when will you be mine

פרק 33

רוי

היא כל כך יפה שהיא ישנה היא פאקינג נראית כמו מלאך. המלאך שלי

באמצע הנסיעה כריס יתקשר אליי
"מה כריס?"
"אני על רמקול?"
"כן אבל היילי ישנה למה מה קרה?"
"יש אחרינו חיילים של סרגיי."

הסתכלתי לאחור ראיתי את הרכב של כריס מאחוריי וגם עוד איזה חמישה רכבים שחורים של המאפיה הרוסית.

"פאק, כמה זמן הם מאחורינו?"
"מאז שיצאנו."

הסתכלתי על היילי הרדומה נראה שהיא לא הולכת להתעורר בקרוב.

אבל לפחות אנחנו קרובים לבית

"אנחנו נפנה לצד ונראה למי הם הולכים בסדר?"
"בסדר."

ראיתי שהרכב של כריס פונה לצד השני ואני המשכתי לכיוון הבית אבל הרכבים היו מאחורינו.
"פאק בני זונות."
"הם לא אחרנו."
"הם מאחורי."

"אוקיי אנחנו נטפל בהם."
"איך?"
"אל תדאג אנחנו רק נדאג שהרכבים שלהם לא יכלו לנסוע."
"תעדכן אותי ותיזהרו."
"אל תדאג אח." שמעתי את הקול של סמואל צועק לי וניתקתי

אחרי כמה דקות הגענו לבית יצאתי מהרכב הרמתי את היילי שעדין ישנה

"מה?" היילי מלמלה שהנחתי אותה על המיטה
"לא קרה כלום מלאך תחזרי לישון, אבל שניה תני לי להוריד ממך את השמלה הזאת."
היילי התיישבה על המיטה והורידה את הקשר של השמלה שלה. הורדתי את השמלה שלה הנחתי אותה ליד הארון. שמתי להיילי את הפיג'מה שלה רק האלוהים יודע כמה רציתי לא לשים אותה.
באתי לצאת מהחדר אבל היילי ביקשה ממני.
"תשאר פה אל תלך רק עוד כמה דקות, בבקשה."
"אני אשאר פה." אמרתי ונשכבתי לידה היילי שמה את ראשה על החזה שלי וליטפתי את שערה.

"לילה טוב."
לילה טוב מלאך שלי."

היילי נרדמה ויצאתי בשקט מהחדר אני צריך לראות את סמואל וכריס לדעת שהם בסדר.

ראיתי אותם בסלון רואים קרב איגרוף.
"אתם בסדר?" שאלתי התיישבתי על הספה
"כן הכול בסדר מה אתה דואג." אמר סמואל
"מה עשיתם עם החיילים של סרגיי?"
"גרמנו לזה שהמנוע שלהם לא יעבוד." כריס אמר
"אגב איפה היילי?" סמואל שאל
"ישנה."
"כריס אתה בסדר איתה? כאילו אתה הגנת עליה לא הבנתי מאיפה זה בא." סמואל שאל
את האמת גם אני לא הבנתי למה הוא הגן על היילי
"לא יודע." הוא כן יודע מה קרה שהוא הגן על היילי הוא פשוט לא אומר יכול להיות כי הוא לא רוצה שסמואל ידע?

"טוב אני הולך לישון לילה טוב." סמואל אמר והתחיל לעלות לחדר שלו למעלה

אין לי שום בעיה שסמואל וכריס ישנים פה אני דווקא אוהב את זה שכולם ביחד גם לתת למלאך שלי הרגשה של בית מה שלא היה לה לצערי.

"עכשיו אתה מוכן לומר לי למה עשית את זה?"
"הפסיכולוגית שלי עזרה לי להבין."

נקודת מבט כריס
(אני יודעת שזה פחות מתאים אבל אני רוצה שתדעו מה קרה עם הפסיכולוגית של כריס)

אני בדרך לפסיכולוגית שלי כמעט אף אחד לא יודע שאני הולך לפסיכולוגית אבל היא עוזרת לי ממש

שאני מגיע אני נכנס לחדר שלה היא כבר יושבת בכיסא שלה. אסור לי להיות איתה בחדר לבד. לא לא חתיכת אפס אתה בוגד באמה!

"היי כריס מה איתך?"
"חרא."
"למה מה קרה?"
"עוד הפעם היילי אני נשבע לך שאני לא יכול לראות אותה יותר."
"כריס אני רוצה ששניה תחשוב אם אתה היית היילי מה היית מרגיש אם משהו כל הזמן היה אומר לך ללכת לאבא שלך שמכה אותך ולך אין שום סיכוי לנצח אותו בקרב הזה, אם היילי היתה מקשיבה לך הולכת לאבא שלה היא כבר מזמן היתה מתה בגללו או יותר נכון בגללך כי אתה אמרת לה ללכת לאבא שלה,"

היא התקרבה אליי קצת ואמרה
"היילי לא אשמה פה ואתה יודע את זה היחיד שאשם פה זה אבא שלה, אני מבקשת ממך תפסיק להתייחס אליה כאילו היא אשמה."
"אבל -"
"אין פה אבל כריס,"

יכול להיות שהיא לא באמת אשמה?
איזה מפגר אני האשמתי אותה כאילו שהיא רצחה את אמא שלי ואת אמה.

"אני חושבת שעכשיו הבנת."
כן גם אני חושב.

רוי

"הפסיכולוגית שלי עזרה לי להבין." אני היחיד שיודע שכריס הולך לפסיכולוגית הוא לא רוצה שידעו מבחינתו מי שידע על זה ידע על נקודות החולשה שלו.

איך הפסיכולוגית שלו עזרה לך להבין ואני לא?
"לא ידעתי שאתם מדברים על היילי."
"אנחנו מדברים על החיים שלי והיילי גם בתוך החיים שלי עכשיו."
"אני שמח הבנת אחי," אמרתי וקמתי מהספה לכוון החדר.
"לילה טוב כריס."
"לילה טוב."

נכנסתי לחדר בשקט ונשכבתי על המיטה היילי הייתה עם הגב שלה אליי וקירבתי אותה יותר אליי היא הסתובבה ועכשיו הראש שלה קבור בחזה שלי נותן לי להריח את הריח שלה.

אחרי כמה דקות נרדמתי.