***נקודת המבט של אלכס**
קמתי בבוקר ואיתן לא היה לידי, קמתי וצחצתי שיניים והתלבשתי, ליד המיטה היה מונח פתק קטן 'מאמי בוקר טוב, תגיעי לכתובת שמסומנת לך, ניפגש שם' , אני שונאת ימי הולדת ובדיוק מהסיבה הזאת, אני שונאת הפתעות, אני לא רואה בזה עניין, נעלתי נעליים ואמרתי לאמא שלי שאני הולכת, נכנסתי לאוטו שלה ונסעתי לכתובת שהייתה רשומה בפתק, הגעתי לבית פרטי, הוא היה יחסית קרוב לבית שלי, יצאתי מהאוטו ודפקתי על הדלת, איתן פתח לי את הדלת ונכנסנו לבית, הביתה היה כולו לבן, היו רהיטים בתוכו והוא היה.. הוא היה מושלם, המבטח היה בצבע אפור מושלם, הספות היו שחורות וליד הספה עמדה מיטת תינוק, הרגשתי את הדמעות חונקות אותי, התרגשתי, "מה זה איתן?" שאלתי מופתעת "אני יודע שאת שונאת ימי הולדת, אבל חשבתי שתרצי מקום שיהיה שלנו ושל התינוק שלנו" הוא אמר ומשך אותי לחיבוק "זה לא הכל" הוא אמר בחיוך, הוא נכנס למסדרון, חיכתי לו בסלון, הוא חזר אחרי שנייה והוא החזיק בידו כלב, כלב לבן וקטן, הוא היה מלא שיער, איתן הוריד אותו על הרצפה והוא רץ אלי, ליטפתי אותו בעדינות והתרוממתי בחזרה לאיתן "וואו איתן, זה.. זה מושלם" אמרתי בהתרגשות, "תמיד רצית כלב קטן שיסתובב בין הרגליים שלך" הוא אמר מחייך "בואי תראי את החדר שלנו" הוא הוסיף אחרי שנייה, ותפס בידי בעדינות, נכנסנו לחדר השינה הוא היה ענק, המיטה הייתה גדולה ופינת ישיבה עמדה למול המיטה שלנו, הסתכלתי על הבית שהולך להיות שלי ולא הצלחתי לעקל את מה שאני רואה, ליד החדר שלנו הייתה עוד דלת, נכנסתי לחדר והוא היה כולו בלבן, כל הדברים שנחוצים לילד היו שם, הסתובבתי לאיתן וחיבקתי אותו כל כך חזק, לא ידעתי איך להגיב, מצד אחת כל כך התרגשתי, שמחתי שהוא פה איתי, ומצד שני , אני משקרת לו, אם הילד בכלל יהיה של אור, פחדתי, פחדתי לאבד אותו, בתוך תוכי רציתי שאור יהיה האבא , אבל לילד שלי יהיה חיים מושלמים ואני לא בטוחה שאור ישאר כל הזמן "מאמי את לא שמחה?" הוא שאל וניגב את הדמעות שלי, בכלל לא שמתי לב שהדמעות הצליחו לחמוק "לא.. זה מושלם" מלמלתי בשקט "את סומכת עלי?" הוא שאל ולא הבנתי מה הוא רוצה, "מה?" שאלתי מבולבלת, הוא קשר על העיניים שלי חתיכת בד "לא איתן.." קראתי פחד, הוא נתן לי נישקה על השפתיים "את איתי!" הוא אמר, הוא ניסה לתת לי ביטחון, אבל ביטחון זה משהו שהרגשתי רק עם אור, כל מי שהייתי איתו לא נתן לי את מה שאור נתן לי, נכנסו לאוטו ונסענו, זאת הייתה נסיעה קצרה, איתן פתח לי את הדלת "איתן אני מרגישה רוח!!" אמרתי בבהלה, לא ידעתי איפה אני ומה אני מרגישה, הוא הוביל אותי והרגשתי שאני דורכת על חול, הבנתי שאנחנו בים, הוא הוריד לי את הכיסוי ולמולי היה שולחן שערוך לשתיים, היה עליו מלא אוכל והכל היה נראה כל כך יפה ועדין, ישבנו צמוד לים, התיישבנו "וואו איתן זה...זה מושלם" מלמלתי בשקט "אני מקווה ששניתי לך את הדעה על ימי הולדת" הוא אמר וצחק, הוא הוציא מבכיס קופסא קטנה והלב שלי רעד, לא רציתי להיות כבולה אליו, בלי להיות בטוחה שהוא האבא, פתחתי את הקופסא ולמזלי הייתה שרשרת מפנינים "אני לא צריך לתת לך טבעת בשביל שתיהיה שלי" הוא אמר וקם לכיווני, הוא שם לי את השרשרת ונישק אותי.
