מאפיה בוורוד

פרק 8

פרק שמיני:

אין לי קפה והמסקרה שלי נמרחה היום באופן מזעזע על כל הפרצוף שלי. אלו רק שתי סיבות לכך שהגדרתי את הבוקר שלי כ - " הבוקר הזוועה ביותר בהיסטוריה" הייתי מפרטת על כל הסיבות האחרות אבל בטח לא מעניין לשמוע על מאגר הפדים שלי והמשרתת המטומטמת שמכניסה כביסה צבעונית לכבסה לבנה.
אני לבושה כרגע כמו מפלצת שיצאה מהמזבלה, שיתאים לכעס שקמתי איתו הבוקר. מכנס פיגמה וורוד תלוי על המותן בריפיון וגופיה שחורה צמודה בלי חזיה. תדמיינו לבד מה קרה לשומרים שאבא שלי ראה אותם מביטים יותר מדי. הפנים שלי ללא איפור בכלל כי כמו שאמרתי, המסקרה הזבל הרסה לי את כל התכנון, והשיער שלי אסוף בקוקס מרושל - כי ובכן, עדיף לא להראות לכולם את הרעמת אריה שיש לי על הראש.

" היי קטנה!" פרנקו נכנס לסלון בקריאה ואני חורקת שיניים בכעס. הדביל כאן להרוס לי עוד יותר את הבוקר. הוא אח זבל ובן אדם חרא עוד יותר. " תגיד, מתי תראה לי את האחיין שלי?" אני שואלת בתמימות בחיוך המתוק והרעיל שהאחים שלי לא מסוגלים לסרב לו. " וואו. ממתי זה צריך לעניין אותך? הוא סתם ממזר שבטח ימות בקרוב" הוא אומר בביטול ומתקרב אלי ופורע את השיער שלי במחווה ילדותית. אני זועמת ומרביצה לו, והוא רק צוחק. כבר אמרתי כמה אני שונאת את המשפחה שלי?

" אתה יודע שבגלל שאתה אח כזה זבל אני עכשיו מחויבת להתחתן!? אתה לא יכול לשמור על המכנסיים שלך?!!" אני צועקת עליו בעצבים והוא בקושי מתייחס אלי. הוא עובר אותי ולוקח לו בקבוק וודקה מהבר הקטן שנמצא בסלון. " אוי נו! אני בטוח שתצליחי להיפטר ממנו כמו שעשית לכל מאה הגברים שבאו לבקש את ידך. אני בכל מקרה לא מעוניין לשמוע את הבעיות הקטנות שלך בחיים, איפה אבא?" אח שלי שוב מתייחס אלי כמו ילדה קטנה, וכמו תמיד הוא מתנהג כאילו רק דבריו חשובים. אידיוט. " אבא כרגע נמצא עם בעלי לעתיד והם קובעים את הנידונה שלי, שלא תעז להפריע אני רוצה שזה הסתיים מהר והם ילכו מכאן מהר!" אני אומרת בכעס אבל מסווה את זה בקול הקרח שאימצתי עם הזמן. בתור בת יחידה בן בנים צריך לדעת להיות קשוחה. " בכל מקרה מה אתה עוד צריך מאבא? אתה צריך את הרשות שלו להרוג עוד מישהו שעשה סיבוב על המאהבת שלך?" אני שואלת בזילזול, משלבת ידיים ומביטה בו בבוז הכי עמוק שאני מסוגלת. " תדברי יפה! היא האישה שלי!" פרנקו מתעצבן ואני מחייכת שמצאתי את הווריד ללחוץ עליו. " ממה שאני יודעת האישה שלך היא אישה שיש לה טבעת על האצבע, והיא אישה שלא פותחת רגליים לכל גבר שני ברחוב תמורת דולרים, כי הרי יש לה גבר אחד שיספק אותה" אני רואה את פרנקו מכווץ את ידיו לאגרופים ואני יודעת שבקרוב יגיע שומר ראש להעיף אותו, כי אחרי הכל אני עכשיו אנג'ל מנדיאולו לעתיד - ואסור להרביץ בטעות לאישתו של הקאפו העתידי.

" תסתמי את הפה ותלכי לזיין ת'מוח למישהו אחר. איפה וינצ'נצו?" פרנקו לוגם עוד מהבקבוק ואני אפילו לא מעירה לו שעדין לא עשר בבוקר. " הוא בניגוד אליך שם טבעת על האצבע של האישה שלו, וכנראה הוא מספק אותה כדי שתדאג לו ולילדיו, ולא תלך לגברים אחרים!" אני ממש אוהבת לעצבן את פרנקו, יש לו פתיל קצר יותר מכל האנשים שאני מכירה. " אני פו. ואנג'ל אם עוד פעם תדברי ככה על אשתי אני יוודא שתשלמי על זה. שלא תעזי לדבר ככה על גיסתך" וינצ'נצו מופיע מאחורי ומדבר באיטיות עם הקול האכזר שלו שגרם לי לשקשק מפחד יותר מפעם אחת שהייתי קטנה. איזה מזל שאני לא קטנה יותר. " אני החמאתי לגיסתי שהיא אישה מדהימה, וירדתי על המאהבת של פרנקו שמשקרת לו שהממזר הוא שלו" אני אומרת בחיוך ובלי פחד. שני אחים שלי מביטים בי במבטי רצח. " עשיתי בדיקה והוא שלי. ועכשיו סתמי את הפה שלך כי הוא היורש שלי ואחיין שלך! אז תדברי יפה!" פרנקו צועק וזורק את הבקבוק וודקה לידי, כמה מסנטימטרים מול הפרצוף שלי. הבקבוק וודקה מתנפץ כמה סנטימטרים לידי ולמזלי הזכוכית מגיעה רק עד לכף רגל שלי, אבל מהר מאוד אני רואה את כף הרגל שלי מתחילה לדמם. מרוב שהכאב אני לא מזכירה לפרנקו שלפני כמה דקות היה נראה תומך ברצח של הממזר שלו. " אני ביקשתי לראות אותו, אתה זה שלא הסכמת" אני אומרת בקטנוניות.