פרק 4🖤

227 15 2
                                    

מתאו:
אנחנו יושבים בחדר מלחמה עוברים על התוכנית פעם נוספת מוודאים שהכל מובן.
אחרי הפלישה של הקרטל הקולומביאני לשטח שלי ידעתי שעליי להגיב בהתאם, הם יושבים לנו על העורף בתקופה האחרונה.
הם שרפו לנו 3 מחסני הספקה ועוד 2 מחסני נשק, אז גיבשנו תכנית מאוד ממוקדת, כניסה לשטחם בחמש חוליות לאזורים שונים, הטמנת חומרי פיצוץ ועזיבה.קל ופשוט.
״קארלוס אתה אחראי על הגזרה המזרחית להיות זריזים כל מי שמפריע בדרך לירות, שימו לב לאנשים החפי פשע...בניטו אתה על הגזרה המערבית, דנילו ואני הולכים יחד עם החוליות מתפצלים והגזרה של דנילו ממשיכה צפונה, הגזרה של רפאל דרומה, מובן?״ העברתי את מבטי בין הנוכחים ומקבל הנהונים של הבנה
״אני מוסיף, להיות זריזים בלי משחקי אגו, נכנסים ויוצאים ללא עיכוב מיותר, כולם.יוצאים.בחיים״ אני מדגיש את סוף המשפט
החוליות התחלקו והחיילים שלי התחילו לעלות על עצמם אפודים ונשק
״אתה חושב שהמשימה תשתיק אותם לזמן הקרוב?״ מאסימו שואל בזמן שאני מוציא סיגריה ומדליק אותה
אני שואף את הרעל אל גופי ״אני לא חושב אני בטוח״ עניתי לו וחיוך שטני עלה על פניי ומאסימו החזיר לי את אותו החיוך
...
״דרום מוכן״ אני שומע את קולו של רפאל
החולייה שלי והחולייה של דנילו כבר התפצלנו, התקדמנו אני והחיילים שלי אל המבנה המדובר שתכננו לפוצץ
לפי המודיעין המבנה שייך למאפיה הקולומביאנית ואמור להכיל מסמכים חשובים, בכל מקרה גם אם לא זה עדיין פיצוץ של אחד מהנכסים שלהם ככה שמספיק מתאים
הקפנו את המבנה וכולם הוציאו מהאפוד את כלי הנפץ הזעירים שלא אמורים למשוך תשומת לב אך אמורים להיות קטלניים, חיברתי אותו בין קיר המבנה אל הרצפה וכך גם שאר החיילים
8 מתקני נפץ שיעשו יופי של עבודה למבנה הזה
אני שואל את החיילים בקשר אם כולם חיברו את המתקנים שומע תשובות חיוביות
התאספנו חזרה והתחלנו להתקדם חזרה אל הגזרה של רפאל כדי להתאחד ולברוח
בזמן ההתקדמות אני שומע את הגזרה של דנילו שסיימו והתחילו להתקדם גם כן וכנ״ל גם את הגזרה של קארלוס, בניטו בינתיים שקט מה שמחשיד... לא הספקתי להמשיך לחשוב על זה כאשר צרור יריות נשמעו מצידנו, כולם הרימו את האקדחים,
שיירה של חיילים ככל הנראה קולומביאנים התקדמו אלינו עם אקדחים שלופים
סתומים
מבט אחד והצוות מבין מה עליו לעשות
התפצלנו לקצוות שונים כל אחד עם עיניי נץ על המטרות וההופעה התחילה
חילופי היריות התחילו ובינתיים רק הם נופלים כמו זבובים על האספלט
באוזנייה אני שומע את בניטו ״תקיפה באזור המערבי, גופות לכוחותינו״ ההודעה הועברה והרגשתי את דמי נרתח ולחץ אחז את שריריי
מאסימו היה בגזרה המערבית
פאק
התגברנו על השיירה, וידאנו הריגה והמשכנו להתקדם ״כנ״ל, ללא נפגעים. בניטו תמהרו לעזוב״ הודעתי באוזנייה ושמעתי את בניטו שוב ״בוצע קאפו״
אחרי 10 דקות הגענו אל הנקודה המתבקשת וככה גם כל שאר החוליות ראיתי את החולייה של בניטו מתקדמים ובמקום 8 אנשים ישנם רק 3, לעזעזל, מאסימו ביניהם והלחץ שתקף אותי נרפא
לראות אותו חי הרגיע את הדאגה
חום ואהבה זה לא בדיוק מה שקיבלנו מאבא שלנו לפחות
יש לנו רק אחד את השני וגם את רפאל
נשבעתי שאגן עליהם גם אם אמות בדרך ואני נחוש לעמוד בשבועה הזאת
המבט שלי ננעץ בו והוא נעץ בי בחזרה, הוא העביר לי במבטו שהכל בסדר והוא לא נפצע
וככה התחלנו להתקדם אל מחוץ לשטחים המזויינים האלה אל הרכבים
כשהגענו אל מבנה המאפיה, נירו איש המחשבים שלנו הפעיל את מתקני הנפץ על כל המטרות וככה חתמנו את הפעולה.

נסיכה קרהWhere stories live. Discover now