פרק 28:

1.2K 79 3
                                    

***נקודת המבט של רון***

כבר שלושה ימים שלא ראיתי את הילי, התחרפנתי כל כך ולא ידעתי מה לעשות עם עצמי, הסתובבתי בבית כמו חולה נפש וחשבתי, חשבתי רק על הילי, עזבתי את ג'קסון לבד עם המוסך כי לא מסוגלת לחשוב עד שאני לא אמצא אותה, "אלכס" צעקתי לה מהסלון "מה אתה צועק?" היא באה הליכה מבוהלת ומיד אחרייה יצא אור "אני לא מוצא את הילי, היא באה לבית ספר?" שאלתי מתוסכל "רון, יש חופש" היא אמרה והתכופפה אלי "היא עצבנית תן לה זמן להירגע" אלכס אמרה בעדינות "יאללה" התפרצתי ואלכס מעדה אחרונה "תפסיקי לדבר אלי בקול המתנשא שלך ולחשוב שאת יודעת יותר טוב מכולם" צעקתי עלייה והיא הייתה נראת מבוהלת, אור הרים אותה בעדינות מהרצפה "מה עובר עלייך רון" אור צעק עליי "אל תתערב, לא כדי לך" אמרתי עצבני יותר ממה שהייתי "לא פלא שהיא לא רוצה לחזור אלייך אתה מתנהג כמו חולה נפש" אלכס צעקה עליי, ולא האמנתי שזה מה שהיא חושבת "וואלה, טוב לדעת שזה מה שאת חושבת" אמרתי , "לא רון, אל תבין אותי לא נכון, אתה מגזים" היא אמרה והתקדמה לחדר ואור אחרייה.

***נקודת המבט של אלכס***

נכנסנו לחדר בשקט, אף אחד מאיתנו לא דיבר, אני מניחה שנינו בשוק מאיך שרון הגיב "אני לא מאמינה, ראית איך הוא דיבר אלי?" לבסוף אמרתי "חיים שלי , תביני אותו הוא לא יודע מה לעשות" הוא אמר לי "זה לא קשור אור הוא לא צריך לדבר אלי ככה ועוד לדחוף אותי" אמרתי והתעצבנתי מעט, אור ניגש אלי וסידר לי את השיער בעדינות מאחורי האוזן "את יודעת איך אני הייתי מתעצבן כשלא היית לידי" הוא אמר והתרגשתי מעט, הרגעים עם אור היו חסרים לי מאוד, "אתה לא הולך הפעם נכון?" שאלתי מבלי להסתכל עליו "בחיים לא, אלכס לא הייתי מאושר ככה הרבה זמן" הוא אמר והרים לי את הראש "אני לא יעמוד בזה אם תלך עוד פעם" אמרתי והסתכלתי ישירות לעיניים היפות שלו "תביני קטנה שלי שאני נשאר איתך לנצח" הוא אמר והלב שלי פעם חזק, הוא התקרב אלי בעדינות לאט לאט והצמיד את השפתיים שלו לשלי, זאת הייתה הרגשה מוכרת, נתתי ללשון לשלו גישה לתוך הפה שלי והרגשתי את החמימות שכל כך אהבתי, הצמדתי את עצמי קרוב יותר אליו, הוא הרים שנינו ככה שאני עליו, הוא החזיק אותי מהישבן, הוא הוריד את החולצה שלי בעדינות ונותרתי עם חזייה, לשנייה הוא הפסיק את הנשיקה והסתכל לי בעיניים כיאלו לקבל אישור ולדעת שהכל בסדר, הוא הצמיד בחזרה את השפתיים שלו לשלי ולבסוף נשארנו ללא בגדים.

קמתי בבקר ואור עדיין ישן, היד שלו הייתה עלי הזזתי אותה בעדינות כדי לא להעיר אותו ויצאתי מהחדר, הכנתי לעצמי קפה והתיישבתי בפינת באוכל , לפתע רון נכנס הביתה והתיישב לידי בשולחן ולא אמר מילה "בדיוק שמתי את ליה בבית הספר" הוא אמר, אך לא עניתי הנהנתי לכיוונו "טוב אלכס.." הוא התחיל לומר ונעצר באצמע "אני.... מצטער שצעקתי עלייך אתמול" הוא אמר, והסתכלתי עליו "אתה לא יכול להוציא עלי את העצבים כל פעם שאתה עצבני, זה לא הולך ככה" אמרתי "אני יודע ואני מצטער ללי, הייתי כל כך עצבני ולא חשבתי" הוא אמר, והבנתי אותו "אני יודעת זה בסדר" אמרתי בעדינות, הוא קם לעברי ונתן לי נשיקה קטנה על הראש. המשכתי בשקט לשתות את הקפה שלי וצילצול של הודעה הפריע לשקט שלי "רדי למטה" הילי כתבה לי, נעלתי נעליים וירדתי, אך אל היה שם אף אחד "איפה את?" שלחתי לה אבל היא לא ענתה, התקשרתי אלייה ולא היה תשובה, עליתי בחזרה לסלון ומישהו דפק על הדלת וטיפה נלחצתי , ירדתי בחזרה לפתוח את הדלת וראיתי מישהו שמחזיק בהילי והצמיד לה סכין לצוואר.


***אשמח מאוד אם תגיבו לי ותגידו לי את דעתכם אוהבת***



מה שיקרה יקרהWhere stories live. Discover now