הזאב

פרק 15

סליחה על ההיעלמות אבל גיליתי שגנבו לי את אחת הדמויות. מקווה שזה לא יקרה שוב :(
בנוסף עברתי זמן קשה ומחסום כתיבה רצחני.
----------------------------------------------------------
כשסיימנו את הפרק של סופרנטורל דיברנו על הפרק. "אני לא מאמינה!!! פרק מדהים!!!!!" דין במהירות העביר נושא. "את מתכוונת לסלוח לדילן מתישהו?" "אני לא יודעת. אני לא רוצה. אני מרגישה שאני לא כזו חשובה." "מה? אחותי, אל תדברי שטויות." "אבל זה נכון. אני לא עושה כלום ואני סתם נתקעת לכולם בחיים." סובבתי את הראש שלי לחלון והבטתי לבחוץ. "תגיד דין, אם עכשיו אעלם, אתה תחפה עליי?" "מה זאת אומרת?" "אם אלך למקום מרוחק, איעלם לזמן ארוך, תוכל לחפות עליי עד שאעזוב את המדינה? עד שאיעלם אחת ולתמיד?"
דין הסתכל לי בעיניים. "את בטוחה? כי אם כן, אני הראשון שלטובתך ואני גם אעלה אותך לטיסה." הנהנתי וקמתי בקפיצה מהספה. "אז למה אנחנו מחכים?" לקחתי את המזוודה שעוד לא פרקתי ומילאתי את המזוודה השנייה בכל הדברים שלי. "זזים?" שאלתי בחוסר סבלנות. דין קם מהספה ולקח את המפתחות של הרכב. דין התניע ונסענו. בשנייה שנסענו אל מחוץ לחורשה פתחתי את החלון וצעקתי "ואווווווווו!!", דין קיבל שיחה מדילן ודין אמר שנסענו לקנות כמה דברים כי הנורה בחדר שלי נשרפה ולאסוף כמה דברים מהסטודיו שלי. כשהגענו לשדה התעופה שלפתי 200 דולר וקניתי כרטיס טיסה ללונדון. תמיד רציתי לטוס לבריטניה.
-------------------------------------------
כשנחתנו הייתי שמחה. מסתבר שיש למשפחה שלי דירה במרכז לונדון. נרשמתי למכללה לאומנות שנמצאת מול הדירה. הלכתי לקחת את המפתחות מהשכנה והיא הייתה כל כך נחמדה!!! אני חושבת שהפעם אשאר פה. פתחתי את הדירה וניקיתי קצת את המקום כמו שאני אוהבת. התחלתי לצבוע את הבית כשנשמעה דפיקה על הדלת. זו הייתה ילדה בת עשר. "שלום!! אני הבת של השכנה ממול ואמא ביקשה שאזמין אותך לאכול איתנו ערב. את רוצה לבוא??" חייכתי ואמרתי שבשמחה. הלכתי להחליף בגדים (בכל זאת אני מטונפת מצבע לקיר) ודפקתי על הדלת. הגברת פתחה לי ואמרתי "שלום גברתי." "אל תקראי לי גברתי, אני מרגישה זקנה. השם שלי הוא לילי. מה שלומך?" "בסדר גמור, שמי ריין."
נכנסתי אל הדירה והיא רצתה לדבר איתי במטבח. היא ראתה את הסמל של הזאב שעל היד הימנית שלי ונשמטו לה הדברים מהידיים. "מאיפה... מאיפה הסמל הזה?" "אה.. אני.. אני נולדתי איתו." גימגמתי.
"אבל את מצאת את הנשמה התאומה שלך." היא אמרה מאושרת. "כן, אבל אני לא רוצה אותו."