קרולינה:
אני עולה במדרגות בזהירות ומתקדמת אל חדרו של הקאפו
אחרי מה שקרה קיוויתי שלא אסתבך בצרות אז חזרתי במהירות אל הבר לשרת לקוחות אך התקוות שלי לא נשמעו והמנהל שלי משך אותי משם ואמר לי ללכת אל משרדו כשהבעה חיוורת על פניו שרק חיזקה לי את המחשבה על כמה שנדפקתי, רק אני יכולה להסתבך עם ראש הפאקינג מאפיה.
אני מפחדת על גורלי אבל הוא לא יראה את זה בנוסף להכל אני לא רואה את הבעיה באיך שפעלתי
לא הייתי נותנת לחתיכת נבלה הזה לגעת בי ועם גברים כאלה אין דבר כזה לדבר בנעימים
אני דופקת על הדלת ושומעת קול עמוק מהצד השני ״כנסי״
אני נכנסת אל המשרד בביטחון
אני נפעמת בתוך תוכי מהגברים שמולי
הם פאקינג לוהטים
אחד מהם יושב על כיסא שחור ככל נראה הקאפו
שיערו שחור ומסורק לאחור בצורה משגעת
העיניים שלו בהירות, מאירות ומנוגדות לאפלה שהוא מקרין
החליפה שלו שחורה כולה ומחמיאה לעורו השזוף ולגופו החסון שנראה מבעד לחליפה
לשני שעומד לידו גם כן לא חסר
הוא חסון גם הוא עם חליפה כחולה כהה
שיערו גלי ושטני יותר ועיניו חומות
אבל הוא כלום בהשוואה לזה שיושב מולי ועיניו שורפות אותי
הם נראה כמו דוגמנים
מה אני עושה?
הם פאקינג רוצחים ואני מייררת עליהם
אני יוצאת מהבהייה הקצרה ומחכה
דקות ארוכות שהגבר על הכיסא רק מביט בי ולא אומר כלום
״מה שמך?״ הגבר העומד שואל
״קרולינה״ אני אומרת בקול יציב ומלא בביטחון
הם ממש לא מפחידים אותי
לפחות אני מראה שהם לא מפחידים אותי
״יודעת למה את פה?״
״יכולה לנחש. מצטערת אם גרמתי לבעיות, לא יכולתי לשתוק אחרי שאחד מהם הרים עליי את ידו״
״אמיצה מאוד״ ספק לוחש ספק אומר הבחור שעומד
״את יודעת מי אנחנו?״ שואל הגבר שיושב על הכיסא עם מבטא איטלקי חלש שמרעיד את ברכיי
״המאפיה״
״בדיוק ואת יודעת מי אני?״
״הקאפו״
״ואת לא מפחדת?״
לא עניתי על השאלה הרטורית הזאת והוא המשיך לדבר
״פעם אחרונה שזה קורה, ניצלת הפעם, לא יהיה לך כלכך מזל פעם הבא״
״סליחה? מה אני אמורה אז לעשות פעם הבא, לתת לו לגעת בי ולדבר אליי כאילו אני זונה שלו?״ אני אומרת בכעס
האחד שעומד מרים את גבותיו לשבריר שנייה בהפתעה לטון דיבור שלי
מתאו קם מכיסאו והתקדם אליי בצעדים מהירים
הוא גבוהה, גבוהה מאוד
הוא מתכופף קלות ומניח את ידו תחת סנטרי
הנגיעה העבירה בי זרמים בכל הגוף
הקרבה שלו גרמה ללב שלי לדפוק מהר יותר וחזק יותר
הריח הגברי שלו מילא את האף שלי והרגשתי את רגליי נמסות
״פעם.אחרונה.שאת.מרימה.את.הקול.שלך.עליי!״ הוא אומר דרך שיניים חשוקות
אני לא מגיבה מרוב הלם
הוא מפחיד אותי
״תביאי את הטלפון שלך״ קולו היה עמוק ורגוע יותר הפעם
״מ-מה?״
״הטלפון שלך קדימה״
אני מוציאה את הטלפון מהכיס האחורי שלי ונותנת לו ללא ויכוח
הוא מקליד משהו ולאחר מכן נשמע צלצול
הטלפון שלו מצלצל
״עכשיו יש לך את המספר שלי, כשקורה משהו את מתקשרת אליי״
העיניים שלי נפתחות אך אני מסתירה את ההלם מיד
מה לעזעזל?
״משוחררת״ הוא מסתובב על עקביו וחוזר אל שולחנו
אין לי מה להגיד ואני מסתובבת גם כן ויוצאת מהמשרד שלו בזריזות
אני רצה במדרגות למטה מרגישה את הגוף שלי טעון והנשימות שלי מהירות
מה קרה כאן הרגע?
YOU ARE READING
נסיכה קרה
Romance״על מה את חושבת?״ ״על כל זה״ אני מצביעה בעזרת ידי עלי ועליו ״זה מוזר, אתה גורם לי לפתח ציפיות למשהו שלא יעבוד״ ״ולמה זה?״ ״כי...כי אתה הפאקינג קאפו של לאס וגאס, ראש מאפיה בחיים לא חשבתי שאגיד את זה בסיטואציה בחיים שלי, אני כולה ברמנית מסכנה שעובדת ב...
