***נקודת המבט של אלכס**
התקדמתי הביתה לבד, חשבתי על אור, חשבתי על הדברים שהוא אמר והרגשתי שאני נשברת, נכנסתי הביתה והעיניים שלי התמלאו דמעות, רון הסתכל עליי וניגש אלי בעדינות "מה קרה חיים שלי?" הוא שאל "זה אור.." מלמלתי בשקט "מה קרה הוא בסדר?" הוא שאל בבהלה "כן.." אמרתי וחייכתי חיוך עצוב ומלא דמעות "אז למה את בוכה?" הוא שאל וניגב את הדמעות שלי "הוא הלך, הוא נפרד ממני" אמרתי וחיבקתי אותו, הנחתי את הראש שלי על החזה שלו, תמיד רון יודע להרגיע אותי "אלכס תסתכלי עלי" הוא אמר והרמתי את הראש שלי ממנו ,מסתכלת עליו "אף אחד לא שווה את הדמעות שלך" רון אמר בקול גבוה וברור "אני יודעת, אני פשוט ממש אוהבת אותו" אמרתי וניגבתי את הדמעות "אני יודע, אני מבין אותך גם מי שאני אוהב לא איתי.." הוא אמר בעצבות "רון.." ניסיתי להגיד והוא מיד עצר אותי "לא אלכס, עברה חצי שנה ואני כבר לא שם יותר, אני לא אומר ששכחתי אותה או שאני לא אוהב אותה, אני בחיים לא אפסיק לאהוב ובחיים לא אשכח אותה, אבל יש רגעים בחיים שצריך לדעת לשחרר" הוא אמר בעדינות "ואם אור נפרד ממך פעם שלישית את צריכה לוותר" הוא אמר וידעתי שהוא צודק, הסתכלתי עליו והדמעות שוב הציפו אותי "תודה רון, אני לא יודעת מה הייתי עושה בלעדייך" אמרתי לו וחיבקתי אותו חיבוק גדול "מתי שתרצי אחותי" הוא אמר, חייכתי אליו והלכתי לחדר ונשכבתי על הגב בוהה בתקרה, לפתע דפיקה בדלת הוציאה אותי מהחשבות, רון נכנס לפני שהספקתי לענות "איתן פה" הוא אמר ועשה פרצוף לא ברור , איתן נכנס אחרי שנייה "מה אתה פה?" שאלתי בלבול , התרוממתי והתיישבתי על המיטה, איתן סגר את הדלת , התקדם והתיישב לידי "את ואור נפרדתם?" הוא שאל "כן מה זה משנה?" שאלתי כשאני עדיין לא מבינה מה הוא עושה פה "אני יודע שאת אוהבת אותו עדיין, אבל אני עדיין אוהב אותך" הוא אמר והייתי בשוק "איתן עבר יותר מחצי שנה מה פתאום נזכרת?" שאלתי "את היית עם אור ולא הייתה לי הזדמנות" הוא אמר "אבל.." רציתי להגיד משהו אבל לא היה לי מה "לאט לאט את תזכרי בימים הטובים שלנו ותחזרי לאוהב אותי כמו שאני אוהב אותך" הוא אמר "איתן.." ניסיתי להגיד והוא ישר עצר אותי "לא אלכס, אני אחכה לך עד שתביני שרק אני טוב בשבילך" הוא אמר ונתן לי נישקה עדינה על השפתיים, התנתקתי ממנו מהר "לא אני עדיין לא יכולה" אמרתי בעדינות "זה בסדר.." הוא אמר והמבט שלו היה מאוכזב, התיישבנו אחד ליד השני והתחלנו לדבר.
****נקודת המבט של אור***
הגעתי למרתף שג'ק נמצא בו, נכנסתי וטרקתי את הדלת "אתה עדיין עצבני ילד?" הוא שאל אותי בזלזול "אל תזיין תמוח" אמרתי והתיישבתי בספה מולו "יש לי עבודה בשבילך" הוא אמר "כמה זמן אתה תסחוט אותי?" שאלתי בעצבים "כמה צריך, נגמר לי הכסף ואותי עדיין מחפשים" הוא אמר "זה לא מעניין אותי, אלכס לא תסלח לי" אמרתי "זה מעולה, ככה לא תצטרך כל פעם לחתוך איתה את הסיפור כשאני אצטרך אותך" הוא אמר וצחק "לך תזדיין , בן זונה" אמרתי בעצבים, כולי רתחתי "הלו ילד, אל תשכח עם מי אתה מדבר" הוא אמר וזרק לי מבט מאיים "טוב" אמרתי באדישות "אל תשכח שלא אכפת לי להרוג אותה" הוא אמר ולא הוריד ממני את המבט "למה? מה הבעיה שלך? אז היא לא הילדה שלך, אין לך לב להרוג אותה בשביל כסף?" שאלתי והרמתי את היד לעברו "תוריד את היד" הוא אמר וכיון אלי אקדח ואחרי שנייה הוריד אותו "אין לי בעיה להרוג אותה, היא לא שלי, שוב אני צריך להסביר לך?" הוא אמר וקם לעבר השולחן ומזג לעצמו משקה חריף "אני זוכר את הסיפור, אבל עדיין היא לא עשתה לך כלום" אמרתי "נכון, ואני לא אעשה לה כלום כל עוד אתה תעשה מה שאני אומר לך" הוא אמר ושתה מהכוס שהוא מזג לעצמו "עכשיו צא לעבוד" הוא אמר וזרק לעברי כמה שקיות קטנטנות.
***נקודת המבט של אלכס***
קמתי בבוקר מצלצול הודעה, זה היה איתן "אני בא לאסוף אותך היום, ובוקר טוב" חייכתי לעצמי וחשבתי שזה טוב שיש לי אותו, לפחות אני לא יהיה לבד, התארגנתי לקחתי ג'ינס שחור משופשף וחולצת בצבע ירוק זית, התלבשתי ונעלתי נעליים, הסתכלתי על עצמי במראה והודתי לאלוהים שעוד שבוע אני לא אצטרך ללבוש את החולצות בית ספר המכוערת האלה, הלכתי לכיוון הסלון ונתתי נשיקה לליה "הלכתי" אמרתי לרון ושלחתי לו נשיקה באוויר ויצאתי, איתן חיכה לי ליד האופנוע שלו, התקדמתי לעברו ונתתי לו נשיקה על הלחי, הוא שם לי הקסדה והרים אותי על האופנוע, הוא שם את הקסדה ונסענו, תוך 2 דקות הגענו לבית ספר, ראיתי את אור יוצא מהאוטו שלו והלב שלי פעם מהר, ירדתי מהאופנוע והורדתי את הקסדה, הוא הסתכל עלי ועל איתן והתקדם אלינו.
YOU ARE READING
מה שיקרה יקרה
Romanceאלכס מקול לומדת בבית ספר תיכון שנה אחרונה , החיים שלה לא יציבים וקשים , כאשר אבא שלה לא נמצא בתמונה ואמא שלה לא "נורמאלית" . לאלכס יש חברה אחת טוב בשם הילי ואת אור גרין , אור היה החבר הראשון שלה להכל. שאיכשהו לא משנה מה הוא תמיד יצוץ בזמן הכי לא מ...