when will you be mine

אפילוג

היילי
לאחר ארבע שנים

"אנג'לה בואי לאכול מותק." אני אומרת והולכת לאנג'לה. "בואי מתוקה שלי, יש דברים שאת אוהבת."

"מה יש?" היא שואלת עוזבת את הברבי שלה.
"בואי תראי." אני אומרת מושיטה את ידי ועוזרת לה לקום מהספה הקטנה שלה.

אני מושיבה אותה על הכיסא ומרגישה זוג ידיים שריריות על מותני.
"את לא צריכה לבשל שאת בהריון."
"אני חודש שלישי."
"וכבר יש לך בטן." אני שומעת את סמואל מאחורי ומסתובבת. הוא משחק בתלתלים של אנג'לה והיא מחייכת אליו.

"אני עם תאומים ברור שהיה לי יותר בטן מההריונות הקודמים שלי. חוץ מזה מה אתה עושה פה? זה לא הבית שלך."
"למה ככה? חוץ מזה יש לי מפתח."
"למקרה חרום." רוי אומר מאחורי.
"איפה הבנים?" רוי שואל ומנשק אותי.
"למעלה, בחדר של ואלסיו." 
"לבד?"
"עם כריס." רוי מנשק אותי בראש ועולה לחדר של ואלסיו.
"קחי יפה שלי." אני אומרת ומביאה לאנג'לה את האוכל האהוב אליה.
"תודה אמא." אני מנשקת אותה בלחי ומתיישבת לידה.

רוי יורד עם ואלסיו וסטפן. "אמא!" סטפן צועק ורץ אליי. "היי, אתה רעב?"
הוא מהנהן בחייך.
"רוצה כמו אנג'לה?" הוא מסתכל על מה שהיא אוכלת ומהנהן.
"אני מביאה לך." אני מורידה אותו מידי ומושיבה אותו על הכיסא.

"אני יביא להם, לכי תנוחי." רוי חוסם לי את הדרך.
"רוי, דיי מותק, אני חודש שלישי, לא יקרה לי כלום."
"מלאך, לכי תנוחי."
"אתה לא תוותר?"
"את יודעת שלא."
אני מסתובבת ומתיישבת על הספה

יש לנו שלושה ילדים, בנתיים

יש את אנג'לה שהיא בת ארבע. ישר אחרי החתונה נכנסתי להריון שלה. רוי רצה לקרוא לה כמו שהוא קורא לי. מלאך.

יש לנו את סטפן שהוא בן שלוש.
ויש לנו את ואלסיו בן שנה וקצת.

ועכשיו אני חודש שלישי, זה הריון של בן ובת.

כריס יורד ונכנס למטבח. "איפה אמה והבנות?" רוי שואל. "היא לקחה אותם ליום בנות."

לאמה וכריס יש שלוש בנות. אבל עכשיו אמה בהריון של בן.

רוי מתישב לידי ואני מניחה את ראשי על כתפו.

"אבא, אפשר שנצא לבריכה?"
"לכי שמי בגד-ים."
אנג'לה קופצת בשמחה ועולה לחדר שלה.
אני קמה גם ורוי מחזיק לי את היד.
"מה?"
"תשארי פה אני צריך להריח אותך."
אני מתיישבת ושמה את ראשי על כתפו.
"רוי, אני מפחדת."
"ממה מלאך שלי?"
"שאני אמות. בלידה."
"את זוכרת שאמרת לי את זה בכל פעם שנכנסת להריון? אבל זה לא קרה לשמחתי כי אם היית... את יודעת, אני הייתי מת." הוא אף פעם לא אומר 'היית מתה.' כי הוא מפחד שזה יקרה.

"אבל זה יכאב, בכל פעם מחדש כאב לי, אבל עכשיו זה תאומים."

הוא נושק לראשי ואומר. "מלאך שלי, לא יקרה לך כלום." אני מחבקת אותו ואנג'לה יורדת עם הבגד הים הורוד שלה.