בחיים לא חשבתי שאתקרב לגברי מאפיה.
הם תמיד עוררו בי פחד, איימה.
הקור רוח שלהם והאדישות החודרת, מאוד מלחיצים אותי.
אבל אני יודעת שאין לי ברירה אלא להיות איתו.
גם כשהפחד שבי מתגבר יותר ויותר, אבי ממשיך לעמוד במילותיו.
וכשאבי החורג רוצה שאתחתן אם גבר...
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
אני, שאנל, אדריאנה ואנריקה הגענו הביתה אחרי הרבה זמן שבילינו בקניון, סוף סוף הלכתי לקנות לעצמי משהו, היה לי את הזמן שלי לעצמי. "התגעגעתי לבית" שאנל פתחה את הדלת בריצה "לא נהנת איתנו שאנל?" אנריקה הסתכלה עליה "ממש לא,זאת הייתה החווית קניות הכי טובה שלי עד היום, אבל אני קצת הרבה עייפה" אמרה בייאוש "עייפה מקניות?" שאלתי בגיחוך "זה נחשב להיות עייפה" צחקנו וכל אחת עלתה לחדרה. החתכים בביטני עברו כבר מזמן, לוקאס דאג לקחת אותי לרופא, והוא הסביר לו טוב מאוד מה צריך לעשות. עליתי במדרגות לכיוון חדר השינה שלי וכשפתחתי את הדלת עיני ננעצו בלוקאס, שהיה רק בבוקסר, שוב מצאתי את עצמי בוחנת את גופו, העברתי מבטי על ידו הגדולה. הבחור הזה הוא הבחור הנאה ביותר שהכרתי. "אמילי" לוקאס הביט בי מה שגרם לי לקפוץ בבהלה "זה בסדר שתסתכלי עליי, אני כולי שלך" אמר בחיוך ופני התלהטו למשמע דבריו, לוקאס התקרב אליי עד שהיינו קרובים מאוד. "את הבחורה הכי יפה שפגשתי מימי" אף אחד אף פעם לא אמר לי דבר כזה. שנינו כבר צמודים "יש הרבה בחורות יפות יותר-" הוא הצמיד אותי לקיר ונישק אותי בחוזקה, חום שפתיו לי את כל גופי נשימותיו נשמעו וליבי פעם במרץ. "שלא תעזי להגיד את זה יותר, לעולם" אמר מבעד לשפתיי. שפתיו זזו בתנועה מושלמת על שפתיי, זה כל כך טעים. פתחתי את פי כדי לאפשר ללוקאס להחדיר את לשונו, שום דבר לא יכול להיות יותר טוב מזה, הוא סרק את פי בלשונו "וואו" אמרתי מבעד לנשיקה, לוקאס לא הפסיקו לנשק, ולנשק מושלם. התנתקתי ממנו באיטיות למרות שרציתי שזה יימשך לנצח. התנשפתי "היית מעולה אמילי" הבטתי בעיניו "זה.. זה קרה כל כך מהר" אמרתי בחיוך "אמילי" הוא שוב התקרב אליי ונגע בשיערי "אני לא יודע מה קורה לי כשאני איתך? אני מרגיש שאני חייב לשמור עלייך, אני מרגיש שאני צריך אותך, אני חושב שאני מרגיש אלייך משהו שאני לא יודע להסביר, מהאתעושהליאמילי?" הוא התקרב אליי "לא עשיתי דבר." "וזה מטריף אותי, התמימות שלך מטריפה אותי, את מטריפה אותי" הוא הרים אותי בקלילות ונישק אותי בחוזקה. "פאק את מדהימה" המשיך לנשק, אני לא יודעת מה קורה לי עכשיו, אבל אני רוצה אותו, אני רוצה אותו לעצמי "את שייכת לי אמילי דה מורו" חיוכי עלה במהירות, נהנתי לשמוע אותו אומר את שמי בקולו. "אמילי ההצעה ללכת לים עדיין בתוקף?" שאל בחיוך רחב ואני הנהנתי "תמיד בתוקף" קפצתי עליו וחיבקתי את מותניו. אני רוצה לדעת עם לוקאס דה מורו באמת אוהב אותי, אני רוצה לדעת אם הוא מרגיש אליי משהו כמו שהוא אומר. ברגע שאדוארד הודיע לי שאני עומדת להתחתן איתו לא ידעתי מה עלול לעלות בגורלי, אבל כל יום שעובר אני רק מודה על זה שאני נמצאת כאן איתו, חשבתי שהוא רע כמו שמתארים אותו אבל הוא שונה ואניאוהבתאתזה.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
עיניי מביטות בה, שקט סורר בינינו, רק גלי הים נשמעים, והיא מהופנטת להם, מתרכזת בהם כמו שלא התרכזה מעולם. אני לא יכול להפסיק להביט בעיניה הגדולות והיפות "לוקאס תודה שהבאת אותי לכאן" אמרה בחיוך רחב, החיוך שגרם לי לנשוך את שפתיי בתשוקה אליה. אני נואש אליה, אני רוצה אותה בידיי שוב, אני לא רוצה שיקחו אותה ממני לעולם. הייתי בטוח שאלו סתם נישאים שלא יצא מהם כלום, אבל גיליתי עליה יותר, גיליתי אותה, הלב הסדוק שלה גורם לי לרצות לרפא אותו, גורם לי לרצות אותה יותר. ואני יודע שכשאמצא את אדוארד, אדאג לדפוק את חייו לנצח.
