רוי
התעוררתי שפני המלאך של היילי הישנה מולי היא כל כך יפה שהיא ישנה.
אני לא רוצה אבל אני חייב לקום לעבודה עם כריס וסמואל שבטח שמעו אתמול בלילה את היילי צועקת.
הוצאתי את היילי מחיבוק שלי והנחתי אותה על הצד השני של המיטה כיסיתי אותה.
ונשקתי את הראש שלה, למה עשיתי את זה אני לא יודע, אבל משום מה אני דואג לה כל כך.
בחיים לא דאגתי למישהו חוץ מאמא כריס וסמואל.
צחצחתי שיניים ולקחתי את בגדי העבודה שלי ויצאתי מחדר השינה.
הלכתי למטבח הכנתי קפה סמואל תמיד אומר לי להביא עוזרת כי הוא עצלן מדי בשביל להכין לו קפה בבוקר, אבל יש מנקה.
"בוקר טוב אח גדול." סמואל אמר בחייך דבילי שנכנסתי לסלון בזמן שכריס יסתכל עליי במבט ריק.
"תגיד למה היילי צעקה אתמול בלילה?" סמואל שאל, ידעתי שהשאלה הזאת תגיע מתישהו אבל לא ידעתי מה להגיד אני לא יודע עם היילי רוצה שידעו.
"איפה ישנת?" כריס שאל "בחדר שלי כריס איפה עוד אני יכול לישון." אמרתי בקול רם.
"ישנת עם הבת של האויב הכי גדול שלנו! הנה סמואל זה למה היא צעקה אתמול בלילה!" כריס צעק בעצבים.
"הוא ישן איתי כי אתמול בלילה חלמתי סיוט על אבא שלי, וגם בגלל זה צעקתי אני ביקשתי ממנו להיות איתי, סליחה עם הפרעתי לכם." שמעתי קול עדין אומר מאחורי.
הסתובבתי אל היילי שהסתכלה על כריס וסמואל
"לא ידעתי שבגלל זה צעקת מצטער היילי." סמואל אמר להיילי בזמן שכריס עדיין מסתכל עליה כאילו רוצה לרצוח אותה.
הוא חייב להבין שהיא לא אשמה במעשים של אבא שלה היא בכלל לא ידעה שהוא עשה לנו את זה.
"למה את פה? את לא יכולה להיות במקום אחר במקום פה?" כריס שאל את היילי שהשפילה מבט.
"אני לא נותן לה ללכת לאבא שלה!" צעקתי.
"אתה לא מחליט! היא בת האויב שלנו בגלל אבא שלה רציתי למות! אז לא אני לא מוכן שהיא תהיה בבית שלי, אני לא רוצה אותה פה!" כריס צעק בעצבים הצביע על היילי.
"אני מבינה אותך, גם אני לא הייתי רוצה לראות את הבת של מי שהרס לי את החיים."
"אז למה את לא עוזבת?" כריס שאל בכעס את היילי "אני כן יעזוב, עוד היום." היילי אמרה.
"את לא עוזבת לשום מקום אחר את נשארת פה נקודה." אמרתי להיילי, אני לא הולך לתת לה ללכת מפה "אני כן." היילי אמרה לי.
"את פאקינג לא! מה, לאן תלכי לאבא שמכה אותך! אני לא נותן לך ללכת לשם!" צעקתי על היילי פעם ראשונה.
"למה אכפת לך? אני הבת של מי שרצח את אמא שלך, לא אמור להיות לך אכפת ממני, אתה אמור לשנוא אותי."
"אבל אני לא, את לא אשמה במעשים של אבא שלך, אני דואג לך, אני פאקינג דואג לך כי את לא אשמה בכלום!" צעקתי.
"היא כן זה אבא שלה רוצח וככה גם היא רוצחת לא משנה מה היא תעשה או מה אתה תעשה!" כריס צעק.
"אני אולי הבת שלו אבל אני לא כמוהו אני לא רוצחת." היילי אמרה שדמעות זלגו מעיניה.
פאק אני לא רוצה לראות אותה בוכה ועכשיו זה בגלל אח שלי.
"לכי, לכי מפה אין לך מה לקחת צאי מהדלת ולכי מפה." כריס אמר בטון גבוה.
והיילי פשוט התקדמה לכיוון הדלת "תודה רוי, תודה על הכל." היילי אמרה בשקט שיצאה מהדלת.
"היילי!" צעקתי שרצתי לדלת "תן לה ללכת היא מיותרת פה, היא לא צריכה להיות פה, שתלך לאבא שלה." כריס אמר בטון פחות עצבני ממקודם.
"היא לא פאקינג אשמה במעשים של אבא שלה! היא לא עשתה לך כלום! כריס אתה פשוט חושב שהיא כמו אבא שלה אבל לא היא מלאך!."
צעקתי שיצאתי מהדלת ורצתי אחרי היילי "היילי! היילי אל תלכי, אל תברחי ממני בבקשה!."
"רוי אני מצטערת אבל אחיך צודק, אני כמו אבא שלי, אתה צריך לשחרר אתה צריך לשנוא אותי."
"דיי, דיי עם זה את לא אשמה בכלום את העדפת לקבל מכות במקום לרצוח אותי כי את פאקינג מלאך! מתי תביני את זה." אמרתי להיילי שהגעתי אליה נעמד מולה.
"אני כמוה! אני בת של רוצח אני כמוה, לא הייתי צריכה לבוא איתך הייתי צריכה להתאבד!."
חיבקתי את היילי שאמרתי "דיי מלאך שלי את לא הוא, את לא אשמה ואני אמשיך להגיד את זה את מלאך, נכון שאת בת אויב שלי אבל אני דואג לך בחיים לא דאגתי למישהו חוץ מהמשפחה שלי אבל לך אני דואג,אני לא יודע למה,אבל בבקשה אל תעשי לי את זה, אל תברחי ממני."
"אז מה לעשות אני לא רוצה לראות את אח שלך מסתכל עליי כאילו הוא רוצה אותי מתה, גם אני לא רוצה לעשות את זה." היילי אמרה בוכה.
"אל תדאגי לזה אוקיי את לא תראי אותו, אבל אל תלכי."
"תודה." היילי אמרה שהרימה את ראשה להסתכל עליי "אני מעריכה אותך כל כך על מה שאתה עושה בשבילי."
"אל תגידי לי תודה פשוט תבטיחי לי שלא תתני לכריס להשפיע עלייך ולחשוב שאת אשמה במה שאבא שלך עשה."
"אני מבטיחה."
YOU ARE READING
when will you be mine
Romance*גמור* היילי רומנו הייתי אמורה לתקוע לו סכין בגב במקום זה התאהבתי בו. רוי רוסו הייתי אמור לרצוח אותה ברגע ששמעתי שהיא הבת שלו אבל במקום זה התאהבתי בה. הספר היה במקום האלה: (בחלק מהמקומות הוא עדיין) מקום 1# במוות מקום 1# ביריות מקום 1# בגבר מקום...
