מה שיקרה יקרה

פרק 25:

***נקודת המבט של אלכס***

הילי ואיתן חיכו לי למטה כמו בכל בוקר, "רון תצא ליה תאחר לבית ספר" אמרתי כשירדתי במדרגות, פתחתי את הדלת ואיתן והילי עמדו בחוץ קופאים מקור, איתן ניגש אלי ונתן לי נשיקה עדינה על השפתיים "מה עם רון הילי?" איתן שאל כשהיא הסתכלה עלינו בעיניים נוצצת "הכל מעולה" היא אמרה וחייכה "תראו רק דיברנו עליו" אמרתי כשרון פתח את דלת הכניסה "בוקר טוב" רון אמר לנו ונשק להילי "אוווו" אני ואיתן אמרנו "טוב בואו אני אקח אותכם כבר לבית ספר" רון אמר וכולנו נכנסנו לאוטו, אחרי כמה דקות הגענו, ירדנו מהאוטו ונכנסנו לבית ספר, הלב פעם כל כך מהר כשראיתי את אור עומד בצד עם החברים שלו, הם צחקו ופתאום אור היה נראה כל כך שמח, עברתי לידו ופתאום הרגשתי את המבטים של כל החברים שלו עלי, איתן ראה את זה, אני חושבת שכולם ראו את זה אבל איתן לא התעלם, הוא נגיש לחברים של אור ונעמד מולם "מה הבעיה שלכם עם אלכס?" אור הסתכל עליו וצחק "אתה הבעיה פה" אמר ונעמד מול איתן ושילב ידיים "סתום תפה יאפס" איתן אמר , אור התעצבן ודחף את איתן כל כך חזק שמההדף הוא נפל על הרצפה, רציתי לאיתן "דיי תעזוב את זה" צעקתי ומשכתי אותו מהזרוע "יש לך מזל" איתן אמר לאור , ואור צחק צחוק גדול "כן שמענו עלייך" אור אמר, ואיתן השתחרר מהאחיזה שלי ודחף את אור, אור התעצבן ממש ונתן אגרוף חזק לפנים של איתן "דיי אור" צעקתי איתן ניסה להחזיר לאור אבל לפני שהוא הספיק אור הטיח בו עוד אגרוף לאותו מקום בפנים, "אוררר" צעקתי כשראתי שנוזל דם מהאף של איתן , אור ניגש אלי "אני מצטער אלכס" הוא אמר "עזוב אות" אמרתי ולקחתי את איתן משם.

**נקודת המבט של אור**

"אלכס" צעקתי וכשרצתי אחרייה "מה אור מה?" הוא אמרה בעצבים "לא התכוונתי להרביץ לו" אמרתי כשהבנתי שעשיתי טעות "מה אתה מתחיל בכלל?" היא שאלה בעצבים "לא אני התחיל הוא בא אלינו אם לא שמת לב" אמרתי והתעצבנתי שהיא לא הבינה את המצב "מה זה משנה מי התחיל, מה אתה מרביץ לו ככה, ירד לו דם אור" היא אמרה "בסדר אמרתי שאני מצטער" אמרתי "טוב, אני הולכת לבדוק מה איתו, אני אדבר איתך כבר" היא אמרה והלכה, חזרתי לחברים שלי, אף אחד לא הבין מה הבעיה שלי חוץ מנזי, הוא החבר הכי טוב שלי, הוא יודע בדיוק מה אני מרגיש לאלכס, "בוא רגע" נזי אמר, הלכנו לצד "מה אחי?" שאלתי "מה הקטע?" הוא שאל והבנתי למה הוא התכוון, הוא דיבר על אלכס "סוף סוך ג'ק שיחרר אותי ועכשיו היא לא רוצה אותי" אמרתי "תאלכס אחי, היא צודקת" נזי אמר, הוא לא יודע לנחם , אבל הוא אומר תמיד את האמת ואפשר לסמוך עליו. "אתה רוצה שאני אדבר איתה?" נזי שאל "אתה חושב שזה יעזור?" שאלתי "אני לא יודע, אבל אפשר לנסות" הוא אמר"טוב" אמרתי . נזי הלך לדבר עם אלכס ואני קיוויתי שהיא תאמין לו, כל כך התגעגעתי אליה

