אני מסתכלת על אימו והיא עלי.מסתכלת עלי מכף רגל עד ראש.בוחנת את הלבוש שלי בקפידה ואז את השיער המבולגן שלי שרק המבט הקודר וקפדני שלה גורם לי לסדר את השיער מאחור ולתחושת אי נוחות.
״שלום.״ אני אומרת בנחמדות ומבקרת את עצמי בפנים,מה אני אומרת לה שלום?היא לא מתייחסת לשלום שלי ופשוט נכנסת פנימה בגסות ואני סוגרת את הדלת בזמן שהיא עומדת באמצע הסלון הרחב ומחפשת את הבן שלה.
״אני רואה שהבן שלי לא בבית.רק את פה.״ היא מגלגלת את עינייה בזלזול ואני נושמת עמוק ובולעת את רוקי.שז קּש רק
״כן רק אני פה..״ אני ממלמלת בשקט והיא מכחכחת בגרונה וממשיכה לבחון את הנראות שלי.
״אני מבינה שישנת פה.״אני שומעת לעג בקולה,הדפיקות לב שלי מתעצמות.האישה הזאת כל כך לא נעימה.המחשבה שהיא תהיה הסבתא של הילדה שלי היא כמו דקירה בבטן.כמו חיידק בקיבה.
אני בולעת את רוקי ושותקת.מתוך כבוד לזה שהיא אימו של אביאל אני מחליטה להבליג על כל הגישה הלא נעימה שלה ולסתום את הפה.
״את כאן כי חזרתם?״ היא שואלת בסקרנות ואני קופאת לרגע,מסתכלת עליה.שיער אסוף לקוקו מתוך.לבוש במכנס אלגנט.חולצה לבנה מכופתרת שמוכנס לתוך המכנס.חגורה של מותג על ותיק קוקו שאנל. תמיד היא מתוקתקת ומסודרת.החזות שלה נראת מאוד קשוחה ומאוד אבל מאוד מלחיצה.
היא מתקרבת אלי עוד קצת.כך שכמה צעדים מפרידים ביננו.עיניה הבהירות מסתכלות בעיני.
״אני תוהה..״ היא שמה את אצבעה בסנטרה ומתקתקת בצורה מאוד מתוחה בעורה,״מה הבן שלי מצא בך?״
הנה זה מתחיל דניאל.הנה זה מתחיל.העלבונות לא איחרו להגיע.
״סקס טוב?״ קולה המזלזל והדוחה נשמע וזה גורם לי לסלידה.פשוט סלידה מהאישה הזאת.איך אביאל נולד מאישה כמוה?
״כן גבר כמו הבן שלי צריך שימלאו את הצרכים שלו.״ היא ממשיכה ללעוג ואני מתאפקת מתאפקת כל כך לא למשוך לה בשיער ולהעיף אותה מהחלון.אני כל כך שונאת את האישה הזאת.
״את יודעת דניאל..״ היא מתקרבת אלי באיום וגורמת לי לסגת אחורה כמה צעדים.
״פעם שעברה הצעתי לך כסף כדי שתעזבי את הבן שלי.״
היא מצחקקת בצחוק רשע ואני מזיזה את שיערי מאחורי אוזניי ומחכה מה עוד היא תגיד.איך היא עוד תעליב אותי.
״הפעם אני לא יודעת מה להציע לך כדי שתעזבי אותו.״
היא אומרת ואז מניחה את התיק שלה על השולחן קפה ומניחה את שתי ידיה במותניים ומתקתקת עם העקבים הארוכים שלה על הרצפה.
״זה נכון,אני והבן שלי לא מסתדרים.
לאביאל יש אופי...יש אופי פראי.״
היא מעבירה את ידה כהמחשה ואז ממשיכה״הוא תמיד עשה מה שהוא רוצה.אף פעם לא הקשיב לאף אחד.זה התחיל מהקריירת כדורגל המאוד מצליחה שלו ועד...״ היא מצביעה עלי,״עד אלייך.״
הלב שלי,הלב שלי לא יעמוד כאן ויסבול את זה.גם לא בשביל אביאל.אני לא יודעת כמה אני עוד אוכל להתאפק ולשתוק לה.אני לא יודעת מה היא עוד תגיד שיגרום לי לענות לה בסופו של דבר.
האישה..האישה הזאת חושבת שכל העולם שייך לה.
YOU ARE READING
הטבע שבי 2
Romansaהכל עניין של זמן,עד שהפצעים יחלימו והכל יחזור לקדמותו. השאלה,אם הזמן הזה קרוב יותר מתמיד או מתרחק הרחק מכל האהבה הגדולה שהייתה לדניאל ואביאל? הכל נהרס להם בין הידיים,אך האם הידיים האלו יצליחו לתקן את הכל או רק להרוס יותר ויותר? •תכנים מיניים וכל השא...
