מה שיקרה יקרה

פרק 43:

***נקודת המבט של אלכס***

הזמן עובר והימים כבר לא כל כך נוראים כמו היו עד עכשיו, אני חושבת שכמה פחות על אור, לא חשבתי שאני אצליח לעשות את זה אבל זה קרה, הינה אני כאן בלי אור אורזת מזוודה לקולג' שבעוד יומים אני עוברת אליו, ישבתי על הרצפה מתחילה להכניס את כל הבגדים שלי והדברים שאצטרך לזמן הקרוב, איתן התיישב לידי עוזר לי לארוז הכל "את יודעת אני מתכוון לבוא כל יום אלייך" הוא אמר תוך כדי שהוא מסדר את הדברים שלי "אני מקווה בשבילך" אמרתי וחייכתי, הוא קם לעבר המיטה מסתכל עליי , כשאני עדיין מנסה לסדר הכל "מה?" שאלתי כשראיתי שהוא עדיין מסתכל עלי "בואי אלי" הוא אמר והושיט הידיים שלו לעברי "מאמי אני לא אספיק." ניסיתי להגיד והוא מיד עצר אותי "יש לך עוד יומיים בנתיים בואי אלי" הוא אמר, התרוממתי לעברו והתיישבתי על הברכיים שלו, שמתי את הראש שלי על הכתף שלו והוא נשכב על המיטה כשאני עדיין עליו "אני אוהב אותך" הוא אמר תוך כדי שהוא מלטף את השיער שלי "גם אני.." מלמלתי בשקט, זאת הפעם הראשונה שהצלחתי להגיד את זה סוף סוף, אמרתי את זה בלב לא שלם, אבל הרגשתי שסוף סוף אני מצליחה להתגבר על אור, הרגשתי את איתן מחייך, הרמתי את המבט שלי כדי להסתכל עליו והוא באמת חייך, הוא הניח את ידו על הלחי שלי, הוא הרים אותי בעדינות כדי לקרב אותי אליו, הוא כורך את הידיים שלו סביבי והזרועות שלי סביב צווארו, הוא קירב את השפתיים שלו לשלי והפיות שלו זזו ביחד, המגע של השפתיים שלו עדיין לא מוכר לי, הוא לא כמו של אור, הלשון שלו לא זזה כמו זאת של אור, הכל שונה לי עדיין ושוב אני חוזרת למחשבות על אור, תפסיקי אלכס אמרתי לעצמי ונתתי לעצמי להשתחרר מהרגשה הזאת, יש לי את איתן, הוא הוריד את החולצה שלי בעדינות ונותרתי על חזייה, לשנייה השפתיים שלו התנתקו והוא הסתכל עלי במבט מאוכזב, וברגע שראיתי את זה הצמדתי את השפתיים שלי לשלו בחזרה, הורדתי לו גם המכנס בעדינות והוא התנתק ממני לשניה וסיים את מה שהתחלתי, הוא הוריד את החולצה ונותר בבוקסר, הוא הוריד לי את המכנסיים והתחיל לנשק אותי בכל גופי, עברה בי צמרמורת קלה, הוא הוריד לי בעדינות את החזייה והתחתונים ונשארתי עירומה, הוא הוריד גם את שלו והתקרב לפה שלי ונישק אותי, הוא חדר אלי כמה פעמים וזה היה כאב נעים, זאת לא הדרך שבה אני ואור היינו שוכבים ושוב הוא צץ לי בראש דווקא עכשיו, קירבתי את איתן אליי תוך כדי שהוא חודר אלי ונפלטה לי אנחה  עמוקה "אני אוהב אותך" הוא אמר בעדינות.

***נקודת המבט של רון***

חזרתי מאוחר היום מהמוסך, אספתי את ליה בדרך מהחברה שלה ונכנסנו הביתה, עליתי למטבח ואיתן עמד שם רק עם מכנסיים "אתה בבית שלי לפחות תתלבש כמו בן אדם" אמרתי לו בעצבים והתכופפתי לליה "לכי לשחק תכף אני בא" אמרתי לה והיא הלכה לחדר "איפה אחותי?" שאלתי וזרקתי לעברו מבט מאיים "היא.. היא ישנה" הוא אמר טיפה בגמגום "טוב" אמרתי והסתובבתי למטבח כדי להפנות לא את הגב, אני לא אוהב אותו, הוא יותר מידי מחטט בדברים שלא קשורים אליו "למה אתה שונא אותי אני לא מבין?" הוא שאל, הסתובבתי והוא עמד באותו מקום "לא אוהב אנשים כמוך" אמרתי "אנשים כמוני?" הוא שאל בזלזל "כן" אמרתי בביטחון "מה זה אנשים כמוני אה?" הוא שאל "אנשים שתוקפים ישר, אור נפרד ממנה וישר הלכת אלייה, אני שונא התנהגות כזאת, ניצלת את זה שהיא לבד וידעת שהיא צריכה מישהו" אמרתי "אני באמת מצטער שאני עם אחותך בתקופה קשה שלה" הוא אמר "אתה יודע שלא התכוונתי לזה, אל תשחק אותה ראש קטן" אמרתי והתקדמתי לכיוון הדלת, הלכתי לבית של אור, דפקתי על הדלת ואמא שלו פתחה לי "הכל בסדר גברת גרין?" שאלתי "כן מצוין אצלך?" היא שאלה והנהנתי עם חיוך לעברה, התקדמתי לאור שישב על הספה "אתה לא יכול לעקוב אחרי" הוא אמר בשניה שהתיישבתי "אני היית חייב לראות איפה הוא נמצא" אמרתי בשקט "אתה לא יכול, הוא יהרוג את אלכס אתה לא מבין! הוא לא יודע שסיפרתי לך" הוא אמר ודאגה נשמעה בקולו "בסדר" אמרתי "אני לא יכול לראות את איתן יותר" הוספתי אחרי שנייה "מה קרה?" הוא שאל "סתם.. הוא פשוט.. לא יודע ועכשיו אלכס עוברת לקולג'" אמרתי טיפה מאוכזב "מה?" הוא שאל בהלם "כן.. אלכס עוברת ו.." אמרתי והוא מיד עצר אותי "למה לא אמרת לי?" הוא שאל "חשבתי שאתה יודע.." אמרתי בעידנות כשראית על הפנים שלו מבט מוזר, כיאלו הוא נשבר מבפנים "אני חייב לדבר איתה" הוא אמר ומיד התרוממם לעבר הדלת, עצרתי אותו מיד "איתן אצלנו" אמרתי מהר כדי למנוע בעיות נוספות "אני אלך אלייה בערב" הוא אמר ולא עניתי, רק הנהנתי לכיוונו בחיוך.