***נקודת המבט של אלכס**

יום למחרת הדענו לבית ספר כרגיל אני איתן והילי, ראיתי את נזי חבר של אור בשער בית ספר, כיאלו הוא מחכה למישהו, נכנסו לבית ספר "בואי רגע לצד" איתן לחש לי באוזן, הילי חיכתה לנו בפינה , התקדמנו למקום שקט בלי ילדים בכלל, הוא הסתכל עלי "אני אוהב אותך את יודעת נכון?" הוא אמר וחייך "כן בייבי, הכל בסדר?" שאלתי, לא מבינה, הוא הוציא מהכיס שלו קופסא קטנה ולבנה, הלב שלי פעם בקצב חזק, הוא סובב אותי כך שאני אם הגב אליו "תעצמי עיניים" הוא אמר, ואני עצמתי, הרגשתי שהוא שם לי שרשרת, הוא סובב אותי בחזרה אליו "תפתחי את העיניים" הוא אמר בעדינות, הוא שם לי שרשרת מזהס שהתליון שלו בצורת לב מלא יהלומים קטנים "וואו" מלמלתי, "כל הזמן הזה חסכתי כסף כדי שאוכל לתת לך את הלב ועכשיו הוא אצלך" הוא אמר , והרגשתי שאני נמסה "מאמיייי" צעקתי , לא האמנתי למה שאני שומעת, "אהבת?" הוא שאל ואני הסתכלתי עליו בחיוך גדול "ברור" צעקתי וקפצתי עליו, הוא הוריד אותי "תבטיחי לי שלא תורידי אותה, לא משמה מה יהיה" הוא אמר, "מבטיחה" אמרתי, התקדמתי אליו ונתתי לו נשיקה מלאה באהבה, אני לא יודעת למה אבל כל כך רציתי שזה יהיה אור, המחשבה הזאת כל הזמן עוברת בי "דיי אלכס" אמרתי לעצמי, התנתקתי מנשיקה והתקדמנו להילי, "תראי מה קיבלתי" אמרתי מתלהבת "וואו, זה יהלומים?" הילי שאלה ואיתן חייך אליה והנהנן , לפתע נזי ניגש אלי מאחור "אני יכול לדבר איתך?" הוא שאל, הסתכלתי על איתן כיאלו אני מבקשת אישור, הוא הסתכל על נזי ואז עלי והנהנן "תחכה לי בכיתה" אמרתי והוא הלך. "מה קרה?" שאלתי את נזי "תקשיבי, אני לא רוצה להתערב לך, אף פעם לא התערבתי לך ולאור" הוא אמר וישר קטעתי אותו "אין אני ואור" אמרתי והתעצבנתי טיפה "אני יודע, הוא דיבר איתי, הוא הכי רציני עכשיו לגבייך, הוא אוהב אותך, הוא שבור מזה שאתם לא ביחד, תאמיני לי שהיו לו סיבות" נזי אמר והייתי כל כך מבולבלת "תבין אותי, זה קשה" אמרתי מתוסכלת מהמצב "אני מבין, אבל תחשבי על זה" הוא אמר "טוב" אמרתי בשקט "מבטיחה?" הוא שאל "כן" אמרתי , הוא חיבק אותי וכל אחד הלך לכיוון הכיתה שלו.

**כעבור שלושה ימים**

המצב היה קשה מידי, כל הזמן ראיתי את אור, הכל מקום שהלכתי אליו הוא היה, הרגשתי אני באמת צריכה אותו כאן לידיי, השיחה של נזי מהדהדת לי כל הזמן בראש, אני כל הזמן חושבת מה יקרה באמת אם אור ישאר ולא ילך, "מאמי" איתן אמר כשנכנס לחדר שלי בהפתעה "מה אתה עושה פה?" שאלתי בחוסר הבנה "ללכת?" הוא שאל וצחק מעט "לא.. חשבתי שקבענו ושכחתי" מלמלתי בשקט "לא אני צריך לדבר איתך" הוא אמר והתיישב על המיטה "מה קרה?" שאלתי בחוסר הבנה "את מתרחקת ממני" הוא אמר , אני באמת לא יכולה לשקר לו "תקשיב, אני לא יכולה לשקר" אמרתי ונעצרתי, לקחתי נשימה עמוקה והמשכתי "נזי חבר של אור דיבר איתי, והוא אמר שאור אוהב אותי והוא רוצה שנחזור" אמרתי בלי להסתכל עליו "הבנתי.." הוא אמר מאוכזב, שמתי את היד שלי על ידו "תקשיב יש לי רגשות אליו ואתה גם ידעת את זה מהתחלה, זה רגשות שלא יעלמו, אבל יש לי רגשות גם אלייך" אמרתי בבילבול "אני מביו" הוא אמר ושנינו שתקנו "אני רוצה שתעשי את מה שטוב לך" הוא אמר לבסוף "טוב לי איתך" אמרתי "אני יודע, אבל אני גם יודע שאת רוצה את אור" הוא אמר "תלכי אליו" הוא אמר ואני לא הבנתי "מה?" שאלתי בבילבול "אומרים שאם אוהבים מישהו צריך לשחרר אותו שיהיה לו טוב, אז לכי לאור" הוא אמר , חיבקת אותי והתכוונתי להוריד את השרשרת, אבל הוא עצר אותי "אל תוריד את השרשרת, הבטחת שהיא תמיד תיהיה עלייך" הוא אמר חייכתי לעברו "אני מתכוון לזה" הוא אמר ונתן לי נישקה על הראש ויצא מהחדר, לקחתי נשימה עמוקה קמתי מהמיטה, לקחתי גינס גבוהה וגופיה לבנה צמודה מאוד ומעל סריד ארוך אפור, נעלתי נעליים ויצאתי, חציתי לרחוב השני והלכתי לבית של אור, נכנסתי בשער ודפקתי על הדלת, לאחר פחות משניה שמעתי "רגע" הוא ניגש לפתוח לי את הדלת וראיתי את אמא של אור, "אלכס ווא איזה הפתעה" היא אמרה באמת מופתעת "הרבה זמן לא ראיתי אותך" אמרתי והיא חיבקה אותי, תמיד היה לי קשר טוב עם אמא של אור, חצי מהזמן הייתי גרה פה, "אור בחדר היא אמרה" חייכתי לעברה ועליתי לחדר של אור, לפני שנכנסתי לקחתי נשימה עמוקה, דפקתי על הדלת ונכנסתי "אלכס" הוא אמר וקם מהמיטה לעברי "מה את עוש.." הוא התכוון לשאול אבל לא הספיק, הצמדתי את השפתים שלי לשלו, הטעם המוכר שכל כך רציתי , ההרגשה הטובה, שלא הרגשתי כל כך הרבה זמן, הוא הניח את שלו על הפנים שלי בעדינות וזה גרם לי למין עיקצוץ נעמים, אך הוא עצר את הנישקה "מה קרה?" הוא שאל "נפרדתי מאיתן" אמרתי והעיניים שלו נצצו "למה?" הוא שאל "כי אני אוהבת אותך" אמרתי והורדתי את המבט ממנו, הוא הרים לי את הראש בעדינות ונשק לי בעדינות "אני מבטיח להישאר" הוא אמר , והלב שלי דפק.