עוזרת אישית

1.5K 85 20
                                    


קמילה

יום למחרת קמתי עם מוטיבציה.
יצאתי מהמיטה ונכנסתי לחדר הרחצה לצחצח שיניים, בשנייה שהסתכלתי על עצמי במראה השתנקתי בהלם. על הצד השמאלי של הלחי שלי היה סימן גדול כחול.
ידעתי שיקח לזה לפחות כמה שבועות להחלים מכיוון שזאת לא הפעם הראשונה שאני צריכה להסתיר סימן כזה. שטפתי פנים, צחצחתי שיניים, נכנסתי להתקלח והתחלתי להתארגן.
היום הוא יום הראיון שלי, מסתבר שבמקום שהראיון יתקיים ביום חמישי הוא יתקיים בשני - שזה בעצם היום.
אנג׳לה שלחה לי הודעה לגבי השינוי הפתאומי אתמול בלילה בזמן שהחזקתי על הלחי השמאלית שלי שקית קפואה של אפונה כדי שהמכה לא תתנפח ותחמיר את המצב שלי בניסיון להסתיר את מה שקורה באמת.

ייבשתי את השיער שלי עם פן ולאחר מכן התחלתי את האיפור שלי, הלכתי על מראה עדין אבל בכל זאת הייתי צריכה להשתמש בלא מעט מייקאפ כדי לכסות את הפציעה, השתדלתי כמה שיותר לגרום לזה להיראות טבעי ואני חושבת שדווקא הצלחתי דיי טוב. שמתי מסקרה וכמובן את האיילינר שלי ופתחתי את הארון שלי לראות מה האופציות שלי ללבוש להיום.
החלטתי לבחור בחצאית שחורה צמודה המגיעה עד הברכיים עם חולצה לבנה מכופתרת ונעלי עקב שחורות, לא גבוהות ולא נמוכות, נעל שיהיה לי קל ללכת בה אבל גם תגרום לי להרגיש גבוהה. אספתי את השיער שלי לפקעת קצת מרושלת, אבל מרושלת בצורה טובה, והוצאתי קצת שיער מהפוני וילון שלי.
ידעתי שכשהשיער שלי אסוף אפשר לראות את הקעקוע של הנקודה ופסיק שעשיתי מאחורי האוזן שלי בצד ימין. - קעקוע המסמל סוף והמשך. תקופה מאוד קשה בחיי. הנקודה מסמלת את הפרק שכמעט סיימתי בו את החיים שלי, והפסיק מסמל את החוזק שלי בכך שהתגברתי על הקשיים והצלחתי להמשיך העלה,
הסיפור שלי לא נגמר בנקודה.
למרות שראו את הקעקוע הייתי גאה בדרך שעברתי, לצערי עדיין הייתי מסובכת במלא בעיות אבל לפחות עכשיו אני חזקה יותר ויודעת שאסור לי להישבר,
לא משנה מה.

יצאתי מהבית ולקחתי את הרכבת למיקום שטים - המראיין עבודה שלי, שלח לי.
זה סוג של בניין משרדי ושמו היה 'תעשיות ונטורה'
מייד זיהיתי את השם. ״ידעתי שהשם הזה מוכר לי!״ מלמלתי לעצמי בזמן שישבתי בפינה מרוחקת ברכבת,
זה אותו השם של המועדון שאני ואנג׳לה הלכנו אליו. התחלתי לנסות לחבר בין השתיים אבל ידעתי שברגע שאני נכנסת לבניין הזה ואם אתקבל לעבודה הזאת, זה אומר אהיה חלק מתעשיית ונטורה וקצת פחדתי לגשת לראיון עבודה בחברה גדולה כל כך, הייתי מופתעת בכלל מהעובדה שאבא של אנג׳לה שהוא עורך דין עם שם חזק וקשרים רבים באמת הצליח להשיג לי ראיון עבודה במקום כזה מפואר, אבל אני מניחה שזה ההנחות שאנשים עשירים כמוהו מקבלים ולא צריכים אפילו להתאמץ בשביל להשיג אותם.
פקפקתי בעצמי ופחדתי שלא אצליח להרשים את טים, מה אם יחשוב שאני לא מספיק מוכשרת לתפקיד, או שאין לי את מה שנדרש כדי להצליח.
את המשפט האחרון הייתי רגילה כבר לשמוע אבל הוא עדיין כאב בכל פעם ששמעתי אותו, לכן התפללתי שגם אם לא אקבל את המשרה, טים לא ישתמש במילים האלה בתור דרך להעיף אותי מהבניין.

עולם משלנו Where stories live. Discover now