פרק 18

5.5K 380 13
                                    

אינסטינקט, זה מה שזה היה.
אני לא יודעת למה הגנתי על סודותיו של רייבן ושל ויל, את ויל אני מבינה. אני אוהבת אותו, מן הסתם שהגן על מי שאני אוהבת.

אבל רייבן? הוא נהג להתעלל בי, לא הרבה אבל מידי פעם. אם זה לא במעשה ידיו זה אימונים והרעבות.

״מה עשית? ילדה מטומטמת!״ אמא צועקת ואני עדיין עומדת קפואה.

רק לפני כמה דקות ראיתי לראשונה את אימי שעד לפני שעה רק חלמתי לראות. הייתי רוצה לקפוץ לזרועותיה ושמחה על כך שהחזירה אותי! עכשיו, היא הפכה למפלצת, היא מפלצת שלא מפסיקה. איפה אמא ליידי?

״אני רוצה לראות את אבא!״ אני נועצת מבט כועס באימי.

אני מבינה עכשיו שאני כועסת עליה, אני כועסת כל כך. אבל אני לא יודעת על מה.

״אבא לא רצה לחפש אותך, אבא מסר אותך לידיו של רייבן.״ היא אומרת בנעימות ואני מקמטת את גבותיי ויותר מכל אני רוצה לירות באימי, כי משהו בי אומר שהיא משקרת.

אני אוספת את כל החלקים שנשאר מהטלפון של ויל, ומשהו בי מקווה שאצליח לתקן אותו.

פשוט אין סיכוי! אני נאנחת כשאני מגיעה לחדר וזורקת את כל החתיכות על המיטה.

שום דבר לא שרד, אני נאנחת ולבסוף זורקת הכל לפח.

אני שומעת צעדים שעולים במדרגות אל החדר ואני מנחשת שזאת אמא, האישה שהפכה ממלכה לאכזרית ונרשעת.

״דניס?״ היא אומרת במתיקות ודופקת על הדלת. אני מהופנטת ומחייכת עליה בחזרה, כמה שזה היה חסר לי.

״אני רוצה שנשב ונדבר.״ אמא מתיישבת אחריי על המיטה ונראה שהיא חושבת איך להתחיל את השיחה, אבל לבסוף מוצאת דרך.

״לפני חמש שנים, שנחטפת, אני ואביך עשינו הכל כדי למצוא אותך אבל המקום מחבוא של רייבן והעובדים שלו נשארו בסוד, למען האמת אנחנו לא יודעים איך הוא נראה או איך הבן שלו נראה, גם לא את העובדים שלו.״ היא אומרת ונושמת עמוק לפני שממשיכה, נראה שקשה לה.

״שרייבן הציע שאבא יסגיר את עצמו הוא סירב, את היית כלום למענו..״ איזה דרך אכזרית להגיד את זה.

״הוא העדיף להמשיך להתקיים מאשר להסגיר את עצמו. את היית טעות, את נולדת בטעות אבל את הטעות הכי טובה שרק יכלתי לבקש. אביך לא חשב כך והסכים להשאר איתנו רק בשביל שלאחר מכן תוכלי לרשת את מקומו.״ הדמעות זולגות על לחיי, אחת אחריי השניה. באכזריות שכזאת, למה אנשים כאלה אכזריים? אני עשיתי משהו רע למישהו? אי פעם?

אני רק אהבתי, הייתה בי תקווה אז כן, אני רצחתי פעמיים, אבל לא הייתה לי ברירה. אני ניסיתי לעזור, לא הצליח לי ושילמתי על כך.

מה עשיתי רע כל כך שאני טעות? אני כל החיים שלי מנסה לעשות רק טוב, טעות?

״מאז אני כל הזמן באה לאביך להתחנן לו ועד לפניי שבוע הגיעו עלינו אדם ואמה, הם אמרו שהם ראו אותך בקניון עם איזה בחור. הצלחנו לעקוב אחרייך והחזרנו אותך הביתה.״ היא אומרת עם חיוך ואני מזעיפה את פניי.

CriminalWhere stories live. Discover now