הטבע שבי 2

פרק 23

אנחנו מגיעים לבית של אביאל,הוא מחזיק את התיק שלי ואז פותח בידו השניה את הדלת.הוא פותח את הדלת ועומד בעוד מחזיק את הידית ואני נעמדת במשקוף.כמו רגע של זכרון עבר במוחי.
כל מה שקרה בבית הזה לפני שטסתי.
אני בולעת את רוקי ונכנסת פנימה.בוחנת את כל הבית שלו.מסתכלת על החלונות שמשקיפים לבניינים של תל אביב.

הוא מניח את התיק שלי על השולחן ואז נעמד מאחורי ואומר,״לא אכלת כלום.״ הוא תופס את ידי ולוקח אותי לשולחן האוכל מול החלונות הרחבים במטבח ששם מחכה ארוחה בשרית מאוד מושקעת.
״שהילד שלי לא ישאר רעב,כן?״ הוא צוחק בקלילות ומזיז את הכיסא קצת ונותן לי לשבת.מתיישב לצידי.אני מסתכלת על כל האוכל שיש על השולחן.ראיתי שהוא מסמס לעוזרת בית כנראה שהיא זאת שתקתקה את כל זה.אני מסתכלת על כל האוכל הזב ולא מסוגלת לאכול.במיוחד לא כשאביאל יושב לצידי.במיוחד לא בכל המצב המורכב הזה. הוא בוחן את פניי,לא אוכל בעצמו ,רק מסתכל עלי ואז לוקח קצת מכל סלט שיש ,שם בצלחת שלי ולאחר מכן שם אורז עם עדשים בצלחת שלי ואז חתיכות של בשר עסיסיות.
אני מלקקת את שפתיי בעדינות,לרגע נהיה לי כמו קפאון.כל מה שקרה בבית הזה עובר לנגד עיניי כמו סרט.

״למה את לא אוכלת דניאל?״ הוא שואל בדאגה ואני מושכת בכתפיי ומתחילה לשחק עם האצבעות שלי.הוא שם לב לתנועה הזאת ומוזג לי ולו מיץ וחוזר להסתכל עלי.״מוזר לי להיות שוב בבית הזה.״ אני אומרת בקול מעורער והוא מכחכח בגרונו ומביט לנוף התל אביבי.

״את כאן בגלל זה.״ הוא מניח את ידו בבטני ואז מלטף אותה.צמרמורת עוברת בגופי כשידו נוגעת בבטן שלי.תחושה כמו פרפרים בבטן שלי.המגע שלו עדיין משגע אותי.עדיין עושה תחושות עילאיות בגוף.הריח שלו..הריח הגברי שלו גורם לי להרגיש כמו סם באוויר.

״ואיך זה יהיה?״ אני שואלת והוא מושך בכתפו,תוקע את המזלג במלפפון ,מסתכל עליו בשעשוע ואז מכניס אותו לפה ולועס באיטיות.אחרי שהוא מסיים הוא מניח את ידו על גב הכסא שלי,מעביר את אצבעו סביב השיער שלי..וגורם לי..אלוהים שיפסיק לגעת בי.מה הוא עושה? הוא מקרב את שפתיי לאוזן שלי ואז לוחש,״איך זה יהיה...״ אני מרגישה בקולו הרבה...חושניות..״אני אחזור מעבודה,אקח אותך כל ערב לחדר..אוריד לך את הבגדים..אריח אותך כמה דקות..אלטף את הבטן שלך..ואז אעשה לך דברים ש..״ הוא עוצר כשרואה את מבט עיניי ומחייך חיוך זדוני..״אני צוחק דניאל.למרות שזה משהו שאני אפנטז עליו בלילה.״

״אני פה רק בשביל התינוק שלי.״
אני אומרת ברצינות והוא נושם עמוק,משתדל לא להתעצבן ואני יודעת מתי אביאל משתדל לא להוציא את הארס שלו.

״את פה כי אני רוצה דניאל.״ הוא אומר ואני מרימה גבה.אני לא מצליחה להבין מה הכוונה שלו.
״מה את חושבת שיקרה אחרי שתלדי?״ הוא שואל אותי ואני לוגמת מהמיץ ומסתכלת על נקודה בקיר שבה אני חושבת איך להגיד את זה.