בחיים לא חשבתי שאתקרב לגברי מאפיה, הם קרים ואכזריים
תמיד פחדתי מהם, האבא החורג שלי הוא חייל במאפיה הצרפתית הוא תמיד אומר שאני אתחתן עם אחד כזה שנמצא במאפיה ואני ממש לא רוצה. אני מפחדת מהם אבל כשאבא רוצה אז הוא מקבל ועם הוא רוצה שאתחתן עם גבר מאפיה...
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
"אני יודעת את שמך." עניתי והתרחקתי ממנה "את יודעת?" שאלה והנהנתי "סיפרו לי עלייך, אבל עכשיו אני רוצה לשמוע ממך מה קורה?" אני מרגישה שהיא צריכה את עזרתי, משהו בה מאוד מוזר. "את באמת רוצה לשמוע?" שאלה והנהנתי, אני חייבת לשמוע. "כשהייתי בת שש עשרה, חיי היו מושלמים, הייתי הנערה המושלמת, הייתי מאושרת, היה לי את הבן זוג המושלם, חברים טובים וכל מה שהייתי צריכה," עצרה את עצמה והתנשפה ברעד "כולם ידעו מי יהיה היורש של המאפיה הצרפתית, ואני הייתי אמורה להיות אישתו לעתיד, במקומך." השפלתי מבטי, היא הייתה אמורה להיות אישתו של לוקאס, לא אני, אני סתם אופציה נוספת, אחרי שהבחורה הזאת הלכה. אמיליבשביללוקאסאתבחייםלאתהייאופציהנוספת. מחשבותיי רועשות, אני יודעת שהן צודקות. "המאפיה הרוסית שמעו עליי ורצו לגרום לי לסלול את דרכי לצד, כך שללוקאס לא תהיה אישה לחתונה.." המאפיה הרוסית מנסה לעשות גם לי את אותו הדבר, הם רוצים לגרום לי להתגרש ממנו, כדי שלא יחשב לקאפו חזק. "שמעתי על מסיבה גדולה שמתוכננת להיות בלו צילו, ומיד הגעתי, אהבתי מסיבות, כמו כל נערה בגיל שש עשרה," המשיכה ושיערה השטני התנופף ברוח. "כשנכנסתי למסיבה מיד לקחתי משקה בידי, אך לא ידעתי שבתוך המשה שלי יש סם אונס." אדלה פרצה בבכי ואני חיבקתי אותה בידיי "אני.. נאנסתי, ולוקאס חשב שאני בוגדת בו, לא משנה כמה ניסיתי, הוא עדיין כעס ורתח מזעם, לא הסכים לראות את פניי." אני מרחמת עליה כל כך, היא צריכה את עזרתי "זה לא הסוף," בכתה "אנדריי מיד ניסה לכבוש את ליבי, והצליח, חייתי איתו, שהוא פוגע ומתעלל בי מינית ונפשית, הבאתי לפני שלוש שנים את בני הבכור למאפיה הרוסית, הבאתי להם יורש." בכתה "ואני כל כך שבורה מבפנים, אני לא רציתי את החיים האלה שקיבלתי, רציתי חיים מאושרים, אבל הגורל צחק לי בפנים." המשכתי לחבק אותה "אנדריי בגד בי, אנס בנות ורצח כל כך הרבה חפים מפשע, ואני נשארתי מאחור, זיון קצר שיספק אותו, אני כלום ושום דבר." "את לא כלום ושום דבר, אדלה, את מיוחדת ואת תמיד יכולה לעבור לגור איתנו." חיוכה התפשט "אני אשמח." דמעותיה זלגו והיא מיהרה למרוח אותן בידה "אני מבטיחה שלא אתקרב ללוקאס, הוא בעלך, והוא אוהב אותך, אני מקבלת את זה, אני לא אתקרב אליו, לא מגיע לך." אדלה נחמדה עד מאוד כשמגלים את סיפורה, אני כל כך שמחה שעכשיו היא בידיים טובות בידיים שלי.
