פרק 37

1.1K 67 8
                                    

היילי

אני מתעוררת שאני ברכב נוסע לידי נמצא... אוי האלוהים זה גריי! החייל שחטף אותי מהבית בפעם הקודמת.

בצד השני נמצא אבא.

אבל באופן מפתיע אני לא קשורה.

הרכב נעצר ואבא תופס לי את היד מוציא אותי מהרכב. אנחנו נמצאים ביער באמצע היער יש סוג של ארמון הרוס אין בו אפילו גג.

אבא מעמיד אותי מול המבנה ההרוס.
"תביאו לי את התיק!"

ממש חשוך פה, אני חושבת שכבר קרוב ל-1:00.

"תקדמי... לקבר שלך." אבא מעיף אותי לקדימה ולצערי אני נכנסת לשם שהוא אחרי.

הוא עוד פעם תופס לי את היד ומושיב אותי על בול עץ.

אני מנסה לקום אבל הוא מוציא אקדח, ואני מרוב פחד יושבת.

"הישארי שם!" אבא מסתובב ובודק משהו בכיס שלו.

אני מרגישה רטט בכיס... רגע זה הטלפון! אני מוציאה אותו מהר עונה וזורקת אותו מאחורי.

אבל כנראה שאבא שמע את הרטט.
"מה זה היה הרעש הזה?" הלב שלי רועד מפחד.
"לא יודעת. כנראה זה הגיע מבחוץ." אני עונה בפחד. אבא מתקרב אליי ולמזלי החייל שלו נכנס.

"התיק שביקשת, קאפו." אני מסתכלת מאחורי ומגבירה את השיחה שרוי ישמע יותר טוב.

"האנשים בעמדות שלהם?"
"כן קאפו."
"תקשיב גריי. אם גם הפעם משהו לא ילך לא כשורה, אכניס גם אותך לתוך תא המטען, אבל בתור גופה. זה מובן?"
"כן, קאפו."
"צא החוצה."

האלוהים בבקשה תעזור לי!

הוא שם את התיק מולי ומוצאי שמלה לבנה. רגע השמלה הזאת מוכרת לי. ז...זאת השמלה ש...שאמא שלי ל...לבשה ביום שא...שאבא רצח אותה.

"לבשי את זה."
"למה שאלבש אותה?"
"בגלל שהמקום הזה היה הקבר שלך, את תמותי עם השמלה הזאת. היא גם תתאים לך גם כתכריכים, כמו אמא שלך."

"אתה פסיכופאת. סחבת איתך את השמלה הזאת כל הזמן הזה?"

"לא. ביקשתי שיביאו אותה כשהחלטתי להרוג אותך פה. ולא בבית כמו האמא הזונה שלך."

"אל תדבר ככה על אמא שלי!" אבא נתן לי סתירה שהעיפה אותי לצד. גם מדממ לי האף.

"איזה מין מטורף אתה?!" עוד סתירה.
"אני המטורף שעשה טעות גדולה בכך שלא הקריב אותך."
"אתה לא יכול להקריב אותי? אתה עינית אותי זמן רב כל כך, ואתה עדיין ממשיך לעשות לי את זה!"

אני כבר לא יכולה להחזיק את הדמעות שלי.

"עד גבול מסוים."
"איזה גבול?! איזה גבול יש לך?! בכל פעם אתה רק רוצה לענות אותי! בכל הזדמנות!"
"אבל לא רצחתי אותך!"
"כן כי חיפשת הזדמנות לאנוס אותי לפני!"
"לא אנסתי אותך מטומטמת! הבן זונה שאת אוהבת כבר היה יותר מידי קרוב!"
"אבל עדיין רצית לעשות לי את זה!"

when will you be mineWhere stories live. Discover now