נסיכה קרה

פרק 14🖤

קרולינה:
צלצול טלפון מעצבן נשמע בקולי קולות ליד ראשי
מתחתי את ידי כדי לכבות אותו והתגלגלתי חזרה אל המיטה והתכסתי בשמיכה עוד יותר
כמה רגעים והטלפון מצלצל פעם נוספת
אלוהים מה כל-כך דחוף
מתחתי את היד פעם נוספת ולקחתי את הטלפון ועניתי על השיחה מבלי להסתכל במי מדובר
״הלו?״ קולי ישנוני וצרוד
האור מסנוור ואני משפשפת את עיני תוך כדי התעוררות, מנסה להבין מי התקשר אליי
״סוף סוף ענית לי ילדה״ קול עמוק נשמע מהצד השני
פקחתי את עיני במהירות והתיישבתי
הסתכלתי על המסך וראיתי מספר לא מוכר
פאק
״אתה לא מבין רמזים, אל תתקשר ואל תיצור קשר איתנו״ אמרתי בקול יותר חזק
אני באה לנתק ״נו באמת ילדה אל תהיי ככה אני עדיין אבא שלכן, זה שבזכותו אתן בעולם הזה״ אמר בשעשוע כאילו שכח את כל מה שאי פעם עשה אותנו, שהעביר אותנו
רתחתי ודמי בער
״הדבר היחיד שאנחנו חולקות איתך זה שם משפחה מזוין ואהבה לבן אדם אחד שכבר מת, אל תעז להתקשר אלינו ולצפות מאיתנו לחמלה אתה לא תקבל אותה, מאחלת לך להירקב בחור שבו אתה נמצא״ ובכך סיימתי את השיחה וניתקתי את הטלפון
הידיים שלי רעדו ודמעות זרמו מעיניי אל השמיכת הפופ, הרטיבו את פניי וצווארי
קברתי את פניי בידיי מנסה להבין מה לעזעזל קורה, לקחתי מספר נשימות ונרגעתי מעט
הסרתי את ידיי מעיניי ואז ראיתי שאני לא נמצאת בחדר שלי
נזכרתי
שיט
אני אצל מתאו
אצל אותו האחד שהביא לי את גן עדן אתמול ועינג אותי, העריך את גופי בצורה שאף גבר אחר לא עשה בחיים
צמרמורת תקפה את גופי לאור הזיכרון הטרי
ואז אימה שטפה אותי
אני מקווה שהוא לא לידי ושמע הכל
הסתובבתי לצידי וראיתי אותו מסתכל עליי עם עיניו הבהירות שבקלות יכולתי לטבוע בהן
השפלתי את פני, הוא שמע את השיחה
אין לי לאיפה לברוח, הוא צריך לשמוע הסברים למה שקרה
נשמעה תזוזה ואז ידו החסונה של מתאו הרימה את סנטרי כדי להביט בעיניו
״את לא חייבת להסביר כלום אם את לא רוצה״ אמר בקול שקט
הוא אסף אותי אל ידיו וחיבק אותי, ידו האחת אוחזת בי בזמן שהשנייה מנקה את הדמעות מעיני
״אבל אני אשמח אם תתני לי שם כדי שאני אטפל באותו אדם על זה שגרם לך לבכות״ גיחכתי
הגבר הזה, הגבר המסוכן הזה שהיה פשוט ההפך ממה שחשבתי שיהיה
אני רק מתאהבת בו יותר ויותר עם כל שנייה שעוברת
ישבתי שם עוד כמה דקות בין ידיו
מתנחמת על ידי חום חום גופו
לא רציתי להרוס את הערב הקודם שהיה לנו, לא רציתי להעמיס עליו את הסיפור חיים שלי
רציתי רק להיות איתו לבד, בלי העבר המטומטם שלי, רק הוא ואני
״בוא נלך להכין ארוחת בוקר, אני לא רוצה להרוס את הבוקר עם הסיפור הזה, אספר לך אחרי זה״ הרמתי את מבטי אליו
הוא הנהן ונשק לשפתיי
באתי לקום מהמיטה אך נזכרתי שאני עירומה לגמרי ולא הייתי מכוסה
נכנסתי אל השמיכה בזריזות וכיסיתי את עצמי
מתאו שהסתכל עליי התחיל לצחוק
״ברצינות? את מסתתרת ממני אחרי שראיתי וליקקתי כל חלק בך אתמול?״
נצבעתי בושה ומתאו רק צחק עוד יותר
הוא קם מהמיטה, עירום לגמרי והלך אל הדלת שהייתי הכניסה לחדר הארונות שלו
היה לי נוף נפלא אל התחת החטוב שלו ועוד שנייה נזל לי ריר
״את בוהה״ העיר אותי מהפנטזיות שלי ואני השתנקתי
איך הוא ראה אותי בכלל?
הוא נכנס אל החדר ולאחר שתי דקות יצא משם לבוש עם מכנס טרנינג אפור שהחמיא לו, לא כמו החליפות שהוא לובש אבל עדיין
הוא הושיט לי חולצה שחורה שלו ואני לקחתי אותה מידיו
כאשר נעמדתי ראיתי שהיא ארוכה מאוד וכמעט כמו שמלה שמגיעה עד אמצע הירך
הרמתי את מבטי אל מתאו ואז ראיתי את מבטו
הוא עבר על כל גופי עם מבטו השורף עד שהגיע אל עיניי
הוא התקרב אליי והתכופף לנשק את צווארי
״אני אוהב את הבגדים שלי עלייך״ לחש לאוזני וירד למצוץ את הנקודה הרגישה מאחורי אוזני ״אבל מעדיף אותך בלי כלום״ נישק פעם נוספת והתרחק
הרגליים שלי רעדו ופעולות אמש התחילו להראות נוכחות
הוא ראה את פרצופי הבוער והמגורה וצחק
״אני אהיה למטה״ קרץ ויצא מהדלת
שאלוהים יעזור לי
הגבר הזה
...
ארגנתי את עצמי כמה שאפשר אחרי שמתאו עזב וירדתי בעקבותיו אל המטבח
כשנכנסתי ריח האוכל גירה אותי והזכיר לי עד כמה רעבה הייתי
הוא ישב בקצה האי עם הטלפון עם קערה מלאה באוכל אך הוא לא נגע בה
״חיכית לי??״ שאלתי מופתעת מהמחווה הקטנה אבל המשמעותית הזאת
הוא חייך אליי ״מקווה שתמצאי משהו לטעמך, גרטה הכינה כמה אפשרויות״
״גרטה?״
״הטבחית״
עיניי נפערו
״קדימה תאכלי לפני שמתקרר״
התיישבתי והתחלתי לאכול
מתאו ואני דיברנו תוך כדי רק שפתאום צלצול הטלפון שלו הפריע באמצע
הוא ענה כדי לראות מה קרה וישר קפץ ממקומו
נבהלתי מהקפיצה הפתאומית שלו, ראיתי איך הבעת פניו הופכת לאפלה, עיניו התכהו, שרירי הלסת ננעלו וורידים התחילו לבלוט בצווארו וברקותיו
הנראות שלו התחילה להפחיד אותי ופחדתי לא על עצמי אלא על מי שעיצבן אותו
הטלפון נותק ומתאו רץ אל חדרו
כמה דקות אחרי זה חזר כולו לבוש שחור עם חגורה מוזרה על גופו ואקדח...החוורתי
לא היה רק אקדח אחד היו לפחות חמישה ועוד סכינים בכל מיני גדלים
כל פעם שאני חושבת שהתרגלתי לעובדה שהבן זוג שלי הוא במאפיה אני מגלה שלא
כי מראה כל הנשקים הזה על גופו היה מושך ומפחיד באותו הזמן
״אני חייב ללכת, אל תלכי אלא אם כן זה דחוף ואז אני אשאיר לך את סמואל שייקח אותך לאן שתצטרכי״ לא הוצאתי הגה מהפה ורק הנהנתי
הוא התקרב ונישק לשפתיי עמוקות, קירב את גופי לשלו יחד עם ידו שאחזה בגבי בזמן שהשנייה צללה אל שערי והטה את ראשי כלפי מעלה
הנשיקה הייתה איטית ומחשמלת כאילו צבר כוחות ממנה בזמן שאני איבדתי את היכולת לנשום
הוא השאיר אותי במקומי ועזב את המטבח בריצה
מה לעזעזל קרה

