הטבע שבי 2

פרק 11

נקודת מבט דניאל:

הטוסט מלחם לבן וגבינה צהובה ביחד עם הנס והכפית סוכר הפכו לאבן בבטן שלי אחרי שתי ביסים.

אני ואמא שלי יושבות אחת מול השניה בשולחן.היא שותקת ואני שותקת.
אלף מילים קופצות לי על הלשון,אבל קשה לדבר.
״אמא.״ אני קוראת לה.היא מרימה את ראשה מהצלחת שמלאה בביצים מקושקשות ומתסכלת עלי בציפיה שאגיד את מה שאני רוצה.
אם חשבתי שאתמול בלילה היא נרדמה,אז טעיתי.
עייניה נפוחות.ואדומות.הנשמה שלה כואבת.אני לא יכולה לתת לה לסבול ככה.

תחושת חרדה ואובדן ממשמש ובא.
״כן דני?״ היא שואלת ואני מושכת בכתפיי.
״אני אוהבת אותך.״
היה חשוב לי לומר לה את זה.שתדע שהיא הדבר הכי יקר לי בעולם.טעיתי.טעיתי בדרך שבחרתי בחיים שלי.אבל מעולם לא רציתי לפגוע בה או באבא שלי ואחים שלי.
״אני גם אוהבת אותך מאוד ילדה יפה שלי.
את יודעת שלא משנה מה,גם כשלא יהיה מי שילחם את המלחמות שלך.
אני אלחם.״

נראה שבאמא שלי נכנס רוח קרבית.רוח שלא כדי להתעסק איתה.

אני מנסה להבין על מה היא מדברת.היא מניחה את המזלג על השולחן.מנגבת את שפתייה עם נייר ואז לוגמת מהנס שלה בנחת.

״אני הבטחתי שלא אתערב בחיים שלך.שאתן לך למתן את חייך בעצמך.
ציפיתי ממך ליותר מידי,חשבתי שהתבגרת ואת לא צריכה את העזרה של האמא המגוננת.
מעולם לא חשבתי שאצליח לתת לך להיות יותר מידי חופשייה.
אני לא רציתי שמה שהיה לי בילדות יהיה לך.
לא רציתי להקשות עלייך,לסגור אותך בבית,זה מה שאני גדלתי איתו.התחתנתי בגיל 16 עם הורים מאוד פרימטיבים.
אני לא יודעת אם טעיתי איתך,אבל מעכשיו אני מחליטה.
זה עבר כל גבול דניאל,אני ואבא שתקנו.הבלגנו.שתינו מים קרים.
בסופו של דבר,זה לא בדיוק עזר.
אני מסיימת עם זה עוד היום.״

החרדה מתקתקת בחדרי ליבי.
אני מצמצמת את עיניי.מנסה להבין מה היא מתכוונת.

״אני הולכת להפגש עם אביאל.
לספר לו את כל האמת.״ היא אומרת בהחלטיות.אני עוצמת את עיניי.מנסה לעכל את דבריה.רוצה להאמין שזה לא אמיתי.

״אמא,את רצינית איתי?״ אני צועקת והיא עדיין שומרת על קור רוח.היא מפנה את הצלחת שלה מהשולחן והולכת לעבר הכיור.
״תצעקי כמה שאת רוצה.שום דבר לא יוריד אותי מזה.
אני אמא שלך,ואני אחליט!נגמר הסיפור שלך.ויתרתי לך יותר מידי.״

״אמא!״ אני צורחת,דמעות זולגות מעיניי.
״אל תתערבי בזה!״ זה יצא לי לא במכוון.אני בעצמי כבר לא יודעת מה אני עושה.

״אל תגידי לי לא להתערב!זהו זה!מספיק.זה עבר כל גבול!״ הצרחה של אמא שלי הרבה יותר חזקה משלי.היא דופקת את ידה על השיש ומסתכלת עלי במבט אימה.מבט מפחיד.מבט מאיים .