התעוררתי מרעשי נקישות על החלון. הסתכלתי על השעון וראיתי שהשעה חמש בבוקר מה לעזאזל? הוצאתי את הראש וצעקתי "מי האידיוט שמעיר אותי בחמש בבוקר?!" הסתכלתי למטה וראיתי את דילן. "מה אתה דביל?!?!" קמתי לקחת את הכוס מים שהייתה ליד המיטה שלי והלכתי למטבח. מזגתי לתוכה מים קפואים ושפכתי עליו. "מה לעזא-!!" דילן צעק "זאת נקמה על כך שהערת אותי בחמש בבוקר!!!!!" שמעתי את דלת הסטודיו נפתחת. קמתי מאדן החלון ותפסתי את המספריים שהיו על השידה שלי. הם תמיד שם למקרה ש.... ,צעדתי לכיוון הדלת בשקט מופתי וכשהדלת נפתחה ראיתי את אבא שלי נכנס. "בסוף כן שמת מלח! אוי תודה לאל שאת פה ולא עם דילן הזה!" הוא אמר ונאנח בהקלה. ראיתי את דילן נעמד מאחוריו ואז דילן אמר "אפשר להיכנס?" "כן בטח. תיכנס דילן." אמרתי. הוא נכנס ואבי הסתכל עליי בהפתעה. הלכתי לכיוון המטבח ושאלתי "דילן ואבא אתם רוצים לאכול ולשתות??" תוך כדי שאני מכינה לי לאכול. "כן אני אשמח." דילן אמר ונכנס למטבח. הוא ביקש ממני טוסט והתחלתי להכין ולהרתיח מים. תוך כדי אני ודילן דיברנו על מה שהוא אמר להורים שלי אתמול. "למה התכוונת בסכנה דילן??" שאלתי. "אני לא בדיוק... אנושי. וזה יצר לי כמה אויבים בקרב האנשים שכמוני. הם ינסו לפגוע בדבר הכי יקר לי וזאת את." הסמקתי אבל התעשתתי על עצמי ושאלתי "מה זאת אומרת לא אנושי?" הסתכלתי לו בעיניים. "מה את יודעת על אנשי זאב?" הסתכלתי עליו מבולבלת. "מה זאת אומרת אנשי זאב? זאת אגדה!! לא?" שאלתי בחשש קל. הוא הוריד את הז'קט שלו והראה לי קעקוע של זאב בתחתית הגב שלו. "אני איש זאב. אנחנו יועדנו אחד לשני אבל זה מעמיד אותך בסכנה כי אני אמור להנהיג את הלהקה אחרי אבא שלי. אני מתחנן בפנייך תני לי להגן עלייך מהאויבים שלי."
דילן אמר לי. הסתכלתי עליו וראיתי כנות בעיניים שלו. "אני חייבת לחשוב על זה. אתה מוזמן להישאר פה עד שאחליט מה אני עושה." הסתכלתי על אבא שלי שעמד בפתח הדלת על השיחה שלנו. "ריין ילדונת. לא משנה מה תעשי, אני ואמא עדיין אוהבים אותך. ולא משנה מי יפגע בך הוא ירגיש מה זה כאב אמיתי. בסדר?" אבא שלי אמר לי. הלכתי חיבקתי אותו ולחשתי לו "תודה". התיישבנו לאכול אני ישבתי ליד דילן ואמא שלי נכנסה והתיישבה איתנו. אבא שלי עדכן אותה בכל מה שקרה. אמא שלי אמרה לי "כל עוד את מאושרת, הכל טוב." כששגמרנו לאכול התחלתי לפנות ודילן קם ועזר לי. אחת הצלחות נשברה ונכנסה לי זכוכית לרגל. "איההההה!!!" דילן הראשון שהופיע והוא ניקה את כל הזכוכיות מהרצפה. הוא לקח פינצטה ותחבושת והתיישב לידי על הרצפה "כמה שניות זה יגמר." הסתכלתי על הרצפה ובכיתי בלי קול. "היי תסתכלי עליי. הכל יהיה בסדר." הרגשתי כאב חד ברגל ואז הפסיק לכאוב. הסתכלתי וראיתי את דילן חובש לי את הרגל. "זהו נגמר." קמתי ונזהרתי על הרגל. חיבקתי את דילן ולחשתי לו "תודה." כאב לי ללכת על הרגל אז קפצתי על רגל אחת. דילן שם לב לזה והרים אותי כמו כלה לחדר שלי. שמעתי את אמא ואבא אומרים "אולי טעינו לגביו." נהייתי עייפה כל כך אז קברתי את הפנים שלי בחזה של דילן שסחב אותי לחדר שלי וראיתי אותו מחייך. הוא הניח אותי על המיטה והתחלתי להירדם. "דילן אתה יכול להישאר איתי?" ביקשתי ופיניתי לו מקום לידי. הוא נשכב לידי והנחתי את הראש שלי על החזה שלו והתחלתי להירדם. כשהוא היה בטוח שנרדמתי שמעתי אותו לוחש "כל מה שתרצי אהובה שלי."
-------------------------------------------------------
בנות אני מבקשת ממכן להצביע. אני מרגישה שאני כותבת לאוויר כשיש לי שבע עשרה צפיות ורק 3 הצבעות. או שאהבתן ואני אבקש שתצביעו או שלא אהבתן אז תכתבו לי בתגובות מה לשפר.....
בתודה ענקית מראש-אני.
YOU ARE READING
הזאב
Werewolfכולם יודעים שיש בריין (rain) משהו מיוחד. ריין יודעת שהיא מיועדת. אבל למי? ולמה זה כל כך מסובך ומסוכן? נכון לתאריך 25.11.2017 מקום שני בקטגוריית "werewolf" תודה לקוראות הקבועות!!