פרק 1

5.1K 242 21
                                    

״זאב נכון זאב. אני אוהב אותך״
EXO-wolf (EXO- להקת פופ קוריאנית ) אני תירגמתי מקוריאנית לאנגלית
----------------------------------------------------------
ישבתי בחדרי.הסתכלתי על הסימן שלי שבצורת ירח ושמש (בתמונה). הסימן שלי החל לפעום. הסימן שלי מחובר לסימן שיש לנפש התאומה שלי. זה אומר שהוא קרוב אליי, אבל....
אני לבד בחדר. יכול להיות שיש תקלה בין הסימנים? לא זה לא הגיוני. הסימנים לעולם לא טועים. אבל הסימן התחיל לזרוח! ירדתי לסלון וצעקתי ״אמא!!! הסימן שלי זורח! מה זה אומר?! אמא! אני מפחדת!״ אמא שלי הסתכלה עליי ואמרה לי שהכל יהיה בסדר, היא הסתכלה על אבא שלי ואמרה שתי מילים פשוטות שהכניסו אותו ללחץ נוראי. ״הוא פה.״ אבא שלי קם, לקח שק מלח והתחיל לפזר על כל הכניסות לבית. ״ריין!!! את חייבת להבטיח לי שלא משנה מה את לא יוצאת מהבית!!! זה מסוכן לך יותר מדי!!!״ אבא שלי אמר ואחז בכתפיי. ״טוב! אני לא אצא מהבית! אבל אני רוצה הסבר!״. לא סיימתי את המשפט ונשמעו דפיקות קולניות על הדלת. ״ריין יקירה תעלי לחדר שלי ושל אבא תנעלי את  הדלת אחרייך ותפזרי פס עבה של מלח מול הדלת. אל תצאי עד שנקרא לך. טוב?״ ״טוב אבא.״ עליתי במדרגות והתיישבתי בקצה המדרגות. שמעתי את הדלת נפתחת. ״מה אתה רוצה מפלצת?!״ שמעתי את אמא צועקת. ״אני רוצה להכיר אותה. היא הנפש התאומה שלי ואני רוצה לוודא שהיא תהיה בטוחה. אני רוצה לקחת אותה למקום שיהיה בטוח בשבילה.״ ירדתי לסלון. הסימן שלי החל לכאוב. הסתכלתי על אמא שלי ושאלתי. ״אמא מי זה? ולמה הוא אומר שהוא הנפש התאומה שלי?״ האדם שבדלת אמר ״ריין השם שלי הוא דילן. אני הנפש התאומה שלך אבל רוצים לפגוע בך בגללי. אני מתחנן תבואי איתי. אני אגן עלייך בחיי אם זה יהיה נחוץ!בבקשה״  ״אהממממ דילן אני לא יודעת מה לומר.... אני אפילו לא יודעת איך אתה נראה! אפשר לחשוב על זה?״ אמא ואבא שלי הסתכלו עליי כאילו נפלתי מהירח. ״את לא הולכת עם הבחור הזה וזה סופי!!! הוא מסוכן לך!!!״ אמא שלי אמרה. ״אמא גם את ברחת מהבית שלך עם אבא. שחכת?״ אמרתי והלכתי לדלת.דילן הסתיר את עצמו על ידי שקפוצ׳ון שהסתיר את פניו. ״דילן? אפשר לראות את הפרצוף שלך?״ שאלתי את הנער בחשש. ״בטח!״ אני רק אוריד את הכובע.״  הוא נראה מדהים! עיניים ירוקות מדהימות וטובות,שיער שחור חלק קצר, שרירי, חיוך מתוק  והוא נראה טוב לב. ״היי ריין.״ הוא אמר וחייך קטן וביישני. ״היי. אתה יכול להי-״ ״אל תסיימי את המשפט ריין!״ אבא שלי צעק מאחוריי. שאלתי למה. ״כי מהשנייה שתזמיני אותו להיכנס הוא יוכל להיכנס לבית ושום כישוף הגנה שהטלנו עלייך לא ייגן עלייך יותר.״ הייתי בשוק. ״מה זאת אומרת  כישוף?!״ שאלתי-צעקתי. ״מה שאת חושבת שזה.״ הסתובבתי בחזרה לדילן ואמרתי ״חכה כמה דקות אני חוזרת.״ עליתי לחדר שלי הוצאתי תיק קטן והכנסתי לתיק:בגדים,הלבשה תחתונה, מברשת שיניים ,דיאורדוראנט ,פלאפון מטען ובושם.  החלפתי את הפיגמה בטייץ שחור, חולצה כחולה עם הדפס של קפטן אמריקה ושמתי את נעליי הספורט שלי.תליתי את התיק על הכתף שלי ,ירדתי למטבח למלא בקבוק מים ויצאתי לסלון. צעקתי לאוויר ״הלכתי״ יצאתי מהבית וכשדילן כיוון אותי למכונית שלי אמרתי ״לא איתך.״ והתחלתי לצעוד לכיוון הסטודיו לציור שאבא קנה לי.  שמעתי צעדים מאחורי וראיתי את דילן עומד לידי ומנסה לשכנע אותי לבוא איתו.(הסטודיו שלי-זו דירה שבמקום סלון יש כני ציור וטלוויזיה , יש חדר שינה מאובזר (מיטה שידה ארון וכו׳) אחד והשני זה חדר גרפיטי, מטבח מקלחת ושירותים.) אירגנתי את הדברים בחדר שינה שלי והלכתי להכין לי ארוחת ערב. כשסיימתי לאכול פיזרתי מלח מול הדלת הראשית והחלונות. לא ידעתי מה המלח עושה אבל ידעתי שזה קשור להגנה.הלכתי להתקלח ומשם הלכתי לתכנן גרפיטי חדש.

הזאבWhere stories live. Discover now