נסיכה קרה

פרק 6🖤

קרולינה:
אחרי הלילה המטלטל אני ומליסה אומנם חזרנו לישון אבל הראש של שתינו היה מלא במחשבות כנראה וקמנו לפני השעון המעורר
לא עבדתי היום בבר אלא רק חצי משמרת במסעדה אז הסעתי את מליסה אל הקולג׳ והמשכתי משם לעבודה
הבטחתי לה שאחרי שאני אסיים אקח אותה וניסע להתאוורר קצת
חשבתי מה עליי לעשות עם ההודעות ששתינו עכשיו מקבלות ממנו והגעתי למסקנה שצריך ללכת במשטרה
אז טיפלתי בזה ונסעתי לתחנת המשטרה לפני שהלכתי לאסוף את מליסה
הם הבטיחו שיעזרו אבל כמו שזה נראה כרגע לסמוך עליהם אני לא יכולה וכנראה לא יקרה כלום אז אצטרך פשוט להיות זהירה יותר
ניסיתי ליצור קשר עם אנשים שעדיין גרים שם ולברר אם אבא שלנו גר שם עדיין אבל התשובות שקיבלתי לא עזרו כי חלק מהן היו תשובות שליליות וחלק לא ידענו וחלק לא ראו אותו הרבה זמן
זה הלחיץ אותי המחשבה שאולי מצא אותנו אבל עברו חמש שנים מהפעם האחרונה שראיתי אותו ואולי משהו השתנה אבל פתטי להאמין בזה
אני ומליסה החלטנו לנסוע אל הקניון כדי להשתחרר ולבלות ביחד קצת
כל הדרך היא חפרה לי על ריכולים ודרמות שיש בין התלמידים וזה הצחיק אותי
״קדימה תישאלי״ היא אומרת לי
״על מה את מדברת?״ הרמתי אליה גבה
״את מסתכלת עליי כמו שהיית מסתכלת עליי בגיל 10, שפכי ותישאלי מה שבאלך״
באותו הרגע הבנתי עד כמה היא גדלה, אני זוכרת שכרכתי סביבה ותמיד ניסיתי לשמור עליה ועכשיו היא הפכה להיות אישה חזקה ובוגרת ואין מאושרת ממני לראות את השינוי שעברה
״אני רק דואגת לך קטנטונת, איך את מרגישה?״
״אני אהיה בסדר אני חושבת״
״למה לא סיפרת לי שהוא שלח לך הודעות?״
״לא רציתי שתדאגי, אני יודעת שקשה לך והתקופה של הסיוטים חזרה אז לא רציתי להפיל עלייך עוד יותר. חוץ מזה חשבתי שהוא יצר קשר רק איתי״
קפאתי לרגע כשגיליתי שהיא יודעת על הסיוטים שלי
זה לא סוד אבל אני תמיד שומרת את הדאגות והרגשות לעצמי
לא רציתי שהיא תושפע מזה אבל כנראה שטעיתי גם פה
״תינוקת אני לא רוצה שתסתירי ממני דברים במיוחד אם זה קשור אליו, את חשובה לי כלכך, כשאת שמחה גם אני וכשלך עצוב אז גם לי״
״אני מבטיחה לספר לך מעכשיו״ היא לוקחת את ידי הפנויה ולוחצת
היא לא יודעת עד כמה היא חשובה לי ועד כמה היא מחזיקה אותי בחיים היא הכי חשובה לי בעולם הזה ואעשה הכל כדי שהיא תהיה מאושרת
״הוא התקשר אליי ועניתי, לא דיברתי איתו כשזיהיתי שזה הוא אבל הוא דיבר. הוא אמר שהוא השתפר והוא מצטער על הכל ורק רוצה לראות אותנו שוב. ניתקתי אחרי זה לא הייתי מסוגלת לשמוע עוד״
ברור היה שזה מה שהוא יגיד אבל אני לא מאמינה לו
גם אם זה נכון לא מגיע לו
לא מגיע לו לראות אותנו ולדבר איתנו
״הוא התקשר אליי גם אבל ניתקתי״ חניתי את הרכב בחניה והסתכלתי על מליסה
״תקשיבי לי אני יודעת שהוא אבא שלנו אבל לא מגיע לו, הוא היה מזעזע אלינו, אם את לא רוצה אז את לא עונה לו ואל תרגישי רע עם ההחלטה שלך, תזכרי מה הוא עשה לך ולי״ ניגבתי את הדמעות שירדו לה ונשקתי לראשה
אני מכירה את אחותי, הלב שלה טוב מידי
אבל פאקינג לא מגיעה לו את הלב הטוב הזה
מגיע לו להישרף בגיהנום
שעתיים אחרי זה אנחנו עם שלוש שקיות כל אחת עם בגדים חדשים
השעתיים האלה עם אחותי נדרשו לי יותר ממה שחשבתי
בגלל השגרה הצפופה לא יוצא לנו לבלות יותר מידי זמן ביחד אז כשזה קורה אין דבר שמשמח אותי יותר
חזרנו הביתה מותשות ורעבות
החלטנו שנכין לנו פיצה ולא נזמין כדי להנות מהתהליך כמו שמליסה אמרה
