רוי
היילי ואני התקדמנו אל הבית כשהיילי נעצרה בפתח הדלת
"אני לא יכולה להיכנס לשם, אני לא יכולה"
"אני אדאג שהוא לא ידבר איתך." אמרתי שהיילי מסתכלת עליי במבט שאני לא מצליח להבין
"אני אקח אותך לבית אחר שלי שלא תראי את כריס אני מבטיח רק תני לי לקחת כמה דברים." אמרתי
היילי הסתכלה עליי בהלם.
"לא, לא, לא, לא, לא, אל תעזוב את הבית רק בגללי אפילו אם זה רק לכמה ימים." היילי אמרה בשקט בזמן שהתקרבה אליי.
"היילי אני אעשה מה שתרצי את רוצה שאני אהיה איתך או שאת רוצה להיות לבד אם את רוצה להיות לבד זה בסדר אבל אני כן יבוא לראות אותך כל יום." אמרתי בהחלטיות אני אעשה את זה ואני אבוא לראות אותה כל יום אבל אני מאוד רוצה שהיא תגיד שהיא רוצה להיות איתי.
"איתך אני מרגישה יותר בטוחה ואני כן רוצה שתהיה איתי אני לא רוצה להיות לבד אני מפחדת, אני מפחדת לחלום עוד סיוטים, אני מפחד להיכנס להתקף חרדה שאני לבד, אבל איתך זאת הרגשה אחרת."
יש, יש, יש, יש, היא רוצה אותי איתה רגע למה אני שמח בגלל זה הפכתי להיות דפוק
"אני אהיה איתך, עם את רוצה אני אשן איתך בשביל ושלא יהיה לך סיוטים, ועם תיכנסי להתקף חרדה אני אהיה איתך בכל מצב." אמרתי יודע שזה מה שאני אעשה אני לא אתן לה לפחד שאני בסביבה
"תודה על הכל, אבל אני באמת לא מבינה למה אתה עושה את זה?, אתה לא צריך לדאוג לי, אני צריכה להיות אויבת שלך, אני צריכה להיות מאוימת ממך, אבל במקום זה אני מרגישה איתך הכי בטוחה בעולם."
"אני לא יודע למה אני דואג לך, אני לא יודע למה אכפת לי ממך, אז תפסיקי לשאול אותי את זה כי אני באמת לא יודע היילי."
"זה בסדר שאני אחכה בחוץ בינתיים שאתה מביא את הדברים שלך?"
היילי שאלה שהסתכלה על הדלת אני יודע שהיא מפחדת מכריס הוא באמת נראה מאיים ואיך שהוא הסתכל עליה כאילו הוא רוצה לרצוח אותה
"אני חמש דקות יבוא אל תזוזי." אמרתי שפתחת את הדלת
"תודה" היילי אמרה בשקט ונכנסתי לבית
_________________
היילי
אני לא רוצה לראות את כריס הוא מפחיד אותי מסתכל עליי כמו רוצח.
שרוי שאל אותי אם הוא רוצה שאני אהיה איתו או לבד ישר חשבתי על להיות איתו אני לא יודעת מה אני מרגישה אני מרגישה איתו בטוחה פעם ראשונה אני מרגישה רצויה.
אבל אני מרגישה עוד משהו משהו שאני לא יודעת להסביר משהו שאף פעם לא הרגשתי מה קורה לי לעזאזל?
רוי נכנס לתוך הבית ששמעתי רעש מהשיחים טוב אולי זה איזה חיה.
שמעתי עוד הפעם את הרעש מהשיחים והסתובבתי להסתכל מאחור וראיתי את החייל הזה שהביא לי אוכל שהייתי במרתף קרא לי כלבה מטונפת.
קפאתי לא יכולתי לזוז רציתי לצעוק לרוי שיבוא אבל שם קול אל יצא ממני.
החייל חייך אליי חיוך מעוות "התגעגעת כלבה, כי אבא מתגעגע כל כך הוא רוצה לראות איך את."
לא עניתי לא יכולתי.
"נפגעתי את לא התגעגעת כל כך מבאס אותי אני מקווה שהתגעגעת למרתף אבא שיפץ אותו בשבילך."
"לא." רציתי לצעוק אבל יצא לי רק לחישה שאני אפילו לא בטוחה אם החייל שמע אותי
"כן." החייל לחש לי בחזרה והתחיל להתקרב אליי
"לא בבקשה לא." לחשתי לא הייתי מסוגלת לצעוק
"אני ממליץ לך לא להתנגד לי את לא תוכלי לברוח, ואת יודעת את זה טוב מאוד."
חייל נעמד מולי ושלף מטפחת מהכיס שלו ומהכיס השני של בגדי החיילים סכין.
הוא קירב את הסכין על הבטן שלי "אם תזוזי, אם תצעקי את תמצאי את הסכין הזאת בתוך הבטן שלך תאמיני לי היא כואבת."
"לא, לא, לא, לא, לא בבקשה אל תעשה את זה בבקשה אני לא רוצה את זה בבקשה תעזוב אותי."
התחננתי.
אבל הוא לא הקשיב לי הוא הצמיד את המטפחת לאף שלי.
עדין הייתי קפואה לא נשמתי.
"את יודעת שלא תצליחי לברוח, תנשמי את זה עכשיו!" החייל צעק אבל בשקט.
נשמתי כי לא יכולתי יותר לא לנשום תוך כמה שניות ראיתי נקודות שחורות אחרי כמה שניות ראיתי שחור הרגשתי שאני נופלת לרצפה וחוטפת מכה בראש.
YOU ARE READING
when will you be mine
Romance*גמור* היילי רומנו הייתי אמורה לתקוע לו סכין בגב במקום זה התאהבתי בו. רוי רוסו הייתי אמור לרצוח אותה ברגע ששמעתי שהיא הבת שלו אבל במקום זה התאהבתי בה. הספר היה במקום האלה: (בחלק מהמקומות הוא עדיין) מקום 1# במוות מקום 1# ביריות מקום 1# בגבר מקום...
