עולם משלנו

חלום רטוב

קמילה 

״קמי!״ אנג׳לה צעקה וקפצה עליי ברגע שראתה אותי יורדת מהמטוס.

נחתנו לפני כמה שניות בנמל התעופה הפרטי של לינקולן בפריז וכמו שלוקה הבטיח, אנג׳לה, טים ורפאל חיכו לנו בנמל.

״אני כלכך שמחה לראות אותך!״ חיבקתי את אנג׳לה חזק.
״כן טוב תודי לבוס הבליונר שלך״,
״או שאני אגיד חבר?״ אנג׳לה לחשה את המילה האחרונה באוזני והתנקה ממני.
״הוא לא חבר שלי הוא הבוס שלי.״ אמרתי בקשיחות.
״דווקא קיוויתי להיות בעלך״ לוקה הגיח מאחורי ולחש לאוזני, ״בעל, באמת?״ הסתובבתי אליו והרמתי גבה.
״אם לא בוס ולא חבר מה עוד נשאר לי?״ הוא חייך והתקדם לחבק את רפאל באחד מהחיבוקים הגבריים האלה שגברים עושים.

"נו תספרי לי, איך הייתה הטיסה שלכם״ אנג׳לה שאלה אותי והתקדמנו אל עבר ג׳יפ שחור שחיכה לנו. ״שכבנו.״
אמרתי בבוטות.
אנג׳לה נעצרה במקום וצווחה. ״מה?!״ הגברים הסתובבו אלינו בבלבול. אנג׳לה כחכה בגרונה וחזרה לדבר בטון נורמלי,
״מה!?״ היא שאלה שוב.
״מה ששמעת אנג׳, שכבתי עם לוקה״ אמרתי ונכנסתי לג׳יפ, הייתי במושב האמצעי כשמצידי אנג׳לה ובצד השני לידי ישב רפאל.
״היי יפיופה״ רפאל אמר ונישק את הלחי שלי.
לוקה ישב מאחורי ההגה עם טים לצידו, ״היי ראף״ צחקקתי. ״תעברי קדימה קמילה.״ לוקה דרש ויכולתי לזהות שהוא מדבר אך ורק מקנאה.
״לא רוצה. נחמד לי כאן ליד ראף״ כרכתי את ידי בידו הגדולה של ראף והשענתי את ראשי על כתפו. ״את עוד תגרמי לו להרוג אותי״ רפאל לחש לאוזני והתאפקתי לא לצחוק.
״קמילה.״ לוקה הזהיר אותי.
״לוקה..״ חזרתי אחריו באותו הטון.
״טוב תפסיקו עם זה לפני שנצטרך לצפות בכם תולשים את הבגדים שלכם!״ אנג׳לה צעקה.
שתיקה השתררה באוטו עד שטים פתח בצחוק מתגלגל.
״אלוהים מה פספסתי..״ 

כשלוקה חנה מתחת לבניין של המלון של לינקולן הפה של כולנו נפער.
שברתי את הצוואר שלי בניסיון להסתכל מעלה אל המבנה שמרוב שהיה גבוהה העננים הסתירו אותו.
״וואו זה יותר גדול מהבניין שלך מר ונטורה״ מלמלתי כששמעתי את צעדיו של לוקה מתקרבים אליי,
״תוצאי עוד משפט כזה מהפה שלך ואני אדאג לסתום אותו״ פערתי את עיניי ולוקה נכנס אל תוך הלובי כשאני מעקבותיו.
הייתי צריכה כמעט לרוץ עם כל צעדי ענק שלוקה לקח,
זה היה כמו ללכת עם צ׳ובקה רק פחות שעיר ויותר חתיך.

לוקה עצר כשהגיעה לדלפק פקידת הקבלה.
״לוקה ונטורה, ארבעה חדרים.״ הוא אמר ברשמיות כזאת שאפשר היה לחשוב הוא נואם לנשיאות ארה״ב ולא מבקש חדרים במלון.
״רק רגע אדונ-״ האישה מאחורי הדלפק התחילה להגיד אבל כהיא הרימה את ראשה מהמחשב נשימתה נעתקה. ״ס..סליחה אדוני, מיד״ היא החזירה את מבטה למסך והתחילה להקליד עם אצבעותיה במהירות האור.

