הזאב

פרק 24

-נק' מבט ריין-
הגעתי הביתה, פתחתי את הדלת ונכנסתי בשקט מופתי פנימה.
כשאמא שלי ראתה אותי, היא הרימה את עוגת הגלידה, ושרה לי "היום יום הולדת".
"לצערי, אביך היה עסוק בעבודה, ולכן היום זה רק אני ואת!!"
אמא שלי אמרה בחיוך רחב והוסיפה,
"וזה מצויין כי יש לי דבר חשוב לספר לך."
התעניינתי והתיישבתי מולה. לקחתי את הכפית שהיא הגישה לי ושתינו אכלנו יחד מהעוגה עצמה, בלי לפרוס.
"ריין מתוקה, המשפחה שלנו מחזיקה בסוד שמועבר מאם לבתה הבכורה ביום הגיעה לגיל 18." היא אמרה וקמה מהשולחן.
היא החלה לעשות סדר, להחזיר את עוגת הגלידה למקפיא, להרים את הכפיות ולנקות את השולחן.
כאשר הכל היה מסודר לשביעות רצונה, היא סימנה לי לעקוב אחריה, לכיוון עליית הגג.
"עליית הגג? אבל זה תמיד נעול. אמרת שאין לנו את המפתח...." שאלתי בבלבול.
היא שלפה שרשרת שעליה תלוי מפתח ברונזה עתיק, ופתחה את מנעול הדלת.
"בגיל 18, הבת הבכורה של משפחתנו מקבלת כוחות קסם. הנשים אצלנו במשפחה, הן מה שמכונה באגדות 'מכשפות'. "
היא התקדמה לכיוון מעמד ספרים עם ספר עתיק, גדול ועבה.
נעמדתי לצידה, והיא פתחה את הספר.
"זהו הגרימואר, ספר הצללים. כאן מרוכז ידע של עשרות ומאות של דורות אחורה של מכשפות במשפחתנו. כל הידע שהן צברו על העולם העל-טבעי, קסמים, כישופים, לחשים ושיקויים."
השתוממתי, והחלתי לדפדף בין העמודים.
הכותרות היו מוזרות.
'לחש להגברת הכוח', 'לחש לקריאה למכשפה אבודה', 'לחש למכשפה מתחילה'.
"אמא?? מה זה 'לחש למכשפה מתחילה'?"
שאלתי.
"טוב ששאלת. אמרי את הלחש הזה. זהו לחש שיזמן את כוחותייך."
הנהנתי, והחלטתי לתת לזה צ'אנס.
למה לא?
התחלתי לומר את הלחש.
"מכשפות עתיקות שמעו את קריאתי,
האזינו ללחשי, שמעו את קסמי.
בזה הרגע, כוחותיי יתגלו,
עליי ישמרו, ובפניי ייחשפו.
אמהות קדמוניות, האזינו לכישופי,
העניקו לי את משאלתי,
ובפניי חשפו את כוחי."
הבית החל לרעוד, והספר ריחף מולי באויר.
הדפים החלו להפוך עצמם עד שהגיעו לעמוד שציין את כוחות חיזוי העתיד ואמפתיה.
אמא שלי שמחה.
"שנים לא הייתה לנו חוזה במשפחה!!! אוי זה נפלא!!! אבל האמפתיה... את תוכלי לשמוע ולהרגיש את הרגשות והמחשבות של כולם..."
אמא שלי אמרה, וכאילו לא הייתי מבולבלת מספיק, התבלבלתי יותר.
למה היא התכוונה?
היא הורידה מעליה את השרשרת, פיתלה את כף ידה, והשרשרת שכפלה את עצמה.
את המקור היא נתנה לי.
"ביום שאעבור מן העולם הזה, המפתח שלי יעלם, וישאר רק שלך."
היא אמרה והובילה אותי אל מחוץ לעליית הגג.
היא ביקשה ממני לנעול את הדלת ואמרה, "בחדר הזה יש את כל ציוד הכישוף שתצטרכי. המפתח אצלך. הרגישי חופשית להיכנס לעליית הגג בכל זמן שתרצי."
היא עצרה, חשבה ואמרה "ישנו עוד נושא חשוב שאני אמורה לדבר איתך עליו. זה קשור גם לדילן."
"מה?! אמא איך הנושא הזה אמור להיות קשור לדילן?!" אמרתי בכעס ובלבול.
היא הושיבה אותי על הספה בסלון, והתחילה.
"כשהיית ילדה קטנה, לא ידענו שיש לך מיועד, גילינו זאת רק כשחגגת את יום הולדתך ה-15, כשזאבים החלו לשוטט מחוץ לבית.
במשפחתנו, ישנה עוד מסורת, חוץ מחשיפת הקסם והכוחות של הבת הבכורה ביום הולדתה ה-18. המסורת הזו היא מסורת שמשלבת את שני המשפחות החזקות ביותר בעולם המכשפות, משפחה נוספת, משפחת בלאק, שדווקא אצלה, הקסם עובר אצל גברים.
כשהיית בת 5 שנים, הגיעו אלינו לביקור חברים שלי ושל אביך ממשפחת בלאק הגיעו לביקור עם בנם הבכור, ג'ייסון.
ביניכם, את וג'ייסון נהייתם חברים טובים מאוד בביקור הקצר הזה, ולכן החלטנו לארס את שניכם, כך שבבוא היום שניכם תינשאו.
אך בגלל שאין לנו את היכולת לבטל את הנישואין שלך ושל ג'ייסון, נצטרך להטיל לחש מיוחד, קשה מאוד, ולבטל את הקשר שלך עם דילן."
אמא שלי אמרה.
"רגע... מה?! למה את מתכוונת?! אני אמורה להינשא למישהו שאני לא מכירה, ולבטל את הקשר שלי עם דילן?!"