פרק 11

1.4K 130 9
                                    

נק מבט ריין:

עלינו לרכב ונסענו לכיוון החורשה. לא היה אכפת לי שיש לי חשק להקיא אני רק רוצה לחזוק לבקתה שלי ושל דילן שכבר הספקתי לקרוא לה בית לעלות לחדר שלנו ולישון עד שבוע הבא. עצמתי את העיניים למשך כמה דקות ופקחתי אותן שוב רק כשדילן הכריז שהגענו. "דילן תיכנס אני תכף אבוא." הלכתי מסביב לבקתה והגעתי לגבעה שבה ישבתי לפני שבוע כשרק גיליתי על קיומם של אנשי זאב שרוצים לפגוע בדילן. נשכבתי על הדשא הרך והבטתי בעננים. כששמעתי צעדים אפילו לא טרחתי להסתובב. "היי ריין." "היי זואי. מה קורה?" "למה את לא נכנסת לבפנים???" ,אני מביטה בעננים. ענים הם כמו בני אדם. קשה לראות מה הם באמת." "מה???????? נהיית לי פילוסופית?!? קומי תתגברי על מה שזה לא יהיה וכנסי פנימה בראש מורם.חוץ מזה שסאמי ממש דואג לך למרות שהוא המיועד שלי.הוא מתנהג כאילו את אחותו הקטנה והוא ארגן לך מסיבת הפתעה ברגע ששמע שאת חוזרת." היא אמרה ולקחה הפסקה לנשום. שמעתי אותה אומרת "היי סאמי!!אני אתן לכם לדבר"

סאם התיישב לידי. "מה קורה ילדונת?" "סבבה. אפשר לשאול אותך משהו?" "כן תמיד!" "למה אתה מתנהג אליי כמו לאחות קטנה?" "כי אכפת לי ממך. את ממש מזכירה לי את אחותי הקטנה. היא עזבה אותי כשהצטרפתי ללהקה." "תן חיבוק אחי."

דילן קרא לנו לבפנים. אני די בטוחה שהוא מתחרפן עכשיו.




הזאבWhere stories live. Discover now