הטבע שבי 2

פרק 28

נקודת מבט אביאל:

אני מגיע למשרד של אמא שלי אחרי האימון.מחכה לרגע לפגוש את עיניה ושתגיד לי בפנים את מה שהיא אמרה לדניאל.
אני נכנס בפנים,פוגש אותה מכינה שתי כוסות קפה ומניחה אחד לה ואחד לי.ואז היא שולחת לי חיוך ומתקרבת לחבק אותי,אני עוצר אותה ומתיישב בכיסא מול השולחן שלה.כשנכנסתי המזכירה שלה הופתעה לראות אותי מרוב שאני אף פעם לא מגיע לכאן.

אני מזיז את הכוס קפה רחוק ממני,כמעט קרוב אליה ואז מתקתק עם האצבעות שלי על השולחן ושולח לה מבט מאיים.
״את חשבת שהצלחת לעבוד עלי עורכת דין מורן?״
אני אומר לה בנוקשות והיא מתרווחת בכיסא שלה,״בקרוב השופטת הבאה של בית משפט תל אביב.״
אני מצחקק לאור הגאווה שלה בעצמה,״מזל טוב גברת מורן.״
״כן רציתי לספר לך את זה בזמן הארוחה עם כולם.״

״שאת מבינה בעצמך שאני לא אגיע אליה נכון?״ אני רומז לה והיא מחייכת חיוך זדוני ומושכת בכתפייה.״אולי תרצה להגיע עם האקסית שלך.״ היא עוקצת ואני מניח את שתי ידיי בצדדי הכיסא ושולח אליה מבט מזהיר.
״אמא מה את רוצה ממני?״ אני שואל אותה בשקט והיא משלבת את זרעותייה על החזה שלה ומסתכלת עלי במבט מאוד בוחן.
״אני ממך לא רוצה כלום.״ היא אומרת בהחלטיות ואז ממשיכה,״אבל אם הגברת הזאת החליטה לפתוח את הפה אז אני אגיד לך מה אני רוצה,אני רוצה שהיא תעזוב אותך.״

אני מתפרץ בצחוק,צחוק גדול שמאוד מפתיע אותה.אני מניח את ידי על החזה שלי וממשיך לצחוק ואז כשאני מסיים, אני משנה את המבט שלי לרציני יותר.״את באמת חושבת שזה היה עובד לך?״ אני שואל אותה בקול חד והיא מצקצקת בלשונה,״עם עבודה נכונה זה היה עובד.״
היא אומרת בקול קר ואני שולח אליה מבט קשה.

״את חולת נפש את יודעת את זה?״ אני יוצא עליה והיא מצחקקת צחוק מאוד מזוייף וערמומי.״אני לא חולת נפש.אני מגנה על הבן שלי.״
״גברת מורן ,אני לא בבית משפט איתך ואני לא צריך את ההגנה שלך,אני לא הבן השני שלך את שמעת אותי?״ אני צורח עליה ודופק את ידי על השולחן מה שנראה שלא כזה משפיע על הגברת הזאת.
״אני יודעת שאתה לא הבן השני שלי.תמיד עשית מה שאתה רוצה.הלכת נגדי כל הזמן,הפעם אני לא אתן לך אביאל.״ היא אומרת בקול רציני ומניחה את שתי ידיה על השולחן,״הפעם אני עושה את זה לא בשבילי אני עושה את זה בשבילך.״

״את מצחיקה אותי גברת מורן...״ אני צוחק ואז מתרווח בכיסא שלי,״אני כבר זקן מידי בשביל שגברת כמוך תגיד לי מה לעשות עם החיים שלי או תתערב בחיים שלי.״
אני אומר בלעג ואז מניח את שתי ידי על השולחן ומתקרב אליה עוד יותר.
״ואני אגיד לך עכשיו כמה דברים,כמה דברים שכדי שתקשיבי כי אני לא אגיד לך את זה שוב.״ אני עוצר לפני שאני מדבר כי אני מסתכל על פניה שמשתנות.
״אני שונא אותך גברת מורן,אני חושב שאת אישה מפונקת בוגדנית עלובה וממורמרת,אני מכבד אותך רק בגלל שאת אמא שלי.ורק בגלל שאבא בחר להשאר איתך.אם זה היה תלוי בי בחיים לא הייתי מגיע אפילו לבקר אותך.אז את...״ אני מצביע עליה ורואה איך היא עוצמת את עיניה,קשה לה לשמוע את זה,היא מעולם לא שמעה את זה ממני למרות כל המריבות שלנו,״תבואי פתאום ותחשבי שאת יכולה להכנס לי לחיים?אם עד עכשיו לא הרשתי לך להכנס לחיים שלי פתאום את תעשי את זה?אין לך שום מילה בחיים שלי את מבינה את זה?״

אני צורח עליה והיא בולעת את רוקה ושולחת אלי מבט עם עינייה הירוקות,״אביאל כל מה שאמרת עכשיו אני אעשה את עצמי שלא שמעתי.״ היא אומרת בשקט ואני צוחק לה בפרצוף,״אמרתי את זה ועוד איך.״
״אתה מדבר אלי ככה בגלל רודפת בצע שמחפשת רק כסף?״ היא מרימה את קולה ואני דופק את ידי בשולחן שלה וגם בפראות,מניח את שתי ידי על השולחן ומסתכל בעיניה.

