מה שיקרה יקרה

פרק 44:

***נקודת המבט של אור***

חיכיתי, הייתי חייב לדבר עם אלכס, לא היה אכפת לי מג'ק מהמזדיין הזה, אני הייתי חייב שהיא תדע למה באמת עזבתי אותה, אני לא יכול לתת לה ללכת, הלכתי הלוך ושוב ליד דלת הכניסה, ראיתי את רון מסתכל עלי, "אולי תשב" הוא אמר ואני רק הסתכלתי עליו, לא היה לי כוח לענות "אני הולך" אמרתי לבסוף ולא חיכיתי לתשובה שלנו פשוט הלכתי כמה צעדים והגעתי לבית שלה, לא דפקתי על הדלת נכנסתי, היא הייתה פתוחה, עליתי לכיוון החדר שלה וראיתי את ליה יושבת בסלון, ניגשתי אלייה "מה קורה יפה שלי?" שאלתי אותה כשהתכופפתי להיות איתה בגובה העיניים "בסדר" היא אמרה וחייכה אלי "אלכס פה?" שאלתי אותה והיא הנהנה לחיוב לכיווני "איתן גם פה?" שאלתי אותה והיא לא ענתה, היא הפנתה את מבטה לצד השני והסתובבתי גם וראיתי את אלכס עומדת בצד "אתה יכול לשאול אותי" היא אמרה "אני פשוט.. אני צריך לדבר איתך" אמרתי, היא הייתה כל כך יפה, העיניים האפורות הגדולה שלה שבמבט ראשון נראות ירוקות, אבל אם מסתכלים טוב מבחינים באפור ברור, כל כך התגעגעתי אלייה "אור?" היא שאלה והוציאה אותי מהמחשבות שלי עלייה "בואי לחדר" אמרתי והתקדמתי לעברה "לא לא.. אולי נרד למטה?" היא שאלה "הוא פה?" שאלתי, אני כבר יודע מתי היא משקרת, מתי היא מרגישה לא בנוח והבנתי את זה כשהיא שיחקה את קצוות השיער שלה, "כן" היא מלמלה בשקט, התקדמתי לכיוון החדר שלה וראיתי אותה יושן "קום" צעקתי כדי שהוא יקום, אך הוא לא קם, הרמתי את השמיכה ממנו וראיתי שהוא רק עם בוקסר, כל כך התעצבנתי, "בן זונה" צעקתי ותפסתי בבלורית הקטנה שלו ומשכתי אותו מהמיטה, התחתי אותו ברצפה והתיישבתי בשקט על המיטה, אלכס באה בריצה לחדר "מה אתה עושה?" שאלה בעצבים והרימה את קולה טיפה, התקדמתי לכיוונה ותפסתי את הפנים שלה בשתיי ידיים "בבקשה תני לנו לדבר" אמרתי והיא לא אמרה כלום, היא הסתכלה על איתן, כיאלו היא מחכה ממנו לתשובה, הוא הנהנן והיא יצאה מהחדר. "מה אתה עושה פה?" הוא שאל בעצבים והרים את המבט שלו לכיווני "אתה מזיין את חברה שלי?" שאלתי בזלזול "היא לא שלך" הוא אמר , התכופפתי לעברו והוא השפיל את מבטו, שוב תפסתי בשערו, כדי שהוא הסתכל עלי "אתה עכשיו עף מפה, אני צריך לדבר איתה" אמרתי לו "אני לא זז מפה" הוא אמר, נראה בטוח בעצמו, התרוממתי והוא קם איתי, כשאני גורר אותו לכיוון הקיר, תפסתי את הפנים שלו והצמדתי אותו לקיר "אני לא מבקש פעמים, עוף מפה!" אמרתי יותר מעצבני משהייתי קודם, המבט שלו היה כואב, אני לא אוהב להשתמש בכוח, אבל כשראיתי אותו בלי בגדים זה כל כך עצבן אותי, לא הצלחתי לשלוט בעצמי, אלכס שלי והיא תמיד תיהיה גם