Criminal

פרק 13

אני קמה ביום למחרת במיטה כשעל גופי אותם הבגדים מאתמול.

אני קמה באיטיות מהמיטה, מפהקת ומוציאה מהארון פיגמה. השעה חמש ואני ממש עייפה כשאני עושה את דרכי אל המקלחת.

אני יודעת שאם לא התקלח השער שלי יהיה מלא בקשרים ומסורבל בבוקר, וזה הדבר האחרון שאני רוצה שיקרה לי.

אני מתפשטת לאחר שאני בודקת שהדלת סגורה ונכנסת מתחת למים.

אני רועדת שהמים נוגעים בגופי אך ממהרת לשטוף את שערי, מנסה כמה שפחות לא להתייחס למים הקרים.

אחריי שאני מסיימת להתקלח אני לוקחת את הזמן ומתלבשת, אני מעט ערה שאני מבחינה שהסימנים בצוואר כמעט ולא חלפו ואני מכסה את האזור באיפור בפעם השנייה.

בבטן עדיין יש את הסימנים הכחולים סגולים ואני נאנחת בעצבנות כשאני מסרקת את השער.

לעזאזל עם רייבן!

אני מקללת אותו בשקט בזמן שאני קולעת שמה ומנסה לא לגרד את הצוואר שמציק לי בגלל האיפור.

אני יוצאת מהמקלחת וחוזרת לחדר, אני נופלת על המיטה ומכסה את עצמי בשמיכה העבה.
---
אני קמה בבוקר ורואה שהשעה רק עשר, אני עוצמת את עיניי במטרה להירדם שוב אך זה נהרס כשאני שומעת רעש מלמטה.

אני יורדת בעוד אני מנסה להתעורר. אני משפשפת את עיניי ומפהקת כשאני מסיימת את המדרגה האחרונה ומוצאת במטבח את ויל ולידו את רייבן.

אני רואה שהם לא הבחינו בי ואני מנסה לעלות למעלה בשקט כשהפנים שלי מופנות אליהם.

אני צועקת כשאני מחליקה במדרגות ומתגלגלת בכל המדרגות, שזה בערך עשר אם אני לא טועה.

אני שומעת את רייבן צוחק וממלמל כמה מילים ולאחר מכן אומר בקול ״קלאסי.״ שהוא מנגב דמעות מעיניו וויל קם לעזור לי.

״זה בהחלט היה קלאסי.״ הוא אומר בזמן שאני עדיין על הריצפה. אני לא מרגישה שאני יכולה להזיז איבר מגופי.

״גדול!״ רייבן צוחק בשנית כנראה נזכר במה שקרה לפני כמה דקות.

ויל מגלגל את עיניו ומרים אותי כשהוא מחזיק אותי על ידיו ולוקח אותי למטבח.

״אני חושבת ששברתי משהו.״ אני אומרת לויל שמהנהן ומוציא שקית קרח מהמקפיא ומניח על האזור שאני מסמנת.

״אני מצטער שאני מפיל את זה עליך, אתה היחידי שאני יכול לסמוך עליו.״ רייבן פונה אל ויל שמעביר את השקית קרח לרגל השמאלית.

״אין בעיה.״ ויל אומר ורייבן מחייך עליו חיוך גאה ואז נועץ בי מבט מאיים שויל לא מסתכל והולך.

״יש לנו משימה היום.״ הוא אומר ומניח את שקית הקרח על השיש. אני מהנהנת ועולה בצליעה לחדר.