הזאב

פרק 17

*****3 חודשים לאחר מכן-*******
חזרתי הביתה מהעבודה שלי, וחסכתי שקל לשקל. אני מתכוונת לחזור בחזרה לארצות הברית תחת שם אחר. גיליתי שאין רק אנשי-זאב אלא ערפדים, שדים, ומפלצות. אני מתכוונת להכשיר את עצמי לחיי ציידת.
אם זה מתחת למיטה שלך, אני בדרך להרוג את זה. Name it and I'll kill it.
כבר התרגלתי ללהיות ערנית על 3 שעות שינה. קניתי ציוד כמו רובים, אקדחים, פגיונות כסף, מצ'טות וכדורים. הרבה כדורים, וגם כדורים למילוי ביתי למקרים מיוחדים.
למדתי הכל וקיצרתי שיער, כי אף אחד לא יכול להילחם עם שיער ארוך.
אני אורזת את כל הציוד שלי בדרך מיוחדת, כדי שאף אחד לא יידע.
אני בדרך לשדה התעופה. שיניתי את השם ואת שם המשפחה.
מהיום קוראים לי "מאלאיה בארנס".
ירדתי מהמטוס בקנזס, ונסעתי ללבנון. יש לי שם חברים שיעזרו לי, ובמקרה השם שלהם זה דין וסאם ווינצ'סטר. הם אחים, ציידים אמריקאים. הם יעזרו לי להתאקלם בחזרה ולשכוח מהמבטא הבריטי שנדבק לי.
שלחתי לדין מהחורשה, הודעה מטלפון אחר שאומרת "אני חזרתי."
--------------------------------------------
התמקמתי בבונקר, בחדר שלי. הווינצ'סטרים נחמדים מאוד, וקיבלנו עבודה.
"היי סאמי. דבר אליי, מה העבודה?" שאלתי.
"רוח רפאים באיזור דרום סן-פרנסיסקו. נכנסים, ממליחים, שורפים, יוצאים. קחי."
סאם אמר והושיט לי תעודת אף.בי.איי מזוייפת.
"זו תעודה תחת השם 'רוזלין פונד'. אז תהיי קצת בריטית. אמא שלך בריטית."
הנהנתי וארזתי את התיק שלי.
אני חושבת לי 'זה קרוב לחורשה. מקווה שאף אחד לא ייראה אותי.'
התלבשתי בסקיני ג'ינס שחור, מגפי דוקטור מרטינס שחורות עור, חולצה של AC/DC ומעליה חולצה מכופתרת משובצת כג'קט.
דין דפק על הדלת ואמר לי "יוצאים". זרקתי את התיק לבגאז' והתיישבתי מאחור.
שמתי את האוזניות והקשבתי לHighway To Hell של AC/DC ונסענו.
נראה לי נרדמתי באמצע, כי אני זוכרת שסאם העיר אותי בסוף הנסיעה בזמן שדין השכיר חדר במוטל.
בזמן שדין וסאם התמקמו אני התחלתי במחקר, לבשתי את החליפה שסוכני אף.בי.איי לובשים כדי להשתלב.
ואז... זה קרה. פגשתי את זואי. המשכתי כרגיל כאילו לא זיהיתי אותה כי היא לא פנתה אליי, אבל האצתי בסאם ודין להזדרז.
כשהבנו מי הרוח, התחלנו לעשות מחקר כדי למצוא איפה היא קבורה. מצאנו את הקבר, ויצאנו בלילה עם מלח, אתי חפירה, בנזין וגפרורים, להמליח ולשרוף את הגופה.
לצערי הרב, דילן חיכה שם. למזלי, מצד שני, הייתי עם קפוצ'ון שחור שכיסה את הפנים שלי.
למזלי הרב מאוד, הוא לא שם לב אליי וביצענו את העבודה מהר מאוד ובלי בעיות. סאם ודין דיברו איתי בזמן שסיימתי את העבודה ונכנסתי לשבת באימפלה.