שמונה חודשים לאחר מכן
*אוליביה*
״פלין!״ צעקתי כשראיתי אותו מתקרב לכיווני ״תנשמי אולי רק נשיקה אחת..״ מלמל ואני גלגלתי עיניים. נשקתי ללחייו וראיתי את החיוך בעיניים שלו.
״בסוף יחשבו שאנחנו זוג״ אמרתי כשחיבק אותי כמעט ולמוות ״תנשמי אמריקאית, את לא הטעם שלי״ פלין אמר ואני צחקתי. פלין הפך להיות החבר הכי טוב שלי בזמן שלי פה.
ניתקתי את הקשר שלי עם כולם בניו יורק חוץ מהמשפחה שלי שגם איתם היה קשה לשמור על קשר לפעמים. לפני שבע חודשים הגעתי לצרפת סוף סוף.
הבית ספר לאופנה לא יכל לקבל אותי אז הלכתי על משהו טיפה יותר טוב, שאנל.
במזל מארה הנציגה של המקום שלחה אותי לשאנל בתור עוזרת, ואיכשהו נפלתי על פלין. ״מצטערת באמת שאני לא נראת כמו אישתו של הקאפו שלך״
״היי! מכה מתחת לחגורה גברתי העוזרת״ גלגלתי עיניים והבאתי לו את כוס הקפה. ״בחיי לפעמים אני שואלת את עצמי האם אתה באמת בן שלושים״ נאנחתי והוא צחק.
״עשרים ותשע״ אמר ואני גלגלתי עיניים ״את יודעת, יכולת להיות יותר נסבלת-״ הפסקתי להקשיב כשראיתי שקיבלתי שיחה מפיפיל.
״הלו?״
״אול, את באה היום לארוחת ערב?״ שאלה ולחץ הצטבר בתוכי. ״חשבתי דווקא ללכת היום לבר עם פלין, אולי תבואי גם?״
״מתאים לי דווקא לשגע את קאם עם שמלה קצרה״ מלמלה בשקט ואז אמרה ״ניפגש שם״ וניתקה.
״עדיין לא סיפרת לה?״ הוא שאל ״היא יודעת טוב מאוד תאמין לי״ אמרתי והקלדתי במחשב כמה פרטים אחרונים. ״אני לא יודע מה היא יותר... משוגעת או מפגרת״
״היא...פיפיל״ נאנחתי והוא צחק ביחד איתי. בהתחלה כשהגעתי לצרפת זה היה לי מאוד מוזר להיות בסביבה של פיפיל אחרי כל מה שקרה עם יואי.
היה לי ברור לגמרי שזה לא בסדר להיות קרובה אליה, אז שמרתי על מרחק אבל היא ידעה איך למצוא אותי...
״אול קדימה צריך להתלבש ולהיות סקסית, קדימה עכשיו״ אמר ואני צחקקתי ״בסוף אני אחשוב שאתה רוצה שאני אהיה עם שמלות חשופות בשבילך״
״היית מתה״ גלגלתי עיניים והלכתי לחדר ארונות שהיה לי בדירה. בכנות? לא רציתי לצאת למסיבה, יואי לא עזב את הראש שלי גם לא לרגע קטן. אך ידעתי שזה עדיף, שזה טוב לכולם.
לפעמים הייתי נכנסת לצ׳אט שלנו סתם ככה באמצע היום ורואה את השיחות שלנו, את ההבטחה שלנו שנשאר ביחד לתמיד. או התמונות והסרטונים שלנו ביחד.
*יואי*
שמונה חודשים, שמונה חודשים שאני חי בתוך גיהנום משל עצמי. שמונה חודשים של אלכוהול וסיגריות. שמונה חודשים של כלום.
הכל ריק כשהיא לא איתי.
היא ישנה?
היא אוכלת?
היא שמחה?
היא בוכה?
טוב לה?
רע לה?
היא יוצאת עם מישהו?
היא בכלל חושבת עליי?
היא עדיין בחדר שלה?
מאז אותו יום אוליביה ניתקה קשר איתי, עם כולם.
קנדל לא מוכנה לדבר איתי כי אני הסיבה שאוליביה והיא בנתק.
לאונרדו ואני לא מדברים בכלל וכשאנחנו כן? זה נגמר במכות ובבכי של אמא.
המבט על הפנים שלה? פאק. רציתי להרביץ לעצמי!
אני יושב ליד הבריכה כשבקבוק חצי ריק של ויסקי בידי, ורק היא במחשבות שלי. אני שומע צעדים לכיווני אך לא מסתובב ״כמעט הרגת אותי היום״ אמא לוחשת ומשלבת את ידה בידי.
״הבן שלך התחיל״ נהמתי וראיתי שאמא קפצה לשניה שכמעט ולא נראתה לעין. ״זה לא אתה״ אמא אמרה כשהדמעות חנקו אותה. ״אתה לא הילד שלי״ לחשה שוב.
״אמא א-״ ניסיתי לומר אך כמובן שהיא קטעה אותי. ״זה לא אתה יויו. אתה שותה יותר מבדרך כלל, אתה מעשן כמו אחד מהאנשים המפוקפקים שקונים את הסמים שלכם, שלא נדבר על זה שהרסת את הפרצוף שלך״
״עברו שמונה חודשים יויו. שמונה חודשים! ואתה עדיין שבור כמו בשבוע הראשון!! אתה יודע שאהבתי ואני עדיין אוהבת את אוליביה, אבל אני לא מוכנה שבגלל בחורה תתנהג ככה!״
שתקתי.
לא היה לי מה להגיד, הכל היה נכון.
״אני לא מצליח לשחרר ממנה״ נאנחתי ולקחתי עוד שלוק. ״תעביר את הבקבוק״ אמא אמרה והעברתי לה אותו, תוך פחות מדקה הוא היה כמעט וריק. ״ממי בדיוק חשבת שקיבלת את הצד האלכוהוליסטי במשפחה?״
״מה אבא עשה?״ שאלתי ואמא גלגלה עיניים. ״אמורינה איפה את לעזעזל?!״ אבא נהם מתוך הבית, אמא רק נאנחה ושמה את ראשה על כתפי ולקחה עוד שלוק מהויסקי.
״תסתכל על הצד החיובי, לפחות היא פורחת בפריז״ אמא אמרה ותוך שניה גופי התעורר לחיים. ״היא מה?!״
_________
היוש מתוקיםם💋
אזז מה אתם חושבים שיואי יעשה עם המידע החדש שלנו? ואיך הוא יקבל את פלין?
ויותר חשוב מזה פיפיל ואוליביה בסטיז?
יותר מידי דברים היו בשמונה החודשים האלה...
נתראה בפרק הבא🩷
YOU ARE READING
{you are only mine {3
Roman d'amourיואי הבן השלישי של משפחת אוילר. אחרי הלילה הכי טוב בחייו, עם הבחורה שהוא לא חשב עליה אף פעם ככה, הם תמיד עוקצים אחד את השניה ואף פעם לא מסתדרים. אוליביה החברה הכי טובה של קנדל, והבחורה הכי יפה שראיתי בחיי. אבל יש בעיה אחת האקס שלה שהחליט לחזור לחיים...
