מתאו:
השעה מאוחרת כשאני נכנס אל הפנטהאוז שלי, רפאל ואני חזרנו אחרי ביקור במתחם גיוסים, אנחנו צריכים כמה שיותר אנשים כדי להפיל את הקולומביאנים.
אני נכנס אל חדרי ורואה את קרולינה ישנה, היא שוכבת על צדה מכורבלת, התגעגעתי אליה, יום שלם שלא ראיתי או שמעתי אותה וכבר התגעגעתי.
אנחנו חייבים לדבר אחרת אאבד אותה, אם יש משהו שלמדתי עליה זה שהיא תשים את עצמה אחרונה ותחשוב כפול על כמה היא צריכה לוותר לעצמה למען אחרים, אבל אני לא אתן לזה לקרות, מהיום הראשון שראיתי אותה היא נכנסה תחת עורי ולא מתכוונת ללכת, היא לא מודעת עד כמה רחוק אני רואה את העתיד שלנו יחד ואני אוכיח לה את זה כדי שלא יהיה לה שום ספק בכך, אני אוכיח לה שהיא ואחותה לא יחושו סכנה ואשמור עליה עד נשמתי האחרונה.
אני נכנס אל המקלחת מת לשטוף את היום הזה ממני ולהיכנס אל המיטה עם האישה שלי.
אני מרגיש יד עדינה נוגעת בגבי, הייתי שקוע כל-כך במחשבותיי ובעייפות שלא שמעתי אותה נכנסת.
אני מסתובב אליה באיטיות, מסתכל על גופה העירום, שום צל של ביישנות לא קיים, אני מרים את מבטי אל עיניה שלא זזות ממני, רואה איך שיערה החום הופך לגוון כהה יותר בגלל המים.
אנחנו עומדים ומסתכלים אחד על השני בלי לומר מילה, היא פותחת את פיה לדבר וסוגרת, נראית מהורהרת, היא מפילה את מבטה מטה לשנייה ומרימה עוד פעם, פותחת את הפה פעם נוספת לדבר וסוגרת, בשנייה הבאה היא מתקרבת אליי, ידיה על חזי והיא עולה קצות אצבעותיה ושפתיה נוחתות על שלי.
אני לא נוגע בה עדיין, לאחר שנייה היא מתנתקת ממני ומביטה בעיניי, אני רואה בהן צל של פגיעות שלא נגעתי בה.
״אני מצטערת כל-כך מתאו״ היא אומרת בקול ומנסה להתרחק ממני לקחת צעד אחורה רק שהפעם אני לא נותן לה וכורך את ידי סביב מותניה ומקרב אותה אליי כך שהחזה שלה נוגע בשלי ומרים את ידי על לחיה, היא מתמסרת אל המגע שלי ועוצמת את עיניה ״על מה את מצטערת נסיכה?״
היא פוקחת את העיניים להביט בי ואני רואה בהם חרטה ״על איך שהתפרצתי עלייך אתמול, אני...אני פשוט מפחדת״
היא מנסה להוריד את מטה למטה אל אני לא נותן לה ושם את ידי מתחת לסנטרה
״ממה את מפחדת יפה שלי?״ דמעות ארורות עומדות בעיניה הכחולות
״אני מפחדת מכמה שהרגשות שלי כלפייך חזקים, אני מפחדת להתמסר אליהם ובסוף לאבד אותך, שיום אחד פשוט לא אהיה מספיק או שיקרה לך משהו. אני יודעת שאתה רגיל לכל החיים האלה, אבל אני לא רגילה לזה, לא רגילה למלחמות כאלה ולא רגילה לעובדה שאצטרך שמירה ושאנשים ימותו בניסיון לשמור עליי, אני מפחדת על אחותי שיקרה לה משהו כי אני אוהבת אותך ואני רוצה לעמוד לצידך והילחם כדי לא לאבד אותך״ היא אומרת בנשימה אחת
״אז את אוהבת אותי, אה?״ אני מסתכל עליה עם חיוך והיא מכה את חזי וצוחקת
״זה כל מה ששמעת ממה שאמרתי?״ היא שואלת ואני לא יכול לעמוד בפניה
״שמעתי הכל יפה שלי, אני מבין את הפחד שלך אבל אני מבטיח לך שאני פה ואני לא הולך, כמו שאמרת אני גדלתי לזה ואני רגיל אני מבטיח לך שאני שולט במצב אבל גם חייב להגיד לך שזה לא יהיה בפעם האחרונה, תמיד יהיו לי אויבים אבל אין לי בתכניות לתת להם להתקרב לא אלייך ולא אל אחותך, תסמכי עליי כשאני אומר שאני שומר עלייך, את האושר שלי אני לא אוותר עליו כלכך מהר״
עיניה מביטות בי באהבה
אני מניח את ידי לצידי פניה ״את סומכת עליי?״
היא מהנהנת ״מילים״
״כן״ היא עונה מיד אחר כך
״אני אוהב אותך נסיכה שלי״ אני אומר ועיניה גדלות בהפתעה
ולפני שהיא מספיקה לומר מילה נוספת אני מנשק אותה.
מנשק אותה ארוכות ואז מתרחק ״לרגע חשבתי שאני מאבד אותך, אני מבטיח להוכיח לך כמה אני בעיניין וכמה שאת הרבה יותר ממספיקה״
אני חוזר לנשק אותה הפעם הנשיקה היא הרבה יותר סוערת ורעבה.
YOU ARE READING
נסיכה קרה
Lãng mạn״על מה את חושבת?״ ״על כל זה״ אני מצביעה בעזרת ידי עלי ועליו ״זה מוזר, אתה גורם לי לפתח ציפיות למשהו שלא יעבוד״ ״ולמה זה?״ ״כי...כי אתה הפאקינג קאפו של לאס וגאס, ראש מאפיה בחיים לא חשבתי שאגיד את זה בסיטואציה בחיים שלי, אני כולה ברמנית מסכנה שעובדת ב...