״את שופטת אותה על פי עצמך גברת מורן?״ אני דופק את ידי בשולחן ואז היא נבהלת ומסתכלת עלי.״את חושבת שאני מפחד ממך?שיש לי ממה לפחד ממך?שאני צריך את הכסף שלכם?אני לא עומרי אני לא חי על חשבונך,אז את לא תנהלי לי את החיים גברת מורן!״אני צורח עליה יותר חזק והיא קמה מהכיסא שלי ומסתכלת עלי במבט שמסמן שהיא לא הולכת לוותר.שהיא תלחם איתי.זה מה שאת רוצה גברת מורן?

״בגלל שאת יודעת שאת לא יכולה מולי,ניסית לבוא על דניאל?ניסית להפחיד אותה כי ידעת שאיתי את לא תצלחי?״ אני שואל אותה בזעם והיא מניחה את שתי ידייה במותנים,עדיין שומרת על קשיחות.
״אל תשכחי..״ אני מתקרב אליה עוד יותר ומסתכל בפניה,״שאני הבן שלך.ואם למדתי משהו בחיים טוב ממך..״ אני אומר בשקט קודר והיא מרימה גבה,״זה להיות חרא של בן אדם אם אני רוצה.״

״מה אתה תעשה אביאל,מה אתה תעשה לאמא שלך?מה אתה תעשה לאמא שלך בגלל האישה הזאת?״
היא שואלת בחוסר אמונה שאעשה משהו,האמת..אם היא לא תביא אותי לקצה אני לא אעשה כלום,אבל אם היא כן אני אעשה המון.

אני עובר את השולחן שלה,מתקרב אליה ואז נעמד מולה,תופס את פניה ומנשק את המצח שלה ואז טופח טפיחה קלה בלחי שלה ומחייך חיוך רחב ואז צובט אותה בשתי הלחיים שלה.
״אויי מתוקה שלי,אויי מתוקה שלי,אני לא הבן של מורן בוזגלו?מה אימצת אותי ולא ידעתי?״ אני אומר בציניות ואז צוחק צחוק מר.
״אני הבן שלך כפי ידיעתי,הבן של אישה מאוד פיכחית וערמומית.״אני לוחש באוזן שלה ואז מצקצק בלשונה.
״אם את לא תתרחקי מהבית שלי ומדניאל,אם את לא תשבי בשקט ותמשיכי להתערב בחיים שלי,אם את לא תתנצלי בפני דניאל..״ אני אומר ואז היא מתפרצת לדבריי,״אני בחיים לא אתנצל בפני הבחורה הזונזונת הזאת!״ היא צועקת ואז אני מניח אצבע בשפתיים שלה ,משתיק אותה ומצקצק בלשוני,״כבוד השופטת הבאה של בית משפט מחוז תל אביב איך את מנבלת ככה את הפה ,שאני אקליט אותך?״ אני לועג לה בצחוק והיא מקמטת את מצחה ונראה שההתנהגות שלי מתחילה לערער אותה,היא תמיד ידעה שאני לא כמו עומרי,היא ידעה שאני לא אוהב את המשחקים האלו,עכשיו היא רואה את זה מקרוב.רק חבל שאמא שלי דם מדמי צריכה להיות ככה ולחטוף ממני.
״אז אני ממשיך ואומר שאם את תמשיכי בצורה הזאת ולא תתנצלי בפניה,לא רק שתשכחי ממני..״ אני לוחש לה באוזן ואז מנשק את הלחי שלה,״אני אספר לאבא על כל הרומנים שהיו לך פלוס על הקשר המאוד רומנטי שיש לך עם השופט העליון של בית משפט ירושלים.״
אני טופח את שתי ידיי על הכתפיים שלה פוגש את עיניה ההמומות של אמא שלי ואיך שלראשונה בחיים היא נהייתה אדומה ושותקת.
היא לוקחת את הקפה שלה בלחץ ולוגמת ממנו ואז מניחה את ידה על הלב שלה ומדמה כאילו היא הולכת לקבל התקף לב.מה את חושבת גברת מורן שאני עיוור כמו כולם ולא יודע מי את ומה את עושה?אני יודע איך את נושמת אוויר גברת.

״עכשיו כשהבנו אחד את השניה,״ אני קורץ עין,לוקח את היד הרועדת שלה ולוחץ אותה.
״אני יכול לברך אותך שופטת מורן בוזגלו היקרה.״