פרק 22

539 70 9
                                    


אנחנו מגיעים לבית שלי.בכניסה לחצר אני רואה שהדלת פתוחה וכבר חשוך בחוץ.אבל אני לא רואה את ההורים שלי מסתובבים בשטחי הבית.
אני עוצרת מחוץ לשער ומסתכלת על אביאל שעומד לצידי ותופס לי את היד כמקור תמיכה.
״אל תדאגי.״ הוא מרגיע ואני מסדירה נשימה ומנסה להעביר את הדמיונות שיש לי בראש על התגובה שלהם לאביאל.
״אני מפחדת.״
הודעתי והוא מנשק את כף ידי ואז אומר,״אני אתמודד איתם.״
הוא אומר בקול שליו ורציני ואני משחררת את הקולות שיש אצלי בראש ופשוט נכנסת איתו לחצר ולאחר מכן לבית.

אבא ואמא שלי יושבים בסלון,אבא שלי מפצח גרעינים ואמא שלי מסתכלת בטלפון שלה.בשבריר שניה שניהם מרימים את המבט ומסתכלים עלינו בעיניים רחבות ואז מחליפים מבטים בינהם ואני כבר מדמיינת את כל התסריט שהולך להיות כאן.

״דניאל..״ אמא שלי בולעת רוק ואז לוגמת מהתה עם נענע שלה ,כמעט מסיימת אותו תוך שניה,ואבא שלי מניח את הקערה עם הגרעינים על השולחן קפה וקם מהספה במהירות.
״מה הוא עושה כאן איתך?״ אמא שלי שואלת כלא מרוצה לראות אותו כאן.
״אני..״ אני מנסה להשחיל מילה אך אביאל קוטע אותי.

״באתי לכאן איתה מיוזמתי.״ הוא מסתכל עלי בעיניים מרגיעות שהכל בידיים שלו והוא יסדר את זה.
הוא מתקרב לספה ומתיישב לצד אמא שלי,אבא שלי מתיישב בחזרה לספה ואני מתיישבת לצד אביאל.אמא שלי בוהה באביאל כאילו הוא נפל מהירח ואבא שלי מסתכל עלי ולא מבין מה קורה.

״אני רוצה שדניאל תעבור לגור אצלי.
לנוכח העבודה שהילד שלי בבטן שלה.
זה הדבר הכי נכון לעשות.״

אויי אביאל.אויי אביאל.לא יכולת להיות פחות ישיר מזה?

״סליחה..״ אמא שלי מנידה בראשי,״לא הבנתי אותך,מה אמרת?״
חוסר שביעות רצון והתנגדות נשמע בקולה.
״שדניאל תעבור לגור אצלי.״
הוא חוזר על עצמו בשלווה וברוגע ,לא מעניין אותו שאמא שלי הולך להתפרץ עכשיו בדרמטיות.

״אני ממש אבל ממש לא מקבלת את זה,אנחנו לא מקבלים את זה!״
אמא שלי מרימה את קולה ואני מתנשמת בכבדות ומתה שכל זה יגמר כבר.
״אביאל,אתה מבין שאתה לא יכול להיכנס אלי לבית ולהגיד לנו דבר כזה?על סמך מה החלטת שהיא תעבור אלייך לבית?חזרתם? על הפרצוף של הבת שלי אני רואה שלא חזרתם.באיזה החלטה החלטתם שהיא תעבור אלייך?״
אבא שלי מצטרף לשיחה ומראה עד כמה זה לא מוצא חן בעיניו.אני ידעתי את זה.ידעתי את זה.

״אני החלטתי את זה.״ אביאל מודה ואז מעביר אלי מבט וחוזר להביט בהורים ההמומים שלי.

אמא שלי מסתכלת עלי.אבא שלי מסתכל עלי.מה אני עושה?להגיד משהו? להסביר ?מה לעשות?אלוהים תעזור לי.

״איציק,מאיה.אני מאוד מכבד אותכם.אין כאן קשר לדניאל ואלי.זה הילד שלי ושלה.בסוף אני איתה בהריון הזה.לקחתי את האחריות על זה.עם כמה שאני מכבד אותכם ובאתי בעצמי כדי להגיד לכם את זה ולא לתת לדניאל להתמודד עם זה לבד מולכם.זה לא משהו שאני אתווכח איתכם עליו.
דניאל תעבור אלי ואני לא רואה מקום להתגמש איתכם על זה.״

הטבע שבי 2Where stories live. Discover now