אחרי הארוחת בוקר הבנתי שאין לי יותר מידי מה לעשות פה ולמרות שמתאו ביקש שאשאר פה נזכרתי שאין עליי את הגלולות שלי ואני צריכה לקחת כדי לא לפספס יום
אז ארזתי את מעט הדברים שהיו לי פה ונשארתי עם החולצה של מתאו עליי
החלטתי שאסע הביתה בשביל להחליף בגדים להתרענן על הדרך שאקח את הגלולה
יצאתי מבית וחשבתי שאראה את אותו הסמואל המדובר שאמור היה לעזור לי אבל לא ראיתי אותו, בעצם לא ראיתי אף שומר שהיה צריך להיות פה, אם זכרתי נכון מהביקור הקודם שלי
חשבתי לעצמי שזה מוזר ומשהו כאן חשוד, לכן חציתי בזריזות את השביל ויצאתי משערי האחוזה
עד שהגעתי המונית שהזמנתי הגיעה ולקחה אותי משם
לא רציתי להפריע למתאו עם הידיעה שמשהו היה מסריח בזה שלא ראיתי שומרים אבל גם לא יכולתי לדעת האם אני צודקת או לא
אז התכוונתי לשלוח לו הודעה אך הטלפון שלי נכבה והבנתי שהמזל לא צידי היום
הגעתי אל הדירה שלי זמן קצר לאחר מכן, שמתי את הטלפון שלי במטען והלכתי אל המקלחת
שטפתי מעצמי את הריקודים מהמועדון אתמול, את העונג ממה שקרה אחרי ואת השיחה המזוויע שהייתה לי הבוקר...
השעות עברו
מליסה שחזרה מהקולג׳ החליטה שנעשה ערב סרטים כמו שהיינו עושות פעם
בגלל הימי חופש שאספתי אז הייתי בחופשה לימים הקרובים
מתאו עדיין לא התקשר או שלח הודעה
התחלתי לדאוג אבל ניסיתי להיות אופטימית
עלינו על פיג׳מות ואירגנו נשנושים
אחרי שצפינו בכמה סרטים ראיתי שהשעות המאוחרות של הלילה התחילו
החלטתי לשלוח לו הודעה לוודא שהכל בסדר ואז נזכרתי שלא שלחתי לו את אותה ההודעה מהצהריים שהתכוונתי לשלוח
הטלפון שלי עדיין היה כבוי וכשהדלקתי אותו ראיתי שיחות מרובות שלא נענו ממתאו
לפני שהספקתי להתקשר שיחה נוספת נכנסה ועניתי לה
״קרולינה?״ קולו של מתאו נשמע בחיפזון
״מתאו? הכל בסדר? הטלפון נכבה ושחכתי להגיד לך שחזרתי הביתה כי הייתי צריכה לקחת גלולה״
״אני כבר מגיע״
״מה אבל-״
השיחה התנתקה
יש לי הרגשה שמשהו ממש לא כשורה...

_______________
🖤