פרק 18-חלק א׳🖤

150 12 1
                                    

מתאו:
הבנות חזרו בשעות הצהריים עם רפאל מהקניות בזמן שאני ומאסימו היינו עסוקים עם הגיוסים והאימונים לחיילים, מליסה דאגה לאכול לי את הראש בצורה שרק היא יודעת והביאה לי נתונים וטיעונים שלא היו נגמרים אם לא הייתי אומר כן בסופו של דבר.
״כולם מוכנים?״ אני שואל את החיילים שלי שעומדים מולי, לקח לי זמן לבנות את המקום שבו אני נמצא ואני עדיין בונה אותו, אני בוחר את אנשיי בפינצטה והצפיות שלי מהם גבוהות.
״כן קאפו!״ אני שומע את כל החיילים שלי אומרים יחד בקול אחיד וחזק, אין מקום לטעויות במבצע הזה כי אם הוא ילך בצורה שאני רוצה לואיס ימצא את עצמו קבור באדמה והמלחמה עם הקולומביאנים תהיה שקטה לכמה שנים הקרובות.
״ניפגש בעוד שעה בחניון, לבדוק שכל הרכבים מוגנים ומלאים בנשקים שצריך להיום! אין מקום לטעויות, כמו תמיד כולם חוזרים בחיים!״ אני מסיים את דבריי ויוצא יחד עם רפאל ומאסימו מהחדר, אנחנו מתקדמים אל הרכב ונוסעים בחזרה אל הפנטהאוז לסידורים אחרונים.

