תסמן אותי שלך

~19~

**קאי**
לעזאזל. אני מביט בניקה שעומדת מולי עם הבגדים שקניתי לה ואני לא יכול להפסיק לבהות בה. היא כמו מלאך מזוין במראה התמים הזה. השיער הג'ינג'י שלה מפוזר סביבה ומגיעה למותניה, העיניים הכהות שלה מביטות ישר בי. החצאית הקצרה והגופיה גורמות לזין שלי להתקשות ואני מתחרט שלא נתתי לה להישאר בחולצה שלי או שלא לקחתי איזה טרנינג מסרינה. כל דבר שהיה גורם לי להפסיק לבהות בה ככה כמו אובססיבי. היא ממשיכה להסתכל עליי ואני מבין שהיא מחכה שאני אגיד לה לשבת בשולחן. היא מבלבלת אותי, פעם צייתנית ופעם מורדת בי. היא גורמת לי להתעניין בה יותר ויותר בכל יום. לא רציתי לספר לה על השבב איתור שהשתלתי לה בלילה. היא לא צריכה לדעת על זה. אני צריך לגרום לה להאמין שאני סומך עליה. אני צריך לפתות אותה להסכים לרגל בשבילי. היא הפתרון הכי מהיר שלי למצוא את הרוח.
״שבי לידי״ אני מזיז מעט את הכיסא והיא מתקרבת בהיסוס ומתיישבת. אני מניח לפניה צלחת ושם לה מהאוכל שבשולחן. חביתה ירקות וצנימים עם אבוקדו. שיין הכינה ארוחה קלה היום. היא מסתכלת עליי בעיניה הגדולות ואני מרגיש רגש מוזר כלפיה. אני מנקה את זה מהמחשבות שלי.
״תאכלי את בטח רעבה״ אני אומר לה ואני מסתובב להביט בסרינה וניק שמולנו, הם אוכלים בשקט אבל אני רואה את המבטים הבוחנים שלהם. אנחנו אוכלים בשקט ואני נזכר שניקה צריכה בגדים.
״סרינה, אני צריך שתקני בגדים בשביל ניקה״ אני פונה לאחותי והיא לא נראית שמחה מזה. היא לא אוהבת את ניקה ומבחינתה שלא יהיה לה כלום, אבל היא לא תגיד לי לא.
״איזה בגדים?״ היא שואלת בחוסר עניין ואני מתעלם מהטון שלה. העיקר שהיא תקנה כי אני לא מבין בכל הבגדים שלהן.
״אני אשלח לך אחר כך מה אני רוצה שהיא תלבש ותמ-״
״אני פה כן?״ ניקה אומרת וכולנו מסתובבים אליה.
״סליחה?״ אני רואה שהיא אכלה כמעט הכל ואני מרוצה ממנה, אני לא רוצה שהיא תישאר רעבה.
״אמרתי שאני ממש פה. אני יכולה להגיד לך איזה בגדים אני רוצה, למרות שאני בכלל לא רוצה_ אני אסתדר עם הבגדים שיש לי בבית שלי. ברגע שתחזיר אותי לשם״
״תפסת אומץ?״ אני שואל אותה ויש לה מבט זועם על הפנים. ״אם הייתי רוצה את דעתך במשהו אז כנראה שהיית יודעת. תסיימי את האוכל שלך ותחזרי לחדר לפני ש-״
״לפני שמה? עוד פעם תשאיר אותי לבד יומיים ותגרום לי להתחרפן? לא - סליחה, ממש לא״
״את הולכת על חבל דק״ אני נשען לאחור על הכיסא ואני מתחיל להתעצבן. אני לא אוהב שלא מצייתים לי.
״לא אכפת לי. אני לא בחרתי להיות פה ואני כנראה אף פעם לא ארצה להיות פה מרצוני. אתה חושב שאני הכלבה הקטנה שלך שאני אלך אחריך לכל מקום ואבקש ממך רשות אבל זה לא יקרה. כנראה התבלבלתי כי חשבתי שאתה לא רוצה לשכב איתי אבל אחר כך אתה נותן לי ללבוש את הבגדים האלה בשביל לאכול ואתה מתנהג אליי כמו אל נערת ליווי. אני בחיים לא אתן לך לגעת בי״ היא קמה מהכיסא בכעס ואני בינתיים מנסה לשמור על קור רוח. הזעם שלי רק גדל עם כל מילה של השדה הקטנה הזאת. ״אתה חושב שאתה יכול לבחור לי שם חדש ובגדים חדשים וחיים חדשים אבל אני אף פעם לא אהיה שייכת לך. אני מעדיפה לצאת למועדון ולשכב עם הגבר הראשון שאני אראה מאשר לתת לך לשים עליי אצבע כי אתה כז-״
״מספיק!״ אני דופק על השולחן חזק כל כך שהכל זז. ״תשאירו אותנו לבד״ אני אומר לניק וסרינה תוך כדי שאני לא מסיר את עיניי מניקה. היא נראית כאילו רק עכשיו היא קולטת את כל הדברים שהיא פלטה. כשאנחנו נשארים לבד אני קם ואני מתנשא מעל גופה הקטן. היא משפילה את מבטה ואני מגחך בכעס.
״מה קרה התחלת לפחד? תרימי את העיניים אליי כשאני מדבר״ אני דורש ממנה והיא מסתכלת עליי.
״אני לא -״
״את חושבת שעד עכשיו התנהגתי אלייך כמו פאקינג נערת ליווי? כמו כלבה?״ אני מחייך ואני מתחרט שעד עכשיו נתתי לה לחשוב שיש לה כוח שווה לשלי. ״רדי על ארבע ותבואי אחריי״ אני פוקד עליה והיא מביטה בי באימה.
״מה אתה מתכוון לעשות לי?״ היא שואלת ולא זזה.
״אני נותן לך דקה לצאת מהגרסה האמיצה שהייתה לך לפני שנייה ולזחול בשבילי. אני לא משחק משחקים יותר. אני אראה לך למי את שייכת. אני אזכיר לך את המקום שלך פה״ אני מתקדם ממנה ואני משאיר אותה שותקת מאחוריי. היא עדיין לא זזה ולא מדברת. ״הפעם ההתנהגות שלך תפגע באחותך דיאן. אם את רוצה למנוע את זה פאקינג תצייתי לי ואל תוציאי מילה בלי שאני פונה אלייך״ אני אומר ואני רואה איך המבט שלה מתמלא בפחד. היא מסתכלת על הרצפה ואני נותן לה כמה שניות. בסוף אני אשבור אותה. את הגרסה הזאת שלה. היא תהיה שלי מרצונה או לא. כשאני אשלח אותה אל ביל, לרגל בשביל לעזור לי, היא תצטרך לדעת שאין לה איך לברוח ממני גם כשהיא רחוקה.
אני רואה את זה קורה. את הרגע שהיא מבינה שהיא נכנעת ומורידה את הכבוד שלה בשביל אחותה.
היא יורדת על הברכיים ואז על ארבע והיא מתקרבת אליי. היא מביטה לרצפה ואז אליי. עדיין יש לה כעס בעיניים. אני מחייך ואני מתקדם אל המדרגות. אני יודע שיהיה לה קשה לעלות ככה ללמעלה אבל לא אכפת לי. היא צריכה ללמוד איך לדבר אליי. במיוחד ליד אנשים אחרים. אני נותן לה לקחת את הזמן וכשהיא עולה אני מתקדם אל חדר השינה שלי והיא אחריי. הגיע הזמן להראות לה מי אני באמת.
~~