הזאב

פרק 9

סיימנו לאכול ויצאנו לחורשה לריצה. שמענו בום. הסתובבתי במהירות והרגשתי כאב חד בבטן. אחזתי בבטן ושמעתי את דילן צורח "ריין!!!!!!!!!!!!!! לא!!!!!!!!!!" הזזתי את האצבעות שלי וראיתי דם. אני... נוריתי? נפלתי אבל לא פגעתי ברצפה. דילן העלה אותי למכונית שלו והתחיל לנסוע כמו מטורף לבית חולים. כשהגענו דילן נכנס למיון וצרח שם "תעזרו לה!!!!!!!" הרופא בא ולקח אותי. דילן בא אחריי ואמר לי "אל תירדמי. אל תירדמי. הכל יהיה בסדר." הרופא צעק שצריך לקחת אותי לניתוח. הם חיברו אותי למכשירים ושאר החברים מהחורשה בינתיים הגיעו. נפרדתי מהם. "אמיגוס אם אני לא חוזרת תשגיחו שדילן לא יתחרפן. מתה עליכם!" הסתובבתי לדילן ואמרתי לו "דילן אני אוהבת אותך. אל תשכח את זה אף פעם. בבקשה תתקשר להורים שלי ותספר להם שאני בבית החולים." הרופא הגיע ואמר "אני צריך להרדים אותה ולקחת אותה לחדר הניתוח." כשנרדמתי שמעתי את השיר ברדיו "אייריס". זה שיר כזה עצוב! (תפעילו את השיר. אתן מוזמנות גם לנסות לשיר.)

And I'd give up forever to touch you
'Cause I know that you feel me somehow
You're the closest to heaven that I'll ever be
And I don't want to go home right now

And all I can taste is this moment
And all I can breathe is your life
'Cause sooner or later it's over
I just don't want to miss you tonight
התחלתי להירדם והרגשתי את הדמעות.
And I don't want the world to see me
'Cause I don't think that they'd understand
When everything's meant to be broken
I just want you to know who I am

And you can't fight the tears that ain't coming
Or the moment of truth in your lies
When everything feels like the movies
Yeah, you'd bleed just to know you're alive

And I don't want the world to see me
'Cause I don't think that they'd understand
When everything's meant to be broken
I just want you to know who I am

And I don't want the world to see me
'Cause I don't think that they'd understand
When everything's meant to be broken
I just want you to know who I am

And I don't want the world to see me
Cause I don't think that they'd understand
When everything's made to be broken
I just want you to know who I am

I just want you to know who I am

נקודת מבט דילן:
הם לקחו אותה לחדר הניתוח. התקשרתי להורים שלה שידעו. הם הגיעו וחיפשו אותה. סיפרתי להם את כל מה שקרה ואבא שלה התקרב לכיווני. "אתה הבטחת!!! אתה הבטחת שתשמור עליה מכל רע!!" הוא הצמיד אותי לקיר. אמא שלה הגיעה ואמרה "דייב תירגע. אף אחד לא צפה את זה." אחרי שעה וחצי הרופא יצא ואמר "היא יצאה מכלל סכנה. אבל היא איבדה הרבה דם. יש חשש שהיא תיכנס לקומה או שהיא תאבד את הזיכרון." קרסתי לכיסאות פלסטיק. יכול להיות שהיא לא תזכור מי היא, או מי אני, או שהיא לא תזכור אותנו. את הזוגיות והנאה שלנו. לא!!!! אסור לי לחשוב ככה. היא תהיה בסדר והיא תזכור הכל!! הכל יהיה בסדר. הוא הועברה לחדר משלה. התיישבתי בכורסא שם וכל שלוש שעות רופא נכנס ובדק אותה. בפעם השנייה הרופא התיישב לידי. "אתה יודע זה ממש מתוק מצידך." הסתכלתי על הרופא. "אני אוהב אותה. אני לא אוכל לחיות עם עצמי אם אני אדע שנגרם לה משהו בגלל זה. זה יהיה אשמתי. אני אמות!" הרופא הסתכל עליי ואמר "תהיה שמח. לפי מה שאני רואה היא אמורה להתעורר בקרוב." כשהרופא סיים את המשפט ראיתי את האצבע שלה זזה. "דוקטור היא מזיזה את היד!!" הרופא קם והחל לבדוק אותה והעיניים שלה נפתחו. הרופא נעמד והחל לשאול אותה שאלות. "מה התאריך היום? מה השם שלך?" היא ענתה על הכל בלי בעיה. הרופא הצביע עליי ושאל "את יודעת מה השם שלו?" היא הסתכלה עליי וראיתי שהיא מתאמצת. התיישבתי לידה. היא החלה לבכות חיבקתי אותה חזק ושאלתי "ריין אהובה שלי למה את בוכה?" היא הסתכלה עליי ואמרה "אני יודעת שאני מכירה אותך אבל אני לא זוכרת!!!" היא מצמצה וקברה את הפנים שלה בידיים. ההורים שלה נכנסו ואני יצאתי.
עליתי לגג הבניין והתיישבתי על הקצה. זואי התיישבה לידי. הסתכלתי אל השמיים ובכיתי וקיללתי את כולם ואת הכל. זואי חיבקה אותי ואמרה "הכל יהיה בסדר. דיברתי עם הרופא והוא אמר שאולי להשמיע לה את השיר אייריס יעזור. זה השיר שהיא נרדמה איתו אז אולי זה יעורר לה זכרונות." קמתי ולקחתי את המחשב הנייד שלי. חיברתי את האייפוד שלי למחשב עם הכבל והורדתי לאייפוד את כל השירים ששרנו ביחד או ניגנו . היא תהיה בסדר בקרוב. היא תזכור אותנו. נהיה ביחד שוב. נצחק והיא תגרום לי לשמוח. היא תהיה בסדר וזה הכי חשוב.