***נקודת המבט של רון***
אלכס כבר בחודש 4 עוד מעט חמישי, אני כל כך מפחד שהיא עושה טעות ואור הוא בעצם האבא, אם היא רק הייתה יודעת את מה שאני יודע הכל היה פשוט, אני הולך לפגוש את אור כמעט בכל יום, אמא שלו חזרה הביתה והוא לגמרי לבד, הוא עובד איתי במוסך, אבל הוא גם לוקח את הכסף שג'ק נותן לו, אז הוא מוסדר להרבה זמן, הלכתי לאור בפעם השנייה היום, התיישבתי לידו אולי 5 דקות ושוב ג'ק קרא לו לבוא, הוא יצא מהבית והחלטתי ללכת אחריו שוב, אני לא יודע למה אבל הייתה לי הרגשה לא טובה, כיאלו הולך לקראות משהו רע, לקחתי איתי את הקדח של אור, ג'ק נתן לו אם העיניים מסתבכים, אור בחיים לא השתמש לכן הוא היה בבית, לקחתי אותו ונסעתי אחריו, החנתי רחוק מאור, נכנסתי אחריו, האקדח היה מתחת לחולצה שלי, רק אור וג'ק היו שם "פשיי כל הכבוד רון" ג'ק צחק לעברי "מה כל כך מצחיק אה?" שאלתי בזלזול "גם טיפש כמוך מצא אותי, ממש פישלתי" הוא צחק "תשחרר את אור" אמרתי, והוא לא אמר כלום, הוא חייך בזלזל "למה שאני אעשה את זה? כי אפס כמוך יכול להגיד לי מה לעשות?" הוא שאל "כן, תשחרר אותו ג'ק" אמרתי "אני כבר לא אבא שלך?" הוא שאל "אתה אף פעם לא היית!" אמרתי "עכשיו תשחרר את אור, אם לא.." אמרתי והוא מיד עצר אותי "אם לא מה? מה אתה כבר יכול לעשות?" הוא שאל והתקרב אליי "תענה לי, מה אתה יכול לעשות?" הוא שאל בעצבים, בתוך שנייה היד שלו הייתה בפנים שלי, הוא הוריד לי סטירה, הייתי עצבני, כל כך עצבני, הוצאתי את האקדח מתחת לחולצה וכיוונתי עליו "מה אתה יכול לעשות אה?" שאלתי בזלזל "תרים את הידיים שלך יבן זונה, תרים!" צעקתי והוא עשה כדברי "אבא לא יעשה כאלה דברים לילדים שלו, לא משנה אם הוא האבא האמיתי שלהם, מבחינתי אתה היית אבא שלי, אתה גידלתי אותי, אבל עכשיו איבדתי כל זכות, אתה תשלם על זה אני מבטיח לך!" אמרתי ובתוך שנייה המשטרה נכנסה ועצרה את ג'ק, הסתכלתי על אור, לא הבנתי מאיפה הם הגיעו, לקחו את ג'ק ואני ואור נשארנו שם "מי קרא להם?" שאלתי ואור הסתכל עלי ואמר "אני" התקדמתי אליו וחיבקתי אותו, הוא השתחרר ממני בשניה "אני חייב לספר לאלכס, עכשיו שג'ק בכלא, אני יכול לבפר לה" הוא אמר מתרגש "אלכס היא... היא" ניסיתי להגיד, אבל לא מצאתי את המילים, מה אני אמור להגיד לו, שאלכס בהיריון? או שבכלל אני צריך לספר לו שהיא לא יודעת מי האבא? או שאני לא צריך לספר לו כלום כמו שהבטחתי לאלכס, אור מעבר לזה שהוא היה חבר של אלכס, הוא היה כמו אחי הקטן, אני רוצה להגן על אלכס, אבל לשקר לו ככה, אני יודע כמה הוא אוהב אותה ולמה הוא עזב, אבל אני יודע שאלכס לא תקשיב למה שיש לו להגיד "מה קרה לה רון?" הוא שאל מבוהל "היא בהיריון" מלמלתי בשקט.
YOU ARE READING
מה שיקרה יקרה
Romanceאלכס מקול לומדת בבית ספר תיכון שנה אחרונה , החיים שלה לא יציבים וקשים , כאשר אבא שלה לא נמצא בתמונה ואמא שלה לא "נורמאלית" . לאלכס יש חברה אחת טוב בשם הילי ואת אור גרין , אור היה החבר הראשון שלה להכל. שאיכשהו לא משנה מה הוא תמיד יצוץ בזמן הכי לא מ...