חלק 2 פרולוג

4.4K 329 30
                                    

כבר חשבתי שכל הדרמות נגמרו, שאין יותר את כאבי הלב שחוויתי. שזה רק אני וויל בבית שאימצנו לעצמנו בשיקגו.

אבל זה לא זה, כי תמיד יהיה את הדבר הזה שידחף באמצע ויפריע להכל להתנהל כמתוכנן.

לפני שבוע, גיליתי שאני בהריון מוויל, כמובן שסיפרתי לו. הוא הארוס שלי, והאבא של התינוק. אני לא מאלה שיעשו מכך סיפור ולא יספרו, זה דיי טיפשי אני חושבת.

יעזוב לא יעזוב, זה באמת משנה?

נגיע לעיקר, אני בחודש ראשון וויל עושה סלטות באוויר ולא מפסיק לנשק את ביטני ולספר על שמות לגבר הקטן שלו.

אני כמובן לא מתייחסת וממשיכה לשחק בטלפון, שהספקתי להתמכר עליו.

עברו שנתיים מאז שעזבנו ומאז מותו של רייבן ולמרבה הפלא, לקח לוויל רק חצי שנה לחזור לעצמו.

הוא אמר, ״אני לא חושב שזה מה שאבי היה רוצה ממני.״

ועבר חצי שנה מאז שהשקט חזר, והוא מעצבן יותר מתמיד.

אבל אני יודעת, שהידיים עם הקעקועים הצבעוניים והשחורים הצילו אותי, ועל זה, אני חווה לו בכל יום בו אני נושמת.

וקולות הירייה, הם אלה שהפרו את השקט שלי.

אעאעאעעאע כתבתי את זה עכשיו וישר העלתי! אני ממש לא מתכוונת לחכות למחר וממש התגעגעתי אליכן!

הפרולוג אולי יצא לא הכי טוב בעולם אבל אני מתכוונת לעשות מרתון פרקים של הסיפור ולהיכנס לדמות מחדש(: ובינתיים תקראו את הסיפורים שאני כותבת:
•Last game
•The black wolf in the family

אני מתרגשת ומלאת אדרנלין!
תצליחו להגיע למטרה הראשונה של העונה השני של כרימינל!!! אעאעאע דיי עזבו אותי):

אהה והתמונה תצטרך להשתנות בשביל להתאים גם לעונה ה-2!

45 הצבעות
25 תגובות

CriminalWhere stories live. Discover now