מה שיקרה יקרה

פרק 39:

****נקודת המבט של אלכס***

היום עבר לאט, הרגשתי שכל דקה כמו נצח,לא הצלחתי להתרכז המבטים של כולם תפסו אותי, אבל למזלי איתן נשאר איתי, אני לא יודעת איך הוא מסוגל לסלוח לי, אני בגדתי בו וישר חזרתי לאור שהייתה לי הזדמנות, אני ואיתן ישבנו בכיתה והמתנו לצלצול, עבר 10 דקות בערך והיה צלצול כולם מיהרו לצאת מהר מהכיתה, תוך שנייה אני ואיתן היינו לבד "תגיד אני יכולה לשאול אותך משהו?" שאלתי את איתן בשקט "כן, בטח" הוא ענה מיד "למה אתה ככה?" שאלתי "מה זה ככה?" הוא שאל ועשה מבט לא ברור "למה אתה נחמד אלי כל כך , אני הייתי מגעילה אלייך כל הזמן" אמרתי והורדתי את המבט "אלכס.. אני אוהב אותך ואתה כנראה לא יודעת כמה" הוא אמר ומיד הרמתי את הראש "זה רק עיניין של זמן עד שתרגישי כמוני, אני בטוח" הוא אמר בטוח בעצמו "אין לי מה להגיד לך חוץ מתודה, זה היה יום קשה ואתה היחיד שהיית איתי" אמרתי "ואני תמיד יהיה פה בשבילך" הוא אמר וחייך אליי חיוך כובש, הוא התקרב אלי בעדינות ובשנייה הצמיד את השפתיים שלו לשלי, הוא התנתק ממני אחרי כמה דקות ומיד הרגשתי שזאת טעות "יאללה בואי הביתה" הוא אמר ומשך אותי בעדינות מהזרוע, התקדמנו לאופנוע שלו והוא שם לי את הקסדה ואחר כך שם את שלו, הוא הרים אותי בזהירות על האופנוע ונסענו, תוך זמן קצר הגענו לבית שלי, ירדתי בעדינות מהאופנוע ומסרתי לו את הקסדה "תודה" אמרתי לו וחיבקתי אותי, הוא הוריד את הקסדה מהר "את חושבת שתלכי בלי נשיקה ממני?" הוא שאל וחייך, התקרבתי לו ומסרתי לו נשיקה בלחי "הכל בסדר?" הוא שאל טיפה מופתע "כן זה פשוט לא מתאים עדיין, רק לפני יומיים אני ואור נפרדנו" אמרתי ומיד המבט שלו השתנה "אני יודע, סליחה שצלחתי עלייך" הוא אמר בעדינות "זה בסדר" אמרתי, חיבקתי אותו שוב ונכנסתי הביתה, עליתי במדרגות ורון וליה לא היו עדיין בבית, נכנסתי למיטה ולאט לאט נרדמתי. 

****נקודת המבט של אור***

ראיתי את אלכס ואיתן, הוא החזיר אותה הביתה, וזה כל כך הכאותי, רציתי ללכת לו מכות עד שלא היה נשאר ממנו כלום, אבל אני אשם, אני הרסתי את מה שהיה בינינו, לקחתי את המפתחות של האוטו ונסעתי לג'ק , תוך זמן קצר הגעתי למקום שלו, פתחתי את הדלת הגדולה ונכנסתי, הנחתי את המעטפה עם הכסף כל שולחן "מה עכשיו?" שאלתי והתיישבתי מולו "רק התחלת ילד" הוא אמר בזלזול "תראה כמה כסף הבאתי, יש פה יותר מהסכום שאמרת לי" אמרתי ביאוש "מה זה משנה, גם ככה לאלכס יש מישהו חדש" הוא אמר וצחק "מאיפה אתה יודע?" שאלתי עצבני "אנחנו במעקב אחריה אם תחליט לעשות משהו לא במקום" הוא אמר "אתה חרא של בן אדם" אמרתי בעצבים "חבל על העצבים שלך ילד, זה לא יעזור" הוא אמר והביא לי את השקיות שאני צריך למכור.

***נקודת המבט של רון***

החזרתי הביתה וראיתי את רון יושב בספסל ליד הבית שלו, הוא עישן, התקדמתי אליו "ממתי את המעשן?" שאלתי אותו "אז שאני עצבני, וזה מרגיע אותי" הוא אמר ואני התיישבתי לידו "למה?" שאלתי "אלכס ואיתן מסתובבים ביחד וזה מעצבן אותי" הוא אמר ביואש "למה אתה לא יכול לדבר איתה?" שאלתי "אני לא יכול פה" הוא אמר והסתכל מסביב "על מה אתה מדבר אחי, אנחנו לבד" אמרתי לא מבין "בוא ניכנס" הוא אמר והתקדם לבית שלו ואני אחריו, נכנסנו לבית והתיישבנו בסלון "מה יש לך?" שאלתי לא מבין "אני לא יודע איך להתחיל להסביר לך בכלל" הוא אמר ושם את הראש בין הידיים "אור תתחיל לדבר לפני שאני אתעצבן" אמרתי בעצבים "זה אבא שלך" הוא אמר מבלי להסתכל עלי "מה אבא שלי קשור?" אמרתי "הוא אמר לי שאם אני לא אעזור לו הוא יהרוג את אלכס" אמרתי בשקט "מאיזה הגעת לזה?" שאלתי וצחקתי תוך כדי "רון הוא איים עלי, אני מוכר בשבילו סמים, יש לו חובות ואותו כבר מכירים, הוא מנצל את זה שאני אוהב את אלכס ואני לא אתן לו לפגוע בה, הוא ידע שאני והיא הינו ביחד!" הוא אמר בעצבים כשלא האמנתי לו "תן לי לעזור לך" אמרתי "לא לא רון אל תתערב, זה לא הכל" הוא אמר "מה עוד?" שאלתי "הוא לא באמת.. באמת הוא לא.." אור התחיל לגמגם ולא הבנתי למה "מה יש אור?" שאלתי "הוא לא אבא שלכם" הוא אמר ולא הבנתי מה אומר.