נקודת מבט דניאל:
נשמתי נעצרת.
הריח הזה.הריח הגברי והטוטאלי הזה שובה אותי.
אני מביטה בעיניו החומות דבש,מביטנו מצטלבים.אני מתאוששת מהלם כשעיניו החומות דבש מבזיקות מבט לעבר ידי שנתונה בידו של מאור.
הלב שלי עובר למהירות של 120 קמ״ש.
אני בולעת את רוקי.גוש מצטבר בגרוני.אני רואה את התנועה החדה של שפתיו,הלסתות המהודקות ונשיכת השפתיים שלו.
כולם המומים.מבטים בנו.מחכים לרגע שבו אביאל יעשה משהו שיתן להם את הלגטימיציה לדבר על זה.
היד שלי מעצמה מתרחקת מידו של מאור.הפחד שיתק לי את הידיים.
אני לא מפחדת מאביאל,הוא בחיים לא הביא לי תחושה שבה אני הרגשתי מאויימת.אני מפחדת ממה שיכול לקרות איתו ועם מאור.
אני מכירה את אביאל,אימפולסיבי וכוחני ,לא באמת אכפת לו לפתוח מהומה אם זה אומר שהוא ישמור על הכבוד שלו ועל השם שלו.
מאור מחליף מבט,מבטו הופך למאיים יותר כך גם של אביאל.אבל משהו משתנה כשאביאל מבזיק את מבטו אלי ומצקצק בלשונו בבוטות.
״תני לי לחשוב..״ אני מניח את אצבעו בשפתיו בגבריות כדוגמא למחשבה שלו, ״זה הבן זונה שאיתו הזדיינת מאחורי הגב שלי?״
אני מרגישה חרדה,הנשימות שלי נהיו כבדות יותר,בשל המוזיקה רק אני ומאור שומעים את מה שהוא אמר.מאור נהיה אדום ואני איבדתי את התחושה ברגליים שלי.אני צריכה שיתפסו אותי,אני עומדת לאבד את זה,אני מרגישה את ידה של ליפז מאחורי גבי,כשמאור קם מהכיסא ומתקרב באיום לאביאל.צמוד מידי.צמוד כזה שאומר שעוד שניה הם יחליפו ידיים.
חזו התנפח ביהירות ואזהרה.זה הולך להיות קרב אריות.
עוד לפני שמישהו מהם מספיק להגיב,החברים מפרדים בינהם.היה ניכר לעין בשל הקריבה כל כך צמודה שלהם אחד לשני שהם הולכים לפרוץ בריב.זה יכל להגמר רע לשתי הצדדים.
עמדתי במקומי ולא ידעתי איך להגיב,סירבתי להסתכל על שתיהם.
הרגשת השפל הגיעה למקומה,היישר לנפש שלי.
המוני אנשים מסתכלים עלינו,לא אהיה פעורת פה אם למחרת אראה תמונות מביכות של המקרה ההזוי הזה בתקשורת.עם המזל שיש לי,איך לא חשבתי שזה יכול לקרות? זה תל אביב,אביאל מתל אביב.אני יודעת שהחברים שלו מהקבוצה גם בהפסדים הם בוחרים לחגוג כדי לא ליפול נפשית ולתת להפסד להפיל אותם לשחקים.אז איך אני כאן?
״תורידו את הידיים,״ אני שומעת את קולו הגס והגברי של אביאל,חברות שלי מתייצבות לצידי ומגוננות עלי מפני כולם.אני מרגישה אותה ילדה קטנה ומפוחדת שהייתה.אני לא יכולה להמשיך להיות כזאת.
״לא באתי לעשות מהומה,״ הוא מגחך בזלזול וזה מה שהם עושים,מורידים את הידיים מהמלך.כי מילה שלו יכולה לתעתע אפילו גבר.
הוא מתקרב אלי,נכנס למרחב הפרטי שלי כך שאני מרגישה את המבט שלו סוקר בי.אני מרימה את ראשי בעדינות ופוגשת בעיניו החומות דבש.
״היית ונשארת כזאת.זה מה שיש לי להגיד לך.״
ריח של אלכוהול יוצא מפיו.
YOU ARE READING
הטבע שבי 2
Romansהכל עניין של זמן,עד שהפצעים יחלימו והכל יחזור לקדמותו. השאלה,אם הזמן הזה קרוב יותר מתמיד או מתרחק הרחק מכל האהבה הגדולה שהייתה לדניאל ואביאל? הכל נהרס להם בין הידיים,אך האם הידיים האלו יצליחו לתקן את הכל או רק להרוס יותר ויותר? •תכנים מיניים וכל השא...
