Criminal

בונוס: נקודת מבט של וויל

הבחנתי בה עוד כשיצאה מדלת הכניסה, כשהיא מביטה רק בסביבה שלה, כאילו מתקשה להאמין שהיא בחוץ.
לבסוף היא מתקדמת אל המכונית ונכנסת כשהיא לא מביטה בי, לא נראית כמעוניינת ליצור איתי קשר, אי פעם.

אני מתחיל לנהוג ורואה אותה בוהה בחלון הקידמי, גורמת לי לחייך מעט מהתמימות שלה. היא חושבת שאם היא לא תראה אותי היא תעלם?

״את תצטרכי להסתכל עליי בקרוב את יודעת את זה, נכון?״ אני שואל אותה בקול משועשע אך עדיין קר. היא מהנהנת וממשיכה לצפות בכביש שלפניינו.

״אני לא אהרוג אותך.״ אני מנסה לשכנע אותה להסתכל עליי אך היא מסרבת לסובב את ראשה, לא מוותרת בקלות. ״מה שתרצי.״ אני נכנע לבסוף והיא מחייכת בניצחון.

שאר הנסיעה עוברת בשתיקה משתי הצדדים כשאני מבין שהיא חושבת כל הזמן אז אני מחליט לוותר על הניסון לדבר איתה ובמקום זאת אני מתרכז בנסיעה.

״הגענו.״ אני אומר ואנחנו יוצאים מהמכונית.
~~~
״אני עדיין לא מבין למה את כועסת על כך שהרגתי אותה.״ אני מודה ומושך אותה אלי לאחר והספיקה להתרחק ממני.

הדמעות כבר יורדות בקצב רב יותר ממקודם וגורם ללב שלי להשתגע מרוב אהבה ומאיך שאני רוצה למחוק את הדמעות הלאה אבל אני יודע שהיא צריכה להוציא את זה.

״שנינו נחטפנו, אני מזדהה איתה וקשה לי שאני זכיתי לחיים והיא לא, שהרסנו משפחה שלמה. אני מתגעגעת אל החיים בשיקגו, אך אוהבת את מה שיש לי פה שאין שם.״ אני מצמיד אותה אלי כמה שאני יכול וגורם לדמעות לרדת בקצב מהיר יותר.
~~~
אני לא יכול שלא להביט בפניה שמסתכלות עליי כאילו אני הבן אדם היחידי שחשוב לה בעולם, אחריי גבריאל כמובן.

גבריאל בידיה, כבר בן חמש, הוא נוהג לומר שהוא גבר יותר גברי ממני.

״אמא, הוא מטריד אותך?״ גבריאל שואל וגורם לי ולדניס לצחוק.

״תראה לו מה זה.״ היא לוחשת לו אך אני עדיין יכול לשמוע.

גבריאל יורד מידיה ורץ אליי, אני נותן לו להפיל אותי על הריצפה ולעלות לי על הבטן.

״תפסיק להסתכל על אמא שלי כל הזמן!״ הוא צועק עליי ומרים עליי אצבע.

אני יכול לשמוע את צחוקה של דניס ושל לוסי בת השלוש שעד עכשיו רק ישנה על יד דניס.

״סליחה אבא.״ גבריאל מבקש סליחה אחריי שנתן לי סתירה וגרם לכולם לצחוק חזק יותר.

״זה בסדר.״ אני מושך אותו אליי ונושק לאפו.

״אני לא ילד! עזוב אותי!״ הוא צועק ומנסה להיחלץ מידיי. ״אני גבר יותר גברי ממך!״

״מאמי, אני חוששת שהוא צודק.״ דניס אומרת ומתיישבת על ידינו בריצפה כשלוסי יוצאת מהחדר אל חדרה שנימצא ממול.

היא מורידה את ראשה ונושקת לשפתיי, זה לא מספיק לי ואני מתרומם לנשיקה ארוכה.

מה שהאישה הזאת עשתה לי, היא הכל בחיים שלי, אני לא יכול לדמיין שניה אחת בלעדיה. או שניה אחת עם מישהיא אחרת.

עכשיו סיימנו לגמריי את הסיפור!
אוהבת אותן - AlisonRoseCollins noa54321 ועוד מלא שאין לי כוח❤️

תודה ל- lital22 על הרעיון לאפילוג מהצד של וויל.

מקווה שנהנתם ואשמח לראות אותכם גם בסיפור שאני כותבת כרגע Choose to be.

למי שמעוניין יש לי עוד 5 סיפורים חוץ מכרימינל ואשמח אם גם תקראו אותם (5/4 גמורים)