אני מפזר נשיקות רטובות על הלחי של קרולינה, עיניה עצומות ופיה פעור מעט, אני רואה את החיוך מבצבץ בפניה כשאני ממשיך לנשק אותה, יורד לאט אל צווארה ולעצמות הבריח שלה, קולות העונג העדינים שלה גורמים למכנסיי להיות הדוקים ולוחצים יותר.
״קומי נסיכה שלי״ אני קורא בקול חלש וממשיך להתענג עם שפתיי על העור הרך והנעים שלה.
היא גונחת חלושות כשאני מפעיל לחץ על איברה מבעד לבגדים ומנשק בנקודה הרגישה מתחת לאוזנה, ״מתאו״ היא גונחת בקול רם יותר ועיניה נפקחות, הן נפערות כשהן רואות את פניי ממש מול פניה וחיוך נמרח על פניי.
לחיה נצבעות בצבע ורדרד והיא מתחילה להרביץ לי בחזה ולדחוף אותי ממנה, ״מה נראה לך שאתה עושה???״ היא מתרגזת.
״אני עוד מעט הולך ומצאתי אותך ישנה וזה הדבר היחיד שהעיר אותך, חלמת עליי נסיכה שלי?? רוצה לשתף אותי מה חלמת שאני עושה לך?״ אני חוזר להיות מעליה, מתמקם בין רגליה ונשען על מרפקיי בדיוק מול החזה שלה שמתחבא מתחת לחוצה הדקה של הפיג׳מה שלה.
היא מאדימה עוד יותר כשאני מרים את מבטי אליה והיא פותחת את הפה לענות אך היא מתחרטת ואני צוחק.
״די לצחוק עליייי״ היא מנסה לדחוף אותי ממנה אך אני לא זז.
״אחח כמה שאני אוהב אותך״ אני מביט בפניה ונראה שהיא לא התרגלה לזה שאני אומר לה את זה, ״אני אוהבת אותך גם למרות שאתה מרגיז אותי״ אני מחייך ועולה לנשק את שפתיה, מעמיק את הנשיקה אך לא ממהר לשום מקום, טועם כל פינה בפיה ומתענג על כל קימור של גופה.
״עד כמה מסוכן המשימה שאתה הולך אליה היום?״ היא תופסת בפניי ומקבעת את מבטי על שלה. אני לא רוצה להדאיג אותה אבל יודע שזה רק יעשה לה יותר גרוע, למרות שגם אם אגלה לה את האמת זה יהיה גרוע.
״מסוכן קצת יותר מכל משימה אחרת שיש לנו, בסופו של דבר גם הכי פשוטות יכולות להיות מסוכנות״
פניה נופלת ומבטה מתחמק משלי, אני מרים את ידי ומקבע עכשיו את פניה על שלי, ״אני לא יכול להגיד לך איך תהיה המשימה כי אני בעצמי לא יודע, מה שכן אני מבטיח לך שאעשה הכל כדי לחזור אלייך כי תאמיני לי כשאני אומר שזה כל מה שאני חושב עליו, לחזור להיות ככה בין זרועותייך״ עיניה מתמלאות דמעות ואני מנשק אותה.
קרולינה עוטפת את צווארי בידיה מושכת אותי קרוב יותר אליה, רגליה נכרכות סביב אגני והנשיקה הופכת לסוערת יותר ויותר, אני מלטף את הירך שלה ביד אחת בזמן שהשנייה עוטפת את עורפה, אגנה מתחכך עם שלי ושנינו גונחים לפה של השני, ידי שעל ירכה מוצאת את דרכה מתחת למכנס הקצרצר לו היא קוראת פיג׳מה ומוריד אותו יחד עם התחתונים. אצבעותיי עושות את דרכן אל איברה ואני מרגיש איך גופה מתכסה צמרמורת, קולותיה מעידים עד כמה היא רוצה את זה וגופה מתפתל תחתיי, אני מעביר אותן על איברה ונשימתה נעצרת לרגע, אני מלטף וחוקר אותה, גבה מתקמר והיא גונחת את שמי, אני מוצא את הפתח שלה ומתגרה בו ומכניס את אחת האצבעות שלי פנימה, הרטיבות שלה מכסה את ידי ואני מוסיף אצבע נוספת.
״את אוהבת את זה נסיכה?״ אני שואל אותה בקול חלש והיא מהנהנת
״במילים יפה שלי, תגידי לי במילים״
״אהה כן, מתאו, אני אוהבת את זה״ גבה מתקמר והיא גונחת עוד כשאני מגביר את הקצב
״חלמת איך את מרטיבה את האצבעות שלי בזמן שאני מזיין אותך איתן?״ אני מגביר את הקצב ומכניס אצבע נוספת, מעקם אותם בתוכה ונוגע בנקודה בה היא צועקת מעונג.
אני עוצר לרגע והיא פוקחת את עיניה להסתכל עליי,
״למה עצרת?״ היא מנסה להזיז את האגן, מחפשת את החיכוך, ״לא ענית לי, חלמת על זה שאני מזיין אותך עם האצבעות שלי או שאולי עם הפה שלי?״
אני מנשק את צווארה
״פאק מתאו כן, חלמתי על כל זה, חלמתי שאתה מזיין אותי ומביא אותי עד הקצה עד שאני לא יכולה לזוז, עכשיו באלך לממש את זה?״
״פאק, את נועדת בשבילי נסיכה״
אני מתנפל על שפתיה ומתחיל להזיז את אצבעותיי בתוכה מהר יותר ומעקם אותן כל פעם כשהן עמוק בפנים, מוסיף ומגרה את הדגדגן הנפוח שלה עם כרית כף ידי, היא עוזרת לי לחלץ אותה מתוך חולצתה ואני טורף את השדיים שלה עד שהם אדומים מרוב נשיכות ומציצות.
״פאקק מתאו, אל תעצור״ קרולינה צועקת ואני מלקק את את הפטמות שלה עד שהיא מתפרקת בקול.
אני מוציא את אצבעותיי ממנה ומכניס אותן לפי מול עיניה, רואה איך התשוקה עדיין בוערת בה למרות שהיא מתנשפת ומנסה להסדיר את נשימתה.
אני רוכן לנשק אותה אך דפיקה בדלת עוצרת אותי מלהמשיך להגשים את החלום שהיא חלמה.
״מתאו אני מצטער לעצור אתכם אבל חייבים ללכת, כולם כבר מוכנים ומחכים לך״ אני שומע את רפאל מבעד הדלת
״פאק״ אני מניח את ראשי על כתפה של קרולינה בתסכול
״הבנתי, אני כבר בא!״ אני צועק ומרים את ראשי להסתכל על קרולינה שמחניקה צחוק
״אני חייב ללכת, אבל ברגע שאני אחזור אני אגשים לך את החלום הזה, מילה שלי״ אני רוכן לנשק אותה
״תהיה זהיר בסדר?״ אני מהנהן ומנשק אותה עוד פעם עד שקולו של רפאל נשמע עוד פעם, ״אתה בא?״
״רפאל עוף מפה לפני שאני מזיין אותך!״ אני צועק
״אבל חשבתי אתה בקטע של נשים, לא ידעתי שזה מה שאתה מרגיש״ הוא קורא חזרה וקרולינה מתפקעת מצחוק
״עוף מפה!״ אני שואג ושומע את קול צעדיו מתרחק.
״אז מה אתה בקטע של רפאל גם?״ קרולינה שואלת אותי בחיוך שעוד שנייה מתפרץ
״תיזהרי ממני את״ אני מצביעה עליה וצוחק יחד איתה ומתכרבל בין ידיה לעוד חיבוק אחרון שימלא אותי כוחות לקראת המשימה שלנו.

הרכבים מלאים בחיילים בדרכנו אל האזור של הקרטל הקולומביאני, המטרה ברורה וכל אחד ואחד יודע מה מצופה ממנו לעשות.
לאס וגאס היא עיר הלילה והאורות וכמו שאומרים מה שקורה בואגס נשאר בואגס אז לא הפעם, מה שיקרה הלילה בוגאס יהרוס את הקרטל עד היסוד כך שכולם ידעו וישמעו שמי שמנסה להתעסק איתי ישא בתוצאות...

...

____________
איזה חדשות טובות קיבלנו לתחילת שבוע טוב יותר🙌🏻
נורא אוהבת את הפרק הזה ומקווה שתאהבו אותו כמוני❤️

נסיכה קרהWhere stories live. Discover now