הדלקנו שירים ברקע והתחלנו בהכנה
באמצע פרשתי והלכתי לנוח על הספה כשהודעה מעניינת נשלחה אלי
מתאו
מה הוא רוצה?
נכנסתי וראיתי
מתאו: תהיי מוכנה ב21:00 אבוא לקחת אותך
אני: ??
אני: טעית במספר כנראה
מתאו: אני לא טועה נסיכה, ניפגש בקרוב
אני: השם זה קרולינה! מה לעזעזל? מי אמר לך שהסכמתי בכלל ומה אם יש לי תוכניות
מתאו: אז תבטלי אותן
אני: תשכח מזה אני לא באה איתך לשום מקום
בכך סגרתי את הטלפון
מי הוא חושב שהוא קובע לי תוכניות
שיקפוץ לי
נכנסתי חזרה למטבח בשיא עבודתה של מליסה
היא שמה לב כנראה לפרצופי הלא מרוצה ושאלה
״מה קרה? מי עיצבן אותך?״
״סתם אף אחד״ הלכתי לכיור לשטוף את הכלים שהצטברו
״לא לא את לא בורחת, שפכי״
״סתם מישהו״
״נוווו אל תגרמי לי להוציא את זה ממך בכוח״
״את לא מפחידה אותי״
שנייה אחרי זה אני רואה ענן לבן מולי ומבינה שמליסה שפכה עלי קמח
״אני אהרוג אותך״
מליסה תפסה את בטנה בזמן שצחוקה מתגבר
לקחתי כוס שהייתה בכיור ומילאתי אותה במים ודבר הבא אני שופכת עליה את הכוס וככה התחילה בינינו מלחמה
״אוקיי די די הפסקת אש״
״מוכנה לספר?״ היא שואלת
״כן קרציה בסדר״
חיוך מרוצה עלה על פניה ״יופי״
התחלנו לסדר ואני סיפרתי לה את כל הסיפור על מתאו
מאיך שהכרנו על מי הוא מה הוא עשה ואיך זה ממשיך
״נו אז מתי את מתחילה להתארגן?״
״תגידי את חירשת שמעת מה סיפרתי לך? פספסת את החלק בו אני אומרת שהוא רוצח?״
״ומה עם החלק השני שיש בו, הריי אמרת שהוא עזר לך ודאג לך אני לא חושבת שאותך הוא מעוניין להרוג״
גלגלתי את עיניי ״הוא לא דואג לי הוא סתם רוצה להכניס אותי למיטה שלו״
״וגם אם כן מה רע, אמרת שהוא חתיך הורס לא?״
״ממתי אני בקטע של סטוצים? ועוד עם ראש של פאקינג מאפיה?״
״תקשיבי אני יודעת שאולי הוא לא בן אדם טוב אבל העיניים שלך נוצצות כשאת מדבר עליו, תני לזה ניסיון את לא יודעת מה ייצא מזה״
״אני אצטרך לאכזב אותך אבל לא נראה לי יקרה משהו, אם הוא יכניס אותי למיטה שם זה ייגמר, עוד מעט יעבור לו את תראי״
״אם את אומרת״
סיימנו לסדר וזנחנו את הרעיון להכין פיצה ובמקום זה הזמנו
קבענו שנלך להתקלח ונראה סרט
וזה מה שקרה
השעה כבר 20:30 ואנחנו עם פיג׳מות מול הטלוויזיה מנסות להחליט מה לראות
הזמן עובר ונשמע צלצול בפעמון הדלת
״זאת בטח הפיצה, אני אלך להביא״ מליסה קמה אל הדלת
אחרי שתי דקות מליסה חוזרת חיוורת
״אממ״ מליסה לא מוצאת מילים להגיד והבטתי בה בבלבול עד שראיתי מי בא מאחוריה
״מתאו״
״אני שכחתי איזה משהו בחדר, אלך להביא״ מליסה פותחת בריצה אל החדר ומשאירה אותי בוהה בפאקינג מתאו שעומד בסלון שלי
״מה אתה עושה פה?״
״כתבתי לך להיות מוכנה ב21:00״
״ואני כתבתי לך שאני לא הולכת״
״ואני אמרתי לך עוד אתמול לא לנסות אותי״
אני מגלגלת עיניים בזמן שאני עוצרת את הסרט וקמה אליו
״אני לא הולכת איתך לשום מקום״
״רוצה לנסות אותי?״
אני לא מבינה למה הוא מתכוון אבל שנייה אחרי זה אני כבר על כתפו של מתאו עם התחת באוויר ועם הפרצוף מול התחת שלו
״לעזעזל איתך, תוריד אותי״ אני מתחילה להשתולל ושומעת דלת נפתחת
כנראה מליסה יצאה מחדרה כדי להבין מה קורה פה ואז מתאו פוצח את פיו
״אני לוקח את קרולינה לארוחת ערב אחזיר אותה עוד מעט״
״מליסה תזמיני משטרה״
״את רצינית קרולינה? נראה לך משטרה תעצור אותו״
מתאו מגחך ואני מגלגלת עיניים
״תהנו, תדאג רק שהיא עונה לטלפונים שלי, הנה הטלפון שלה״
ואז התחלנו לזוז
״לעזעזל״

____________
🖤