Famous - Calum Hood Fanfic

Chapter 9

לוק הסתובב לעברה בחיוך מתנצל, הסייד השחור שלו עלה מעט עם שפתיו. הבחורה בעלת העיניים הירוקות מביטה בשפתיו בלחץ. השפתיים שעומדות ליפול על השפתיים שלה. 

"אולי לא נעשה את זה? אני לא רוצה שתרגישי לא בנוח." מלמל, ידו עולה לעורפו. "פחח," מייקל נפנף בידו, "תתנשקו כבר." אשטון האיץ, גורם לביאטריס לגלגל את עיניה.

קאלום נשאר שקט בכל הזמן הזה, כמעט שוכחים שהוא כאן.

כמעט.

ביאטריס יכלה להרגיש בבירור את מבטו הכועס של קאלום על עורפה, המבט הזה שאם מבטים היו הורגים, היא כבר הייתה ללא רוח חיים.

"את בסדר טריס?" לוק שאל בלחש, אף אחד לא שומע אותו חוץ מהבחורה החוששת מולו. הוא הניח את כף ידו על ברכה החשופה, גורם לצמרמורת קלה על עורה. היא התעלמה מכך ולוק רכן יותר, שכבר איבדה את מיקום שפתיו מעיניה, היא עצמה אותן, לוק עושה כמוה ושפתיהם נפגשות לנשיקה איטית. 

הם שמעו קריאות עידוד והתלהבות מצד שאר הבנים, קולם של מייקל ואשטון הכי בולט. קייסי בקול קטן, ומקאלום לא שמעו בכלל. במהירות, הם שחכו מהעולם, מתעסקים רק בשפתיים אחד של השני, טריס מרגישה אוויר קר חודר לשפתיה.

ליבם של הבלונדיני והברונטית פעמו במהירות, צמרמורות חשמל תוקפות כל אחד, טריס כבר שכחה מזה נשיקה עם בחור, לא שהיא התנשקה עם בחורה, פשוט הפעם האחרונה שהתנשקה הייתה בגיל 13. 

וכיום, היא הייתה בת 18.

לפתע, הקריאות נעצרו והשניים שמעו צעדים רועמים מתרחקים. הם התנתקו במהירות מהנשיקה, אינם מביטים אחד בשני, כל אחד מסתכל לצד הנגדי שלו. לוק מוצא את מבטה המבולבל של קייסי, וטריס מוצאת – אף אחד.

"איפה קאלום?" שאלה, מגניבה מבט קטן ללוק; שנושך את שפתיו שהיו אדומות יותר מלאחר הנשיקה. 

"הוא הלך.." אשטון אמר, קולו המום. טריס התנשפה בקול רם. "הוא יצא מהאוטובוס נכון?" קמה ומייקל נתן לה הנהון, היא התחילה ללכת לעבר הדלת, בכלל לא יודעת למה היא טורחת ללכת אחריו. (ברור-הערת הכותבת)

"קאלום!" צעקה כשפתחה את הדלתות, מבחינה בבחור שלא סבלה באופן מיוחד. היא רצה לעברו, מצליחה לתפוס בפרק כף ידו לפני שהחל לרוץ ממנה.

"קאלום, מה קרה?" לחשה בקול עדין, קאלום הרים את מבטו לעבר השמיים הכחולים, לא מביט בה. "תספר לי, אני לא סתם רצתי אחרייך." מלמלה, מספיק חזק בשביל שישמע אותה. גופה עומד מולו, מנסה לשכנע אותו להביט בעיניה. 

"ביאטריס, הגיע הזמן שתחליטי. פעם אחת את שונאת אותי, ובפעם אחרת את מתנהגת כאילו שאני חשוב לך. תחליטי, אני לא בובה או משהו." מבטו הופנה לעברה לראשונה, קולו חד ותוקף. 

"אתה חושב רק על זה שאני לא בסדר נכון קאלום? אתה צודק. אני לא בסדר. כי בחורה אחת לא נתנה לך את היחס שמגיע למפורסם נכון? אני מצטערת אוקי? אוקי. אתה לא צריך לדעת את קורות חיי. הסיבות שלי יגיעו בזמן שלהם. תחשוב מה שתרצה, אין לי כוח לכל השטויות האלו." סיננה והחלה לצעוד בחזרה לאוטובוס. אך לפני שהספיקה לסיים את הצעד השני שלה, קאלום אחז במותניה, מושך אותה לעברו.

"אני מצטער."

-

כנ"ל ^, אם יצא שפגעתי בכן, העלבתי, אמרתי משהו שגרם לחוסר נוחות מצידכן. אני מתנצלת. 

מקווה שהצום עבר בקלילות וגם מי שלא צמה שנהנתה מהחופש שלה. 

גמר חתימה טובה(: מחר לימודים, כיף): 

אוהבתתXx