12: צרפת

648 49 132
                                    

*אוליביה*

היום קנדל אמורה לטוס לצרפת ביחד עם וירג׳יניה. לפי מה שקנדל סיפרה לי בנים השתגעו לגמרי, בטוח הם מתכננים משהו.

וירג׳יניה ביקשה ממני לבוא אליה ולעזור לה בשמלה שלה ושל קנדל אז קפצתי על ההזדמנות. והנה אני כאן דופקת באחוזה הגדולה של משפחת אוילר.

כמובן שאם המזל שלי יואי זה שפותח את הדלת. ״אפרוחית?״ אתמול בערב כשהתקשרתי ליואי דיברנו ואמרנו שננסה להפוך את מה שהולך בנינו למשהו אבל עדיין לא נספר לאף אחד.


כן, אני יודעת הרבה דברים קרו בכמה שעות.

״היי״ אמרתי וחייכתי חיוך לחוץ יואי רכן לעברי אך תפסתי את פיו עם ידי. ״אסור לנו כאן..״ אמרתי והוא הנהן, ונשק לכף ידי שהייתה על פיו.

גלגלתי את עייני ונכנסתי לבית. ״איפה וירג׳יניה?״ שאלתי והוא הביט בי בבלבול ״למה את צריכה את אמ-״ יואי נקטע על ידי אימו שבדיוק ירדה במדרגות.

״אוליביה? מתוקה, ידעתי ששמעתי אותך״ אמרה ולקחה את ידי ״מתנצלת מאוהב, אני לוקחת את אהובתך״ וירג׳יניה אמרה והרגשתי כמו עגבנייה.

וירג׳יניה הייתה אישה חזקה, מקסימה, אוהבת ומחבקת. היא התחילה לצחוק כשראתה את המבט האדום שלי ואת העצבני של יואי.


״אז....איך אתם מגדירים את עצמכם?״ וירג׳יניה שואלת ואני מרגישה את פרצופי אדום יותר מתמיד. איך מסבירים לאמא של אותו אדם שאתם התחלתם להגדיר את עצמכם רק לפני כמה שעות וגם זה לא הכי מוגדר?


״אני מתנצלת מתוקה. לא התכוונתי לדחוף את האף שלי לעניינים שלא שלי, פשוט מאז שאת ויואי התחברתם הוא שמח....קצת יותר מטומטם אבל בזה אני לא מאשימה אותך״ היא צוחקת.


״אני פשוט שמחה שהבן שלי שמח, ועוד אחרי שפיפיל עזבה לצרפת הוא בכלל היה ברצפה, ובזכותך אני מרגישה שהבן שלי חזר ואני תמיד אבל תמיד אהיה אסירת תודה לך על זה״

חייכתי חיוך גדול והנהנתי. וירג׳יניה גורמת לי להרגיש כאילו אני הבת שלה בקטע נורא מוזר, אני יכולה להבין איך אנטוניו התאהב בה, מעניין איך זה קרה.....


~~~


אנחנו כבר כמעט שלוש שעות עובדות על השמלות בזמן שוירג׳יניה מספרת לי איך היא ואנטוניו הכירו וזה הסיפור הכי מעניין ששמעתי.


למה לעזעזל את זה לא למדתי בבית ספר???


״ואז כמה הרוגים, עוד חטיפה אבל הפעם לא שלי ועוד מלא הרוגים ואז נכנסתי להריון עם לאונרדו״ היא מסכמת את סוף הסיפור והלסת שלי ברצפה.


״מאיפה הכוחות לחייך אחרי כל זה?״ אני שואלת כשאני לא מספיקה לשלוט על הפה שלי. ״הילדים, אנטוניו. הם נתנו לי כוחות וגם עכשיו״ היא אומרת וחיוך מאוהב עולה על פניה.


אם חשבתי שאי אפשר להעריץ את האישה הזאת יותר ממה שכבר הערצתי אני פאקינג טועה.


״איך את מתקדמת?״ היא שואלת ואני מפנה את מבטי בחזרה אליה. ״ס....סיימתי״ אני אומרת כשאני מרימה את השמלה לראות שסיימתי את כולה.

״אוליביה העבודה שלך מדהימה!!״ וירג׳יניה מתפהלת ואני צוחקת ״תודה״ אני אומרת ומחמיאה על השמלה שעיצבה גם. יואי נכנס לחדר עם קנקן מים ושלושה כוסות.


״אתן לא יצאתן מכאן שעתיים״ יואי אומר ואנחנו צוחקות. וירג׳יניה מסתכלת עלינו במבט חם ומתגנבת מהחדר בחיוך חם. ״אני התאהבתי באמא שלך״ אני אומרת לאחר שיצאה מהחדר והוא מגחך.


״כן, לאמא שלי יש את הקסם הזה״ הוא אומר ומסתכל על הדלת שיצאה ממנה. לפני שאני מספיקה לומר משהו שפתיו של יואי ננעלות על שלי.

הנשיקה סוחפת אותי לפני שאני מספיקה לעשות משהו. שנינו נלחמים על הכוח בנשיקה הזאת אך כמובן שהוא מנצח כמו תמיד, אני מרגישה את חיוכו של יואי מבעד לנשיקה ורוצה להעיף לו סטירה.


לפתע אני שומעת צעדים מתקרבים לכאן ואני ממהרת להרחיק אותו ממני. הוא מביט בי בבלבול אבל אז קנדל נכנסת כשהיא מחזיקה את מתאו ושון רץ אחריהם.


״אולי!! ראיתי את וירג׳יניה ב-״ מבטה נתקע על יואי ומשהו בפרצופו משתנה. ״יואי מה אתה עושה כאן?״ היא שואלת ובקושי מזהים את הכעס בקולה.


יואי בא להגיב אך חששתי ממה שיכל להגיד אז קטעתי אותו. ״וירג׳יניה ביקשה ממנו לעלות לכאן ולהביא מים״ אמרתי את הדבר הראשון שעלה לראשי.


קנדל הנהנה אך הסתכלה על יואי במבט מאיים בזמן שהסתכל ששלח לה אחד דומה. ״תודה יואי על המים״ אני קוטעת את קרב המבטים שהולך כאן קנדל באה להתיישב על הכיסא אך קולו של לאונרדו גורם לה לקום.


״אני שניה באה״ היא אומרת ומעבירה מבט מאיים שוב ליואי. כשהיא יוצאת מהחדר יואי מניח עוד נשיקה על שפתיי קורץ והולך לפני שתחזור.


אני מרגישה את הפרפרים מתעופפים בבטן שלי ומרגישה את לחיי מתחממות. לעזעזל נפלתי לזה, אבל אני לא מוכנה להודות בזה. עד שהוא לפחות. בתקווה שגם הוא.

״אולי את באה איתנו לצרפת״


___________
היוש מתוקיםם💋
שמחה להגיד שאני כבר לא במחסום כתיבה (בלי עין שום מלח בצל וכל השאר)
אזזזז מי לדעתכם נפל קודם?
ולאיזה סיפור אתם הכי מחכים???
לאביו🎀

‏ {you are only mine {3Where stories live. Discover now