לא היה אפשר להכחיש שלוקה היה גבר נאה ומשך המון צומת לב של נשים לכן לא הייתי מופתעת כשלקח לה כמה שניות להתאפס על עצמה.
אבל גם לא יכולתי להכחיש את צביטת הקנאה שהרגשתי בלב.
״כן בהחלט רשום לי שיש לנו כאן הזמנה על שם לוקה ונטורה, ארבע סוויטות עם מרפסת ובריכה״ היא אמרה ואני הסבתי את מבטי אל לוקה בהלם מוחלט.
״סוויטות?!״ צעקתי חרשית.
לוקה לא הגיב חוץ מלחייך אליי חיוך מבלי אפילו להביט בי.
המשכתי לשתוק עד שהרצתי בראשי את המילים האחרונות של האישה ועליתי על המילה שחשבתי ששמעתי לא נכון.
״רק רגע? למה אנחנו צריכים ארבעה סוויטות אם אנחנו חמישה?״ לרגע חשבתי שאני טועה אבל כשספרתי על אצבעותי את מספר האנשים שאנחנו זה לא היה הגיוני שנחלוק דווקא ארבעה חדרי מלון עם חמישה אנשים - לוקה, אני, אנג׳לה, רפאל, טים.

״אני ואת ישנים ביחד.״ לוקה קבע ועדיין נמנע מלהסתכל אל תוך עיניי, ״ואתה פשוט החלטת את זה מבלי להתייעץ איתי?״ זה לא שלחלוק עם לוקה מיטה זה דבר רע זה הקטע שהוא לא שאל אותי לגבי זה שמעצבן אותי.
״אה ונראלי שכחתי לציין שיש רק מיטה אחת, אופס נראה שנגמר להם המלאי במזרונים.״ לוקה הרים את הכתפיים שלו כלא יודע ודמי רתח,
״לא מעניין אותי. אני ישנה על השטיח.״ שילבתי ידיים בכעס
״כן תגידי את זה לצעקות שלך כשקראו בשמי״ הוא רכן ולחש לאוזני. חרקתי שיניים וניסיתי לרסן את עצמי מלסטור לו.

האישה מאחורי הדלפק הניחה את ידה על השולחן עם ארבעת המפתחות וכשלוקה הושיט יד לקחת אותם היא העבירה את ידה על מפרק אצבעותיו וליטפה אותו - בכוונה.
״תוכל לקפוץ לדירה שלי מאוחר יותר. אם אתה יודע למה אני מתכוונת..״ היא קרצה וליקקה את שפתיה בחושניות.
״את יודעת. זה קצת לא מקצועי לפלרטט עם אורחים בזמן העבודה שלך.״ לוקה נשען על מרפקיו והוריד את קולו לכמעט לחישה מה שגרם לה לרכון קדימה.
״במיוחד שאת מדברת ככה כשאישתי עומדת מולך.״
לוקה אולי לחש את המילים האלה לאוזנה אבל הייתי מספיק קרובה כדי לשמוע אותם.
האדמתי ממבוכה ויישרתי ללוקה מבט שמבשר לו חד וברור שהוא עומד לחטוף על זה בעתיד.
״א... אני מתנצלת גברת ונטורה, לא ידעתי.״ היא גמגמה ולוקה משך אותי משם לכיוון המעליות לפני שיכולתי אפילו להגיב.

״יש לך פטיש לחיי נישואים שזה למה אתה אוהב כלכך להעמיד פנים שאני אשתך?״ שאלתי בהתגרות.

״יותר כמו חלום רטוב שאני אוהב לדמיין איך שאני מזיין אותך בשמלת כלה עם טבעת על ידיך, כך שכולם ידעו שאת כבולה אליי לנצח.״

לוקה סופסוף הביט אל תוך עיניי ואמר את המשפט הזה קרוב כלכך אל פניי שיכולתי להרגיש את הנשימות שלו על שפתיי. ובזאת לוקה עזב אותי מאחור והמשיך לצעוד אל המעלית.

יש לגבר הזה איזה שהוא קטע להפיל פצצה ולהשאיר אותי עומדת המומה.

אני יודעת שהפרק הזה נוראאא קצר ואני מתנצלת אבל אני בחופשה ולא מוצאת את הזמן לכתוב לכן הפרקים קצרים אבל בעוד כמה ימים הפרקים הארוכים יחזרו ובענק❤️‍🔥