אם אני לא חבר שלה, "יאללה תתלבש" אמרתי ויצאתי מהחדר, הלכתי לסלון וראיתי את ליה ואלכס יושבות וצופות בטלוויזיה "איפה איתן?" היא שאלה ושמעתי על הקול שלה שהיא הרגישה לא נעים לשאול אותי "הוא בדיוק הולך" אמרתי והוא בדיוק יצא "אני אדבר איתך מאמי" הוא אמר וירד במדרגות, התיישבתי ליד אלכס "ליה את רוצה ללכת לחדר בנתיים ותכף אני אבוא?" אלכס שאלה וליה הנהנה והלכה לחדר, הסתכלתי על אלכס לשנייה ומיד שאלתי "את אוהבת אותו?" היא הסתכלה עלי במבט לא ברור "מה אתה חושב?" היא שאלה, מנסה להתחכם "אני לא יודע, בגלל זה אני שואל" אמרתי "באת לדבר איתי על איתן?" היא שאלה מנסה להתחמק מהשאלה, ידעתי שאין לי מה להתווכח איתה, שאני לא אקבל את התשובה לשאלה הזאת "אני אוהב אותך אלכס, אני כל כך מצטער את לא מבינה כמה" אמרתי בשקט והמבט שלה השתנה, ניסיתי להבין אבל היא שתקה "עוברים עלי ימים קשים, מאז שעזבתי אותך, אם לא הייתה לי ברירה הייתי נשאר תאמיני לי, אלכס לא יודעת כמה זה קשה לשכוח אותך, ניסיתי ועכשיו את נוסעת ועוזבת לקולג' ולא תיהיה לי עוד הזדמנות.." אמרתי והיא עצרה אותי "אור, אם יש לך סיבה ואתה אומר שהיא מוצדקת למה אתה לא מספר לי?" היא שאלה "כי אני לא יכול, אני שומר עלייך" אמרתי מקווה שזה יעזור "אל תשמור עלי! אני לא ביקשתי ממך" היא אמרה והרימה את הקול מעט "אל תישארי בקולג' כל הזמן תחזרי, עם תעזבי את תיקחי את הלב שלי, את שוכחת את כל הדברים היפים שהיו בינינו, את ישר הלכת לאיתן בלי לחשוב מה זה יעשה לי" אמרתי "ואתה חשבת מה זה עושה לי שאתה שוב עוזב אותי בלי לתת לי סיבה! אחרי שהבטחת לי שלא תעשה את זה" היא אמרה בעצבים וראיתי שהדמעות כבר חונקות אותה "את אהבה הכי גדולה שלי, את לא רואה את זה!" אמרתי באותו טון, ניסיתי להיות רגוע אבל לא הצלחתי "אור.." היא אמרה בשקט "תתני לי רק רגע.." ניסיתי, ידעתי שהיא כבר לא מסוגלת לדבר על זה,ראיתי בעיניים שלה שהיא עומדת להישבר "תני לי רק דקה להסביר לך! בבקשה את עם איתן, אני לא יודעת איזה קשה לי לראות אותכם, מאז שנפרדנו, בלעדייך שוב דבר לא מצליח לי.." אמרתי והיא עצרה אותי שוב "דיי אור אין לי כוח יותר באמת" היא אמרה והדמעות כבר זלגו "אל תבכי, בבקשה אני לא יכול לראות אותך ככה" מלמלתי בשקט "אז תשחרר אותי!" הוא אמרה והתקרבתי אלייה, ניגבתי את הדמעות שלה בעדינות, התקרבתי לשפתיים שלה לאט לאט וברגע שהם נגעו אחת בשנייה, הרגשתי שהלב שלי חזר למקום, הלשונות שלנו זזו באותו אופן, כל כך התגעגעתי למגע שלה, לטעם שלה ובמיוחד לריח שלה, התנתקתי ממנה לשנייה וראיתי בעיניים שלה שגם היא זקוקה לי בדיוק כמו שאני לה,היא התקדמה אלי במהירות ונישקה אותי.