טרמפ

1.4K 93 32
                                    

לוקה

חבטתי בשק איגרוף שוב ושוב עד שהאגרופים שלי התחילו לדמם, אבל לא היה לי אכפת. האדרנלין לא נתן לי להרגיש את הכאב וגם אם הייתי מרגיש לא הייתי מפסיק, באתי לכאן במטרה לשכוח ולהפסיק רק יגרום למחשבות לחזור.
ניסיתי להוציא אותה מהראש שלי בכל מיני דרכים, לעבוד עד שיכאב לי הראש, לשתות עד אובדן חושים והדבר האחרון שבנתיים עובד הכי טוב. לבוא למתחם איגרוף של רפאל ולהוציא הכל על השק איגרוף.

״וואו גבר, אני בכלל רוצה לדעת?״ סובבתי את ראשי אל עבר הקול רק בשביל לראות את רפאל עומד בשילוב ידיים.
היה לי כבר מספיק עצבים לא רק בגלל קמילה אבל גם בגלל הבן זונה הזה לינקולן מייבס. אני מתחרט שנתתי לה לדבר איתו, הוא חתיכת זבל שמנסה כבר שנים לקחת ממני את שטחי נדל״ן שאני מנסה להשיג. ביקשתי מקמילה לקבוע איתו פגישה כדי לדבר בארבע עיניים על החילוקי דעות ביננו, אבל ברגע שקמילה סיפרה לי באיזה זלזול הוא דיבר עליי - עלייה.
איבדתי את זה, יצאתי מהמשרד ונסעתי ישר לכאן לשחרר את הכל כאן. ״אתה מתכוון לספר לי או שאני אצטרך לנחש?״ רפאל דיבר שוב והזכיר לי את נוכחותו. ״לא.״ נהמתי. ״בעיות בעבודה?״ הוא שאל והמשכתי לשתוק. ״אני אקח את השתיקה שלך בתור כן״, הוא אמר, ״בעיות עם עוזרת אישית מסוימת..?״. בשנייה שרפאל הוציא את המילים האלה מהפה חבטתי כלכך חזק בשק שהוא עף והחול מתוכו נשפך. ״וודאפק אחי, אתה משלם!״ רפאל צעק עליי, המשכתי לבהות בשק שעל הריצפה והסדרתי נשימה בזמן שכולי נוטף זיעה.

אלוהים מי ידע שאישה אחת תגרום לכל זה.

״חתיכת בעיה יש לך עם העוזרת הזאת אם אתה מגיע לכאן להרוס שלי רכוש״, הסתובבתי לרפאל ונעצתי בו מבט רצחני.
״תסתום ראף, אני אשלם על השק המזדיין שלך״ אמרתי והעמסתי את השק הקרוע על כתפי אל עבר הפח בחוץ, רפאל הלך אחריי בריצה קלה. ״רק רגע לאן נראלך שאתה הולך!? לא סיימנו לדבר.״ הוא אמר, ״סיימנו ועוד איך!״ צעקתי כשהייתי כבר ליד הפח וזרקתי את השק לבפנים, ברגע שהסתובבתי להיכנס בחזרה למתחם נפגשתי פנים מול פנים עם רפאל, ״תעוף לי מהפנים ראף״ איימתי עליו. ״אתה לא מתחמק ממני לוקה, אתה החבר הכי טוב שלי ואני רוצה לדעת מה לעזאזל עובר עליך!״ רפאל צעק ודחף אותי, ״אני לא רוצה פאקינג לדבר על זה!״ התפרצתי, עקפתי אותו ונכנסתי חזרה למתחם לתלות שק חדש. ״היא עשתה משהו שבגללו אתה כלכך עצבני עליה?״ הוא אמר. ראף פירש את העצבים שלי לא נכון, הוא חושב שאני עצבני עלייה אבל הוא לא קלט שאני עצבני בגללה.

״היא לא עשתה כלום.״ תיקנתי. ״אז דבר איתי אני לא פאקינג אקינטור!״ התעצבן ראף. גילגלתי עיניים והסתובבתי לדבר איתו. ״לינקולן מייבס״ אמרתי וחזרתי לחבוט בשק. לא הייתי צריך להוסיף עוד מילה אחת כדי שרפאל יבין על מה אני עצבני, ״פאק אחי. הוא אמר לה משהו?״ רפאל ניחש נכון - כמו תמיד.
״יותר גרוע. אני ביקשתי ממנה לקבוע איתו פגישה כדי שנוכל לדבר כמו שצריך ובמקום זה הוא זלזל בי...ובה״ אמרתי והלכתי אל הספסל, ״תהיה לנו פגישה בשבוע הבא אבל אני חושש אם כדי לי להביא את קמילה איתי״ אמרתי, התיישבתי ושתיתי מהבקבוק מים שהיה מונח על הספסל. ״קמילה?, זה השם שלה?״ רפאל שאל ואני הנהנתי באישור. ״למה אתה חושש כלכך להביא אותה לפגישה?״ לא רציתי להגיד לרפאל שאני חושש מזה שלינקולן ינסה ללכלך עלייה שוב, כי אין סיכוי בעולם שאתן לזה לקרות. הורדתי את המבט לריצפה והמשכתי לשתוק בתקווה שרפאל יבין את הרמז ״לא יקרה לה כלום לוקה. אתה תהיה איתה ולא תתן לו לפגוע בה״ ידעתי שהוא צודק ובכל זאת אני אכלתי את עצמי יותר על הסיבה ללמה אכפת לי כלכך ממנה.

עולם משלנו Where stories live. Discover now