"איך אתה ידעת עלינו? אין לנו בכלל שם או משהו, אנחנו פשוט אוהבות לשיר ביחד." ביאטריס התנשפה. "באותו היום שאת וחברתך הייתן באוטובוס, לוק צילם לי אותכן שרות ושלח לי את הסרטון."
אני אחנוק אותך לוק.
הייתה לה הזדמנות לצאת מזה, להתרחק מעולם הפרסום ולצאת סוף סוף לדייט כמו שצריך עם טיילור, לנשק את שפתיו כמו שצריך. להיות איתו.
אבל מוזיקה זה תמיד היה ותמיד יהיה החיים שלה. כשהייתה קטנה, היא אהבה לשאול את עצמה למה היא בכלל קיימת, למה העולם צריך אותה פה. ותמיד הייתה לה אותה תשובה: מוזיקה.
היא ידעה שרצתה להקדיש את חייה למוזיקה, אבל אף פעם לא נוצרה לה ההזדמנות. והינה היא עכשיו, על מגש של כסף. בשני המובנים.
והתנאי היחידי היא שתהיה חברתו של קאלום.
אני הולכת להתחרט על זה כל כך.
"אני מסכימה."
השעה ארבע כבר הגיעה, ביאטריס עמדה בלחץ מול המסעדה שבה עבדה, כאשר סטיב רואה אותה היא מספרת כי מרגישה יותר טוב, הוא קרץ לעברה כאשר ראה את טיילור מתקדם לעברה, ורד בידו.
תהרגו אותי.
"טי, לא הייתה צריך." היא אמרה במהירות, לא מוכנה לקחת את הורד. "אבל אני צריך." נשק לאפה, מניח את הורד על כף ידה.
"נלך?" חייך והיא נעמדה לצידה, מתחילים ללכת ללא נודע. טוב, לביאטריס הוא היה די נודע.
לאחר כחצי שעה שבהם טיילו ברחובות, המחשבות על קאלום ועל היותו חברה מזויפת הודחו לפינה. טיילור ידע איך לשמח אותה, ואפילו לא הבחין בכך.
הם החליטו להתיישב על אחד הספסלים בפארק, מסתכלים על הילדים הרצים אחד אחרי השני. מדברים על כל נושא שעולה להם לראש.
כשהביטה שוב בעיניו, היא נזכרה במאט ובקאלום. היא ידעה שהיא צריכה לסיים את הקשר הזה היכן שהוא היה, טריס ידעה שהיא לא יכולה למשוך את זה יותר. כי אם תמשוך את זה יותר, היא תפגע בו יותר.
וגם בעצמה.
"טיילור, אני צריכה לספר לך משהו." נאנחה, כל גופה הופנה לעבר הבחור עם העיניים הכחולות, עיניו מביטות בה מלאות תקווה.
"גם אני צריך." חייך, והיא הייתה בטוחה שהיא ידעה מה הוא הולך להגיד, ולכן, קטעה אותו במהירות. מתחילה לדבר לפני שזה יהיה כואב יותר.
"טיילור, אנחנו לא יכולים להיות ביחד." מילותיה עזבו את שפתיה במהירות, מבטו של טיילור הפך למופתע וכואב.
היא לקחה את ידו, אוחזת בה בחוזקה לפני שישחרר את המגע.
"טיילור, אני מחבבת אותך מאוד. אפילו יותר ממה שאתה חושב. אתה גורם לי לשמוח ולחייך, אתה גורם לי להסמיק ולהרגיש מיוחדת. אתה פשוט טיילור. ומאז שראיתי אותך ידעתי שיהיה פה משהו. אבל לא ידעתי שהוא יסתיים כל כך מהר."
"אני מצטערת שזה יגמר ככה. אבל אני מקווה שלפחות נשאר חברים טובים. אתה כל כך חשוב לי שאני לא מוכנה לאבד אותך."
"אם אני כל כך בשבילך, למה אנחנו לא יכולים להיות ביחד?" שאל, קולו מתחנן וליבו נופל לתחתוניו.
"ועוד משהו אחד, אסור לך לספר למישהו שזה מזויף. אותו דבר אליך קאלום. אני מעוניין שכולם יחשבו שאתם אמיתיים. כולל חברי הלהקה, וקייסי. אם אני אגלה שאחד מהם יגלה על זה, תוכלי לראות את החוזה הזה כמבוטל ביאטריס. והשם שלך קאלום יצא מזוהם יותר מתעלות ביוב." קולו של מאט הידהד בראשה. היא ידעה שאסור לה לספר.
"אני מפחדת לאבד אותך."
"חבר, או ידיד. את אף פעם לא תאבדי אותי." לחש, עוטף את חברתו בחיבוק חם.
"את בטוחה בזה?" שאל, העיניים של טיילור חוקרות את פניה הרכות של טריס, מנסה למצוא סימנים להיסוס.
ביאטריס לקחה את כל האומץ שהיה לה, הרימה את עיניה הירוקות ולקחה נשימה חדה אל שפתיה. "כן."
"נו? איך היה הדייט?" סבתא המקפצת עמדה בכניסה לבית, מחייכת ומאושרת. ביאטריס נתנה לה חיוך עצוב. במהירות, הסבתא תפקדה כמו אימה וחיבקה את נכדתה.
"מה הוא עשה לך? לקרלוס יש קשרים אני אדאג שיטפ-"
"סבתא, זה לא הוא." טריס נאנחה, אחוזת בידיה המבוגרות של ג'ו. "זה לא זה." הנידה בראשה וג'ו נאנחה. "אבל הוא נראה כל כך-"
"סבתא, לעזאזל אל תמשכי!" התחננה והוציאה גלידה מהמקפיא. "מקווה בשבילך שנשארו לך סרטים." סבתא ג'ו שפשפה את גבה בעידוד, טריס נאנחה.
"אני מקווה אלך לנוח קצת. מצטערת סבתא." התנצלה ולקחה עימה עוד מספר שוקולדים, סוכריות וכפית לגלידה.
טריס נכנסה לחדרה, מתיישבת על המיטה ומתחילה לחפש סרטי מתח. היא העדיפה אם כבר לראות משהו מותח ודרמתי, מאשר לבכות על העובדה שהפסידה את טיילור בשביל מפורסם.
אבל, לפחות יכלה להגשים את חלומה.
אז למה היא לא מרגישה כמו שחשבה שתרגיש?
-
טיילור אחד פחות, קאלום אחד יותר
YOU ARE READING
Famous - Calum Hood Fanfic
Fanfiction"אני מתנצלת מפורסם יקר אם פגעתי באגו שלך. אנא תסלח לי, כי חיי תלויים בך." השנאה של ביאטריס למפורסמים ברורה לכולם, אך מה קורה כשהיא פוגשת אחד כזה בעצמה? דירוגים: (ספרות חובבים): #8 CALUMHOOD: #2 #1 (CALUMHOOD - (1\10\2018
