נסיכה קרה

פרק 10🖤

קרולינה:
הלחי שלי שורפת ובאוזניים אני שומעת צלצולים
שנייה אחרי זה האגרוף פוגש את הבטן שלי ואני מתקפלת
הוא דוחף אותי ומפיל אותי לרצפה
הראש שלי פוגע בחוזקה ברצפה ואני מרגישה מסוחררת
מסוחררת מאוד
״קומי מטומטמת״ בעיטה ״ילדה חסרת תועלת״ בעיטה נוספת
״הכל פאקינג את אשמה״ הבעיטות מתחזקות ״זונה מלוכלכת״ הדמעות יורדות כמו מים מברז
יחד עם הפצעים על הגוף גם הפצעים שעל הלב נפתחים והוא נשבר עוד פעם ליותר ויותר חתיכות
הוא משך אותי מהשיער שלי והצמיד אותי אל הקיר עם היד מסביב לצוואר
״אני שונא אותך אלינורה, איך יכולת לעשות לי את זה?״
הוא חיזק את אחיזתו והכה את ראשי בקיר כמה פעמים
כל פעם שהיה שיכור יותר מהרגיל היה נזכר באמא
אני הייתי דומה לה מאוד
הייתי הקופי שלה עם העיניים הכחולות והשיער הגלי
לפעמים הוא היה בטוח שרואה אותה במקומי והיה מכה חזק אף יותר
מקלל אותה על שהשאירה אותו לבד
האהבה שלהם הייתה טהורה
היינו משפחה אוהבת וחמה והכל נעלם יחד עם אמא שלי
הוא שחרר את אחיזתו בי ונפלתי בקול על הרצפה שהתלכלכה מדם
שכבתי על הרצפה כאובה
מנסה לכסות את פי כדי לא להוציא הגה
אחרי כמה דקות קמתי רועדת והתקדמתי אל החדר
ברגע שנכנסתי מליסה זזה מעט וכמעט התעוררה אבל מהר מאוד נישקתי למצחה וליטפתי את שיערה והיא נרדמה חזרה במהרה
הדמעות השקטות המשיכו לרדת והכאב רק התגבר אבל בכל זאת נשכבתי לצידה וניסיתי להירדם
...
אני פוקחת את העיניים
כולי מתנשפת
הראש שלי כואב
הלב שלי דופק ועוד שנייה יוצא מהחזה
הרוח מהחלון מקררת אותי בגלל הזיעה שמכסה את גופי
אלוהים הסיוטים האלה
הסיוטים הארורים האלה
צעדתי אל המטבח כדי למלא לי מים ולנסות להירגע מהפלאשבק הנוסף שחזר אליי
רעשים נשמעו מדלת הכניסה וקפאתי לרגע
חשבתי שדמיינתי אבל הרעשים רק התגברו
קול חבטה נשמעה ולאחריו...צחקוק?!
התקדמתי אל הדלת ופתחתי אותה וראיתי את מליסה
היא הרימה את מבטה להסתכל עליי וחיוך גדול עוד יותר עלה על פניה
היא צעדה אל תוך הבית
הילדה הזאת חיית מסיבות
״עוד פעם השתכרת?״ שאלתי אותה בדאגה תוך כדי שאני אוחזת בה על מנת שלא תיפול
״אני!? שיכורה!?״ השתחררה מאחיזתי ועברה להוריד את נעלי העקב שלה ״מה פתאום״ קראה כשהפילה את התיק על הרצפה ליד הנעליים והתקדמה אל תוך הבית
הלכתי אחריה אוספת את דבריה ״איך את בכלל מצליחה להיכנס למועדונים כשאת לא בגיל המתאים עדיין?״ שאלתי את עצמי יותר
הריי היא הייתה מחוקה
היא נחתה על הספה בסרבול ושקעה אל תוך הכריות עם חיוך דבילי על הפנים
כבר תקופה בה מליסה מצאה את נחמתה במועדונים עד אמצע הלילה
לא התלהבתי מהרעיון
הרבה תרחישים יכולים לקרות לכן לרוב הייתי יוצאת יחד איתה
אני יודעת שהיא אחראית ושותה עד איבוד הכרה לעיתים רחוקות אבל לא מצא חן בעיני הרעיון שהמועדון, מסיבות ואלכוהול יהיו דרך ההתמודדות שלה עם העבר אבל מי אני שאשפוט אותה.