פרק 13

2K 85 17
                                    

רוי

היילי נרדמה לאחר שהרופא שלה בדק אותה מליון פעמים.

אבל אמרתי לו שאם הוא רוצה לראות משהו בגוף שלה אז אני אעשה את זה. אבל הוא בדק הרבה את הוורידים שלה ואת המכונה שמחוברת להיילי.

"עכשיו אתה יכול לאכול לפחות קצת? היא התעוררה והיא בסדר עכשיו אז תכניס משהו לפה חוץ מאת הלשון שלה." סמואל אמר בחייך דבילי שעמד בפתח הדלת.

"סמואל אני נשבע שיום אחד אהרוג אותך ולא היה לי אכפת שאתה אח שלי אל פאקינג תדבר על האישה שלי ככה!" אמרתי בעצבים אבל בשקט בשביל לא להעיר את היילי.

"אתה יכול פאקינג לאכול?!" כריס צעק שעמד ליד סמואל. גורם להיילי לקום בבהלה.

פאק "מה, מה קרה?" היילי שאלה שהסתכלה רק עליי לא רואה את כריס וסמואל "לא קרה כלום מלאך שלי תחזרי לישון." אמרתי והסתכלתי על כריס במבט של רוצח.

"את עוד לא מתה? חבל." כריס אמר שהיילי ראתה אותו ואת סמואל בפתח.

אני פאקינג עומד לירות בו.

קמתי מהכיסא התקדמתי אל כריס נתתי לו בוקס ישירות לפנים "פאק בול פגיעה זה בטח כאב." סמואל אמר והתחיל לצחוק.

"לך ולי יש שיחה מאוד ארוכה כריס" אמרתי בזעם שכריס יסתכל עליי במבט מאוכזב.

"אני מאוד מאוכזב ממך בחיים לא הייתי אבל עכשיו אני כן מאוכזב, אתה פאקינג אוהב את הבת של האויב הכי גדול שלנו את מי שגרם לי לרצות להיתאבד ואתה יודע את זה, אתה נשבעת לי שננקום ביחד אבל אני עכשיו אנקום לבד ואני אנקום בבת שלו ובו בצורה הכי כואבת, והיא עוד תהיה כמוהו היא הבת שלו לא משנה מה היא כמוהו היא תהיה רוצחת בדייק כמו אבא שלה."

כריס אמר והתחיל ללכת "אהה ועוד משהו" כריס אמר והסתובב להיילי "אני היה זה שיהרוג אותך אני אנקום בכל מי שיש במשפחת רומנו" כריס אמר והלך.

"אתה לא תעיזי פאקינג לגעת בה אני אוריד לך את שני הידיים המזדיינת שלך!" צעקתי לכריס בזמן שהלך.

אני פאקינג אוריד לו את הידיים לא אכפת לי שהוא אח שלי אם הוא יגיע באישה שלי זה היה הסוף שלו.

הסתובבתי והסתכלתי על הפנים היפות של היילי שנרטבו מדמעות.

"צא!" צעקתי על סמואל שרק הסתכל עליי ולא עשה כלום.

ילד דפוק.

סמואל יצא מהחדר והשאיר אותנו לבד
"פאק היילי אני שונא שאת בוכה אל תעשי לי את זה" אמרתי שהתיישבתי ליד היילי.

"אני מפחדת רוי, אני מפחדת כל כך, אני לא מסוגלת יותר." היילי אמרה שהתפרקה בבכי שקרע לי את הלב

"היי מלאך שלי תסתכלי עליי אני לא אתן לו לפגוע בך, אני לא אתן לאף אחד לפגוע בך אני נשבע לך, אני מעדיף לקבל ירייה רק לא לראות אותך בוכה, אני מבטיח לך אני אהרוג את כל הפחדים שלך."

אני אעשה הכל בשביל שהמלאך שלי לא תפחד.

היילי התקרבה אליי ובאה להצמיד את שפתינו אבל אז הרופא שלה נכנס.

למה כולם נכנסים לחדר הזה לעזאזל?

"אני מצטער שהפרעתי אבל המטופלת לא יכולה להשתחרר היום אולי רק מחר היא עדיין בסיכון." הרופא פנה ישר אליי אמרתי לו שהיילי ישנה שלא יפנה אליה וידבר רק איתי.

נאנחתי אני לא רוצה שהיילי תישאר פה יותר מידי זמן.

"בסדר, תודה לך." היילי אמרה הרופא הסתכל עליי "צא." אמרתי והתיישבתי לידי היילי.

"אתה בסדר?" היילי שאלה בדאגה כמו של אמא איזה אמא טובה היא תיהיה בזה אני בטוח בוודאות "כן פשוט קצת עייף." אמרתי עייף זאת לא מילה למה שאני מרגיש אני גמור משבוע שכמעט לא ישנתי.

"תישן איתי פה במיטה היא גדולה מאוד." היילי אמרה שעדיין הסתכל עליי בדאגה דאגתי שיביאו לה מיטה גדולה יותר מהמיטות הרגילות של בית החולים.

"את בטוחה שאת רוצה?" שאלתי ליתר ביטחון
"בטח למה שאני אשן על מיטה ענקית שיש עוד מקום בשבילך שאתה יושן על כיסא." היילי אמרה שהצביעה על המקום הריק במיטה.

"כי את זאת שקיבלה כדור הבטן." אמרתי שהצבעתי על הבטן של היילי "נוו בוא כבר." היילי אמרה ועליתי למיטה שלה.

שכבתי והיילי שמה עליי את ראשה "למה זה לא נגמר?" היילי מלמלה לעצמה אבל שמעתי "מה קרה מה לא נגמר?" שאלתי "כואבת לי הבטן מאז שהתעוררתי זה נוראי."

ידעתי שזה יכול לקרות גם הרופא אמר לי שיכול להיות שהיה להיילי כאבים חזקים בבטן במקום של הירייה.

"זה יכול לקרות הרופא אמר לי שיכול להיות שיהיה לך כאבים חזקים בבטן אני מקווה שזה יעבור מהר מלאך שלי תנסי לישון." אמרתי ואחרי כמה דקות הנשימות של היילי סימנו את זה שהיא נרדמה.

עצמתי גם עיניים אחרי שבוע שלא ישנתי כמו שצריך אני מקווה הפעם לישון טוב אני יודע שאני אשן טוב אני עם היילי שלי המלאך השומר שלי.

when will you be mineWhere stories live. Discover now