פרק 7

105 8 0
                                    

פרק שביעי:

כבר אמרתי שאני שונאת את המזכירה של אבא שלי? כי נראה לי ש-היא- לא מבינה למה אני מסננת אותה כבר שעתיים. יאמר לזכותי שביליתי את השעתיים בעיצוב שמלת ערב לקרו שיש לבת דודה שלה חתונה בקרוב, והמוזיקה הייתה על פול ווליום אז לא שמעתי את הצילצול. אבל עדין, שתבין את הרמז ותעזוב אותי.

" אנג'ל!!" קול צווחני צועק מחוץ לדלת שלי, ואני חורקת שיניים בכעס - מי הסכים לה לקרוא לי בשמי?
"אבא שלך ביקש ממני לעדכן אותך בדחיפות של פגישה שיש לך היום בער.." אני פותחת לה את הדלת והיא כל כך בהלם עד שהיא משתתקת ומביטה בי כמו מטומטמת. אלוהים אין לי כוחות נפשיים לזה. אני סוגרת לה את הדלת בפרצוף, אבל לא לפני שאני אומרת לה, " הפה שלך פעור גם שהוא סביב הזין של אבא שלי?" היא ישר מתעצבנת וסוגרת את פיה. אני מצחקקת וממשיכה עם התוכנית - לסגור לה את הדלת בפרצוף. אלא שאז קורה משהו מאוד מוזר, אין לי הסבר אליו אלא אם כן היא שתתה שיקוי אומץ.

היא חוסמת את הדלת ותוקעת אותה. " אבא שלך ארגן שידוך היום בערב! והפעם אני לא חושבת שיש דרך להתחמק כי הגבר שאת תינשאי לו הוא..." אני עוצרת אותה מיד. " אבא שלי ארגן מה?!" אני לא צועקת אבל הקול שלי בכל זאת גורם למזכירה להתכווץ בפחד. לעזעזל הלוואי שלא היו לי את הגנים של המשפחה שלי, אני אפילו לא מסוגלת לדבר עם אנשים בלי לגרום להם לשקשק מפחד. " זה בשמונה במסעדה" היא אומרת ואז בורחת לאבא שלי, כנראה בשביל שירד לה קצת שתרגיש ביטחון כאילו היא חלק מהמשפחה הזו.

אני בודקת את השעון ומגלה שיש עוד שעה שלמה עד שאני צריכה להיות בפגישה הזו. אני מנסה לא להתאבד או יותר גרוע לתקוע לאבא שלי כדור בראש, ברצינות הוא כל כך פוחד ממני שהוא שולח את הזונה שלו? אני כנראה יאבד את השפיות שלי במסעדה הזו, אכלתי שם יותר פעמים משאכלתי בבית. כי המסעדה - הוא המקום בו כל עסקאות הנישואים במאפיה מתרחשות. חוץ משל אח שלי וגיסתי, זה קרה בבר שהוא רצח את אביה של גיסתי כי הוא לא הסכים לו להתחתן איתה.

אני מחליטה לדפוק הופעה, כדי שהשידוך יברח לפני שהתחלתי את המשחק. אומנם אמרתי לאבא שאני יתן צאנס למי שהוא לא בחר - אבל זה לא אומר שאני יהיה נחמדה. לוקח לי שעה ורבע להתארגן אבל זה שווה את זה. אני לובשת שמלה לבנה קצרה יותר משמלה של חשפנית, עם שרוולים קצרים מנופחים כמו של נסיכות. השיער הבלונדיני שלי משוחרר ומעוצב עם פן ובייביליז. הפנים שלי לשם שינוי יותר טיבעיות ופחות מלאות באיפור כמו בדרך כלל. התכשיטים שלי בכסף, והשעון רולקס שלי נוצץ וגורם לי להיראות אשת עסקים. הנעלי עקב שלי כמו תמיד, גבוהות וחדות, ולבנות הפעם קניתי אותם בקולקציה של אביב שעבר אם אני לא טועה. אני לוקחת תיק קטן כסוף מלא יהלומים שעוד דקה נופל לי בגלל הכובד של היהלומים. אני מביטה במראה וחותמת עוד עיצוב מושלם בשפתון וורוד עדין.

מאפיה בוורודWhere stories live. Discover now