מאפיה בוורוד

פרק 14

פרק ארבע עשרה:

החתונה של אילנה מרהיבה. לא שציפיתי למשהו אחר, אבל זה מלחיץ אותי קצת מהרף שאני צריכה לעלות עליו. כי החתונה שלי צריכה להיות הכי מושלמת, יפה שאי פעם מישהו ראה - ובארגון ראו בהחלט אז אני חייבת לעשות כמיטיב יכולתי.
נתחיל מהאולם, שהוא מעוצב מודרני וחדשני - הרבה יותר יפה מהכנסייה מלאה בדם שאמא של לאונרדו מתעקשת לבצע את החתונה.
נמשיך מהשושבינות הקטנות שזרקו פרחים שהכלה הגיעה - שזה היה הדבר הכי חמוד ומתוק שראיתי אי פעם. הכלה - אילנה - שהיא הייתה הכי יפה ללא ספק והיא גרמה אפילו לאקסית של רוי לברוח מהאולם בקנאה. כן, עד כדי כך אילנה הייתה יפה בשמלת כלה שלה.
כל האימהות והסבתות הקנאיות לא הפסיקו לרכל על המשפחה של אילנה, שנותנת את הבת היחידה שלהם למישהו לא מהארגון או מהמאפיה - זאת ממש השפלה בעולם שלנו, ולמרות שהקאפו ציווה ואין אפשרות לסרב, הזקנות האלה מרכלות בלי סוף. מתחשק לי להיכנס בהם שהן מתייחסות לכל הצעירות בארגון כרכוש כמו בהמה, אבל אני נזכרת שאני בקרוב מתחתנת ואני צריכה את כולם בצד שלי, ואני גם יודעת שהן יחטפו במילא מכות מבעלם אז אני לא צריכה לעשות את העבודה המלוכלכת.

" את צריכה עוד שמפניה?" אני שואלת את אילנה שעכשיו, אחרי הנדרים עם הכומר, נראית לחוצה כמו שכלה אמורה להיראות ביום חתונתה ולא כמו אלה יפיפה שנחתה בכדור הארץ בטעות. " לא לא" היא ממלמלת ולוקחת ממני את הכוס שמפניה שבידי, היא בולעת את כל השמפניה בלגימה אחת ומושיטה לי את הכוס בסימן שאני ימלא לה עוד. אני נקרעת בצחוק בתוך עצמי ומוזגת לה עוד שמפניה. אני תוהה עם אני יהיה לחוצה כל כך בחתונה שלי, סביר להניח שכן - אני מתחתנת לרוצח אחרי הכל.
אני מתיישבת ליד אילנה בשולחן הכבוד של המשפחות שמתחתנות ואני עוקבת אחרי מבטה שנעוץ בבעלה זה חמש דקות. זה לא נראה כאילו אכפת לו מאשתו או מהנישואים שהוא הרגע הכניס את עצמם לתוכם. הוא עסוק בעבודה. או "עסקים" כפי שהגברים קוראים לזה.

הוא - רוי בעלה של אילנה - מדבר עם הקאפו [ וכן, דיברתי אתו בנימוס הוא לעומת זאת ממש לא, אני ממש בטוחה שהקאפו שלנו פספס שיעורים חשובים בנימוס - אם כבר הוא פספס לחלוטין את כל השיעורים] ועם עוד כמה מבוגרים בחליפות שנראים זקנים מדי ביחס לצעירות שתלויות על זרועם. ובכן, שוגר דדי.
רוי נראה עסוק בשיחה בניגוד לשאר הגברים, הוא לא מעיף מבט לכיוון הנשים הרבות שמביטות בו - כי ובכן, הוא יפה תואר ויש לו טבעת על האצבע כך שזה מעורר את כל החושים התחרותיים של כל אישה ברדיוס עשרים קילומטר - יש לרוי מזל רב שהוא נשוי לעבודה שלו כי אחרת אחים של אילנה היו שוחטים אותו חי, אם הוא היה מביט רק שניה באישה אחרת שהיא לא אילנה.
לאילנה אין את הבעיה הזאת, אבל היא בוהה ברוי כל כך הרבה זמן עד שאני חוששת לשלום עיניה הפקוחות בלי מצמוץ.

" היי יפה שלי, את רוצה לקחת אוורור לפני המסורת?" אני שואלת כי אני יודעת שאני רוצה לקחת אוורור לפני המסורת המבישה של המאפיה בחתונות - המסורת שבגללה אף אחד מבחוץ לארגון מגיע לחתונות. אילנה מהנהנת במהירות ואני מקימה אותה בזהירות, אני מסמנת לשאר השושבינות של אילנה שאני מוציאה אותה. במאפיה רק הקרובות משפחה זוכות להיות שושבינות - ובמיוחד בגלל שאני בת של "בוגד" אני לא זכיתי להיות שושבינה, אבל הם יסלחו וילכו לפנות את הקנאה שלהם במקום אחר כיוון שאני מתכוונת להיות ליד חברה שלי בזמן נורא שכזה.